בית-הדין הארצי לעבודה

3.   עבודה – הסכם קיבוצי – ארגון יציג

9/1/2007 (15:50)

עב (ארצי) 11/06 הסתדרות העובדים הלאומית בארץ ישראל נ' מדינת ישראל הממונה על יחסי העבודה (עבודה ארצי; ס' אדלר, א' ברק אוסוסקין, נ' ארד; 07.01.2007) - 37 עמ'

מיני-רציו:

עבודה – הסכם קיבוצי – ארגון יציג

עבודה – הסכם קיבוצי – סמכות הממונה

עבודה – הסכם קיבוצי – רישומו

עבודה – הסכם קיבוצי – משמעו

מהו היקף שיקול דעתו של הממונה בעניין רישום הסכם קיבוצי ועל מי נטל ההוכחה בדבר יציגותו של ארגון העובדים בענף.

ארגון עובדים אחד חותם על הסכם קיבוצי ארצי בענף מסוים ומגיש אותו לרישום אצל הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: הממונה). ארגון עובדים שני מגיש לממונה הראשי על יחסי עבודה הודעת התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי בטענה שהוא בלבד הארגון היציג המוסמך לחתום על ההסכם הקיבוצי, וכי על כן, הארגון הראשון אינו כשיר לחתום על ההסכם הקיבוצי. הממונה סבר, כי נטל ההוכחה בדבר יציגותו של ארגון העובדים בענף, מוטל על הארגון הטוען לאי-כשירות החתימה על ההסכם הקיבוצי. בעוד אשר התובעת טוענת, כי הארגון מבקש הרישום הוא החייב להוכיח שהינו הארגון היציג, ובהעדר הוכחה כזאת אין לרשום את ההסכם הקיבוצי. מהו היקף שיקול דעתו של הממונה בעניין רישום הסכם קיבוצי ועל מי נטל ההוכחה בדבר יציגותו של ארגון העובדים בענף?

בית-הדין הארצי לעבודה דחה את העתירה כנגד רישומו של ההסכם הקיבוצי בדעת רוב (פסק דינו של הנשיא אדלר כנגד דעתה החולקת של ס' הנ' ברק- אוסוסקין) ופסק כי:

סמכות שיקול דעתו של הממונה נבחנת במספר מישורים. במישור תוכנו של ההסכם – סמכותו מצומצמת למדי. הממונה אינו מופקד על בחינת תוכנן של הוראות ההסכם הקיבוצי, להוציא מקרים נדירים בהם ניתן לקבוע על פני הדברים כי הוראות ההסכם הקיבוצי, או חלקן, סותרות את הוראות החוק או יש בהן פגיעה בעקרון השוויון. במקרים אלה, פסילת הוראה מסוימת בהסכם הקיבוצי לא תפסול בהכרח את ההסכם כולו וניתן לעשות, במקרה הצורך, שימוש בשיטת 'העיפרון הכחול'. במישור הפורמאלי - הממונה נדרש לבחון האם ההסכם שהוגש לרישום מקיים אחר ההגדרות שנקבעו לעניין הסכם קיבוצי בחוק הסכמים קיבוציים. וכן האם מדובר ב'ארגון עובדים' או ב'ארגון מעבידים'?

החובה הראשונית למסירת נתונים מוטלת על הארגון מגיש ההסכם הקיבוצי לרישום, והיא מתמלאת באמצעות מסירת כלל הנתונים הנדרשים בטופס שבתוספת לתקנות. הממונה נדרש לבחון האם מגיש הבקשה לרישום מסר את מלוא הנתונים הנזכרים בטופס. במקרים בהם לא הוגשה התנגדות לרישום הסכם קיבוצי, הממונה אינו נדרש לערוך בירור באשר ליציגות ארגון העובדים החתום על ההסכם. שכן, קיימת חזקת תקינות, על פיה הארגון שחתם על הסכם קיבוצי הוא ארגון עובדים יציג או ארגון מעבידים יציג, לפי העניין והוא אינו נדרש להצביע על יציגותו במסגרת כל חתימה על הסכם קיבוצי. חזקה זאת ניתנת להפרכה על ידי ארגון עובדים אחר, היוצא כנגד כשירות הארגון החתום על ההסכם, באמצעות הגשת התנגדות לרישום ההסכם הקיבוצי. במקרים בהם מוגשת התנגדות לרישום הסכם קיבוצי על יסוד טענה של אי כשירות, שיקול הדעת המוקנה לממונה בסוגייה הוא רחב; החלטת הממונה לפיה, בשלב זה, הנטל בעניין יציגותו של הארגון החתום על ההסכם, מוטל על הארגון היוצא כנגד רישומו של ההסכם, עומדת באמות מידה של סבירות. כפועל יוצא מכך, ככל שהארגון מגיש התנגדות נמנע מהבאת ראיות בעניין כבענייננו, יש לרשום את ההסכם הקיבוצי. משלא ראתה ההסתדרות הלאומית להיענות לדרישת הממונה, אין לה להלין אלא על עצמה.

החלטתו של הממונה עומדת באמות מידה של סבירות ונעשתה תוך הפעלת שיקול דעת סביר. ארגון עובדים היוצא כנגד רישום הסכם קיבוצי, נדרש, לכל הפחות, למסור לממונה נתונים מקבילים לאלה שנמסרו על גבי הטופס המצוי בתוספת לתקנות על ידי הארגון שהגיש את הבקשה לרישום ההסכם. תוצאת הדברים אליה הגיעה סגנית הנשיא הש' ברק-אוסוסקין, תביא לדעת הרוב, לזעזוע בלתי נדרש ביחסי העבודה בארץ ותפגע באופן בלתי מידתי ביכולתם של ארגוני עובדים לכרות הסכמים קיבוציים.

סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין (בדעת מיעוט): כבר בשלב הרישום, על הרשם לבדוק האם הארגון שמבקש רישום הוא הארגון היציג כנדרש בחוק. דרישת הרישום היא דרישה מהותית. אין לבדוק את כשרות ההסכם לראשונה רק בשלב ההתנגדות. משהדבר לא נעשה בענייננו, יש לקבל את הבקשה ולהצהיר שעל הממונה על יחסי עבודה לבחון את יציגות ההסתדרות הכללית החדשה. על ההסתדרות הכללית החדשה למסור את כל הנתונים לממונה על יחסי עבודה.