על- פי הוראת מנכ"ל חדשה שפירסם משרד התמ"ת, תתמוך המדינה באמצעות תוכנית החממות הטכנולוגיות בלשכת המדען הראשי, בהקמתן ובהפעלתן של שתי חממות מזן חדש.

מדובר בחממה תעשייתית מוטת טכנולוגיה שתפעיל בתוכה תוכניות שאינן יכולות לקבל מענה בתוכנית החממות הקיימת. הפעולות הכלולות בתקופה זו - המשך פעולות מו"פ, לרבות ניסויים או פעילות הנדסית להשלמת מוצר, הפעלת ביטא סייט, הכנה לייצור או תחילת ייצור בסדרות קטנות ראשונות של המוצר, הכנה לשיווק ו/או למיסחור בשוק המקומי והבינלאומי, גיוס השקעות, עיצוב המוצר, והקמת תשתיות תפעוליות.

חברה שתתקבל לחממה התעשייתית, תיהנה ממענק של עד 500,000 שקל לשנה מהמדינה, שיהווה 50% מהתקציב המאושר. תקופת השהות בחממה כשנתיים. עם התחלת המכירות ממוצר שפותח בחממה התעשייתית, תחזיר החברה תמלוגים למדינה עד להחזר המענק שהתקבל מהמדינה.

מאוכלוסיית המייזמים בתוכנית זו לא תידרש חדשנות טכנולוגית מופלגת כפי שנדרש בתוכנית החממות, ולא ידרש שוק פוטנציאלי גדול מאוד כתנאי. ידרש בסיס טכנולוגי וסיכויים להקמת חברה שתעסיק אנשים ותמכור מוצרים ותקיים את עצמה היטב.

הכוונה שתוקמנה במסגרת זו שתי חממות, האחת תפעל בחיפה והשניה באזור הנגב. החממה בחיפה כבר יצאה לדרך, והיא מופעלת ע"י החברה הכלכלית לפיתוח חיפה במסגרת חברת בת שלה שתעסוק אך ורק בהקמת החממה ובהפעלתה. במסגרתה צפויים לפעול כמה עשרות מייזמים.

לגבי החממה בנגב יצא בעתיד הקרוב ע"י ועדת החממות קול קורא להגשת הצעות.

ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, מציין כי הוא רואה חשיבות רבה בפיתוח כלים נוספים להרחבת פעילות המו"פ התעשייתי בישראל, תוך משיכתו ממרכז הארץ אל הפריפריה ואל אזורים הנזקקים לעידוד ותמיכה.

הקמת החממה בנגב הינה מרכיב משמעותי ביישום התוכנית הממשלתית ליצירת פרוייקטים חדשים שיהוו עוגן לפיתוח כלכלי בשנים הקרובות. תוכנית זו תתרום ליצירתן והתבססותן של חברות טכנולוגיות חדשות אשר יפעלו בנגב.

הקמת החממה התעשייתית תתן מענה לאוכלוסיית פרוייקטים טכנולוגיים עם פוטנציאל עסקי שעד כה לא נמצאה להם מסגרת התמיכה המתאימה, ותגדיל בכך את פוטנציאל חברות ההזנק הפעילות בישראל.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד רינה פרידור מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 03-5103941

ובאתר האינטרנט:  המדען

סגן רוה"מ ושר התמ"ת אלי ישי קיבל לידיו צק על סך  1,959,934 ₪ מנציגי חברת לוסיד בוגרת חחמת מעי"ן ונצ'ורס בבאר שבע. ההלוואה, הוחזרה  בטקס חגיגי שהתקיים בלשכת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בירושלים בנוכחות  המדען הראשי - דר' אלי אופר, מנהלת תוכנית החממות – הגב' רנה פרידור, יו"ר חממת מעי"ן ונצ'ורס ונשיא קרן הון הסיכון אינפיניטי – אמיר גל-אור ומנכ"ל חממת מעי"ן ונצ'ורס – צביקה בן פורת.

בעקבות ההצלחה והפוטנציאל האדיר הצפוי ללוסיד, חממת מעי"ן ונצ'ורס מחזירה למדינה את ההלוואה שניתנה לה תוך שנתיים מסיום הפרויקט, וזאת  בתוספת ריבית והצמדה ובסה"כ כשני מיליון שקל.

זוהי הוכחה ברורה לכך שיש להתייחס אל תקציב החממות כאל השקעת המדינה ולא כאל הוצאה. הלוואת מדינה בסכום של כ-400,000 דולר, מוחזרת במלואה עם  ריבית כעבור שנתיים, מושכת לסטארט–אפ ישראלי השקעות פרטיות של למעלה מ-16 מיליון דולר, ומחוללת העסקת 40 עובדים.

חברת לוסיד, בוגרת חממת מעי"ן ונצ'ורס – בבאר שבע לפני כשנתיים. החממה קיבלה מהמדינה הלוואה בסך 1.68 מיליון שקל לצורך פיתוח פתרונות עיבוד מתקדמים לגרפיקה תלת מימדית במחשבי PC.  בסיוע החממה הצליחה לוסיד לגייס 16.5 מיליון דולר בשני סבבי גיוס מקרנות גיזה, ג'נסיס ואינטל קפיטל ומעסיקה למעלה מ- 40 עובדים.

מדובר בפיתוח טכנולוגיה חדשנית וייחודית ובהחזר הלוואת המדינה תוך פרק זמן קצר ביותר מיום תחילת הפיתוח. אנו מצפים להחזרים דומים מפרויקטים נוספים בשנה הקרובה.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד רינה פרידור מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 03-5103941

ובאתר האינטרנט:  המדען

ועדת החממות הטכנולוגיות, אישרה 9 פרוייקטים חדשים, 5 בתחומי התקשורת והתוכנה, 3 בתחומי מדעי החיים ופרוייקט אחד בתחום טכנולוגיית מים.

להלן הפרוייקטים שאושרו, לפיתוח בחממות:

תוכנה

• זיהוי, ניטור והסרה של תכני גולשים הפוגעים בציבור. 
• חממת קסניה, קריית גת.

פתרון חדשני המאפשר לאתרי אינטרנט ופלטפורמות מדיה, אמצעי זיהוי, סינון ובקרה של תכני גולשים לא ראויים, פוגעים או מסכנים, כגון ספאם (Spam) ואחרים. הפתרון עושה שימוש בטכנולוגיה המזהה את המאפיינים הייחודיים של התוכן העולה לאתר ומתאימה אותו באופן אוטומטי למדיניות אתר האינטרנט, כפי שנקבעה. השירות יאפשר לאתר האינטרנט לנהל את התוכן המועלה לאתר באופן יעיל יותר, לשפר את איכות התוכן המפורסם באתר ולשפר את חוויית המשתמש של הגולשים המשתפים תכנים באתר. 

• מנוע חיפוש ויזואלי. 
• חממת הטכניון, חיפה.

כלי לחיפוש ואיתור תמונות ותוכן חזותי אחר, במאגרים דיגיטאליים, על פי מאפייניהן הויזואליים של התמונות. זאת בניגוד לחיפוש תמונות עפ"י תאור טקסטואלי שלהן. מנוע החיפוש הויזואלי בפרוייקט המוצע מאפשר חיפוש כל תמונה או תוכן דיגיטאלי אחר שאינו טקסט.

• מנוע מחקר אינטרנטי מבוסס טכנולוגיות סמנטיות. 
• חממת הטכניון, חיפה

מערכת המשמשת כלי עזר מרכזי לעובדי ידע, כלי המאפשר להם – באופן יעיל - לחפש מידע, לשמור ולארגן מידע זה, להשתמש בו ולחלוק אותו עם אחרים. זאת על בסיס שימוש בטכנולוגיה סמנטית לייצוג המידע וטיפול בו.

• עולמות וירטואליים. 
• חממת JVP Studio, ירושלים

הטכנולוגיה המוצעת תאפשר פיתוח וגישה לעולמות הוירטואליים דרך דפדפן אינטרנט.

הטכנולוגיה החדשנית תחבר את הפתיחות של העולמות הוירטואליים עם הנגישות של האינטרנט ותאפשר למשתמשים חווית גלישה ומערכות חברתיות אינטראקטיביות כוללות ומלאות.

• אבטחה וניטור מידע בקבצים ומסמכים. 
• חממת איריס ונצ'ורס, שדה בוקר

הטכנולוגיה החדשנית המוצעת תאפשר לארגונים לראשונה לעקוב, לבקר ולשלוט על מסמכים וקבצים בתוך ומחוץ לארגון. למערכת קונספט תפיסתי מהפכני אשר מעביר למעשה את האחריות להגנה על הקובץ אל הקובץ עצמו, כל קובץ מכיל אוסף חוקים דינאמיים המגדירים את אופי ההגנה הדרושה לו ולכן הקובץ למעשה הופך ל"קובץ המגן על עצמו". ההגנה יכולה להתבצע מאחורי הקלעים ללא התערבות משתמש הקצה. ההגנה ניתנת לשינוי ועדכון דינאמי על ידי המערכת בכל נקודת זמן. הטכנולוגיה מרחיבה באופן ניכר את מוצר  ה Rights Management System (RMS) של מיקרוסופט, ותתאפשר שמירה על כל סוג קובץ ותספק מעקב ודיווח על קבצים, מיקומם והפעולות המבוצעות עליהם.

מכשור רפואי

• טכנולוגיה לעיגון מחדש של הרצועות הצולבות בברך. 
• חממת מיט"ב, קריית שמונה.

מכשיר רפואי הבא להחליף את השימוש בברגים אורטופדיים במהלך ניתוח לשחזור ועיגון הרצועות הצולבות בברך שמחברות בין העצם שמעל לברך (פמור) לעצם שמתחת לברך (טיביה).  לטכנולוגיה זו אפליקציות נוספות בפרקים נוספים ובעמוד השדרה.

• מוניטור לא פולשני להמודינמיקה לתפקוד הלב. 
• חממת מעי"ן ונצ'ורס, פארק עומר.

מוניטור לא-פולשני להערכה רציפה של הלחצים התוך-לבביים ושל תפקוד דופן שריר הלב. באמצעות שילוב של שיטות דופלר סטנדרטית לזרימת דם (BLOOD FLOW) וטכניקות דופלר למעקב של תנועות רקמת הלב (TISSUE DOPPLER), המערכת עוקבת אחר מצב הנוזלים והמצב התפקודי של הלב. כיום, נתונים אילו ניתנים למדידה רק באמצעות שיטות צנתור פולשניות.

ביוטכנולוגיה ופארמה

• מתן תרופות לטיפול במחלות עיניים. 
• חממת רד-ביומד, תל אביב.

הפרוייקט עוסק במתן פיתרונות חדשניים לטיפול במחלות עיניים. טיפות העיניים הנמצאות כיום בשימוש מכילות חומרים משמרים הגורמים נזק לעין בטווח הארוך. משום כך קיים צורך מיידי לפיתוח צורת מתן חדשנית שתאפשר החדרת תרופות לעין ללא שימוש בחומרים משמרים.  המוצר הראשון שיפותח על ידי החברה הינו מכשיר נוח לשימוש שיאפשר מתן תרופות לעין באופן סטרילי ובצורה רב פעמית. שוק הטיפול במחלות עיניים מוערך בכ-7 מיליארד דולרים בשנה.

איכות סביבה

• מד מים דיגיטאלי. 
• חממת כנרות, צמח.

מד מים חדשני לשימוש בבית ובגינה. השוק למדי מים דיגיטאליים צומח במהירות בעולם כתחליף למדי מים מכנים. מד המים החדש יתחבר בקלות לצנרת הקיימת ועשוי מחלקים פלסטיים בלבד. הפלט הדיגיטאלי מאפשר את חיבורו למערכות ממוחשבות. יש דרישה בכל העולם למדידת מים אמינה ובמחיר סביר, כדי לחסוך במים על-ידי איתור נזילות ולחיוב אמין של הצרכנים.

חרף הגאות בשוק ההון והיצע הכסף הפרטי הרב לפרוייקטים בתחומי תקשורת ותוכנה, הרי שרבים מפרוייקטים בתחומים הנ"ל נמצאים ברמת סיכון גבוהה מאוד ואינם אטרקטיביים בשלב זה להשקעה.  פרוייקט כזה זקוק לחממה טכנולוגית לצורך התנעה, הקמת חברה והוכחת היתכנות טכנולוגית. אופר מוסיף כי רק לאחר השלמת המשימות בחממה והפחתת הסיכון בפרוייקט, יהיה הפרוייקט אטרקטיבי להשקעה פרטית.

תחומי התוכנה והתקשורת ביחד מהווים כ- 25% מהפרוייקטים הפועלים כעת בחממות ומדובר בתחום הפעילות השני בחשיבותו בחממות הטכנולוגיות אחרי תחום מדעי החיים המהווים כ- 60% מהפעילות בחממות.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד רינה פרידור מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס' 03-5103941

ובאתר האינטרנט: המדען

ועדת המחקר אישרה 21 תוכניות מו"פ חדשות בתחומים שונים בהיקף השקעה כולל של 68.2 מיליון ₪, מתוכם 28.2 מיליון ₪ מענקי מו"פ מתקציבי המדען הראשי.

3 פרויקטים אחד בתחום תוכנה הוועדה אישרה בהיקף השקעה של 6.2 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 11.8 מיליון ₪), מענק המדינה בסך 2.7 מיליון ₪.

4 תוכניות בתחום אלקטרוניקה ואלקטרו-אופטיקה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 9.3 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 14.2 מיליון ₪),כאשר מענקי המדינה לפרויקטים הללו הסתכמו ב-5.6 מיליון ₪.

2 פרויקטים בתחום ציוד רפואי אושרו בוועדה בהיקף השקעה של 4.4 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של  6.3 מיליון ₪), מתוכם מענק המדען הראשי הינו ב-1.5 מיליון ₪.

3 פרויקטים בתחום תרופות אושר ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 12.8 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש של 16 מיליון ₪), מענק המדינה פרויקטים הסתכם ב-4.9 מיליון ₪.

5 פרויקטים בתחום ביוטכנולוגיה אושרו ע"י הוועדה בהיקף השקעה של 28.7 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש בהיקף 32.6 מיליון ₪). מענקי המדען הראשי לפרויקטים הנ"ל הסתכמו ב-10.2 מיליון ₪.

4 פרויקטים בתחום פלסטיקה ושונות אושרו בהיקף השקעה של 6.9 מיליון ₪ (מתוך תקציב מבוקש בסך 9.1 מיליון ₪), מתוכם מענקי המדינה – 3.2 מיליון ₪.

בדיון נפרד שהתקיים במסגרת אותה ישיבת וועדת המחקר ,אושרו 4 פרויקטים במסגרת מסולל העידוד של התעשייה המסורתית. הפרויקטים בתחומים שונים שמפותחים ע"י חברות מסורתיות קיבלו אישור וועדת המחקר בהיקף תקציבי כולל של 8.1 מיליון ₪, מתוכם 5 מיליוני ₪ - מענקי המדען הראשי.

מאז הפעלת התוכנית בסוף 2005, אישרה וועדת המחקר מעל 100 תוכניות מחקר ופיתוח המבוצעות ע"י החברות המסורתיות. סך היקף התמיכה (התקציב המאושר) הסתכם בכ-190 מיליון ₪, מתוכם כ-105 מיליון ₪ מענקי המדינה. ד"ר אופר הדגיש את חשיבות עידוד החדשנות בתחום התעשייה המסורתית - לדבריו, בישראל מהווה התעשייה המסורתית כ-2/3 מכלל העובדים בתעשייה כולה וסיכויי ההישרדות לאורך זמן, מוטלת בספק באם לא יתחולל בה מהפך אסטרטגי בתחום החדשנות הטכנולוגית ליצירת יתרונות תחרותיים ומיצוב בשוק העולמי.

בישיבת וועדה זו אושרו 4 תוכניות מו"פ במסגרת שת"פ בינלאומי: עם שוויץ וצרפת (במסגרת יורקה) וגרמניה. הפרוייקטים אושרו ע" ועדת מחקר בהיקף של 7.7 מיליון ₪, מענק המו"פ של מדינת ישראל לחברות הנ"ל הסתכם ב-3.5 מיליון ₪.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט:  המדען