כללי:
המשק הישראלי נתון במגמת צמיחה חיובית ומתמשכת ובמהלך 4 השנים האחרונות גדל התוצר הלאומי בשיעור שנתי של 5% ויותר. הדבר בא לידי ביטוי באופן ישיר בגידול ביצוא ובהשקעות, ומאופיין גם בשיפור במצב התעסוקה המביא לגידול בהכנסה הממוצעת ולגידול בצריכה הפרטית. כל האינדיקטורים הכלכליים מעידים על גידול ברמת הפעילות במשק, הן מצד המגזר העסקי (גידול בהיקף ההשקעות, גידול ביצוא) והן מצד משקי הבית (גידול בצריכה הפרטית, גידול ביבוא ועוד). גרף מס' 1 מדגים את השינויים שחלו בתוצר הלאומי המקומי לנפש ובהיקפי היצוא:
גרף מס' 1: אינדיקטורים עיקריים לצמיחה כלכלית
שוק העבודה:
צמיחת המשק הישראלי באה לידי ביטוי גם בשוק העבודה. גם בתחום זה ניתן להצביע על שיפור מתמיד החל משנת 2003, אשר בא לידי ביטוי במכלול הפרמטרים הרלוונטיים ובעיקר בעליה מתמדת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה, וירידה מתמדת בשיעור המובטלים. התוצאה המתקבלת משתי המגמות גם יחד היא גידול מרשים במספר המועסקים במשק בכ- 300,000 מקומות עבודה (בניכוי נתוני העובדים הזרים) במהלך 4 השנים האחרונות (גרף מס' 2 להלן):
מעורבותו של משרד התמ"ת בהאצת הפעילות הכלכלית במשק:
משרד התמ"ת, המופקד על יישום מדיניות הממשלה בפעילותה לקידום ענפי התעשיה, המסחר והתעסוקה, פועל באמצעים תקציביים, מנהליים ותחיקתיים למימוש יעדיו המרכזיים, שתכליתם תמיכה במגמות החיוביות האלה, לעידוד ולחיזוק התחומים כדלקמן:
1. עידוד מחקר ופיתוח תעשייתי:
וועדת מקוב אשר הכינה דו"ח לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית חיזקה את הקשר שנמצא במחקרים שונים, לפיו שיעור התשואה הכולל (Social rate of return) מהשקעות במו"פ בתעשייה הישראלית (ישירות ובעקיפין) מגיע לכ-40 עד 50 אחוזים לשנה. תוצאה זו מצביעה באופן ברור על הכדאיות הגבוהה למשק של ההשקעה במו"פ התעשייתי, יחסית להשקעות בנכסים קבועים.
התוכניות לקידום המו"פ התעשייתי בשנים הקרובות יושפעו מהמלצות ועדת מקוב, הכוללות המלצות ליצירת כלים לחיזוק הפריפריה בעיקר באמצעות העצמת התעשיה המסורתית, ומשיכת חברות רב לאומיות לפתיחת מרכזי מו"פ באזורי הפריפריה בישראל. המלצות הועדה עוסקות בצעדים המפורטים שנדרש לבצע על מנת להשיג יעדים אלה, ובכלל זה:
o הגדלת שיעור הטבות מס לעובדים באזורי הפריפריה.
o הגדלת שיעורי התמיכה במו"פ תעשייתי, הן בהיי-טק והן בתעשייה המסורתית.
o השתתפות בהוצאות הקמה של מרכזי מו"פ.
o השקעה בפיתוח הון אנושי, השתתפות בהקמת מרכזי המו"פ ועוד.
יישום ההמלצות מחייב ייעוד תקציבים נוספים לצורך כך. ע"פ האמור בדו"ח הועדה, יש צורך בהגדלת תקציבי המדע"ר לצורך כך בשנים הקרובות בהתאם לפריסה הבאה:
2. עידוד השקעות במשק הישראלי:
המשרד פועל לשיפור התנאים התשתיתיים להיווצרותם של מקומות עבודה שמקורם בצרכים כלכליים ועסקיים יציבים וארוכי טווח, תך מתן עדיפות לאזורי הפריפריה ולישובים בהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך: הפעולות המבוצעות לצורך כך על ידי יחידות המשרד כוללות בין היתר עידוד השקעות לפיתוח התעשיה, חיזוק ארגז הכלים של מגזר העסקים הקטנים ועוד. גורם משמעותי בתחום זה הינו מרכז ההשקעות שהחוק להפעלתו הסתיים בשנת 2007. ע"פ הערכות, היקף התקציב במסלול מענקים יעמוד על סך של כ- 300 מיליון שקל בשנת 2008, ובנוסף יתוקצב מסלול התעסוקה בהיקף של כ-150 מיליון שקל. עם זאת, טרם נקבעה סופית מסגרת חלופית להפעלת החוק לקידום השקעות הון בשנים הקרובות ותקציב ההרשאה המאושר לשנת 2007 עומד נכון להיום על 70 מיליון ₪ בלבד. להלן פירוט היקפי ההרשאות העומדות לרשות היחידה:
גרף מס' 3: הירידה בהיקף ההרשאות להתחייב בתקציב מרכז ההשקעות
פעילות נוספת בהקשר זה הינה קידום הפעילות הכלכלית הבינלאומית של ישראל וזאת על מנת להבטיח צמיחה המבוססת על סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות אחרות.
הפעילות בתחום זה מבוצעת בעיקרה באמצעות מינהל סחר חוץ והיחידות שפועלות תחתיו: מערך הנספחים המסחריים, היח' להסכמים בינ"ל האחראית למערך הסכמי הסחר של ישראל, היח' להיטלי סחר, והמטה לקידום השקעות.
יחידה נוספת הפועלת גם היא בתחום זה הינה הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי באמצעות רכישות והשקעות גומלין של חברות בינלאומיות בישראל.
כלכלתה הצומחת של ישראל מושכת השקעות מקומיות בהיקפים גואים וזוכה למינוף בינלאומי בדמות הגברת ההשקעות הזרות כפי שניתן להתרשם בגרף שלהלן:
גרף מס' 4: נתוני השקעות בישראל
3. צמצום פערים בחברה הישראלית באמצעות הגברת ההשתתפות בשוק העבודה:
המשרד פועל להגדלת שיעור ההשתתפות בכח העבודה וזאת באמצעות הפעלת יחידות שונות כגון: הכשרה מקצועית, מעונות יום, אורות לתעסוקה ואחרות. הדגש בפעילות זו הינו על שילוב מוגבר של אוכלוסיות ייעודיות וביניהן: חרדים, בני מיעוטים, הורים יחידים מקבלי קצבת הכנסה, נכים ומוגבלים. פעילות זו נועדה להבטיח כי תוצרי הצמיחה שממנה נהנה המשק יהיו נחלתם של כלל המגזרים ושכבות האוכלוסיה, בכל חלקי הארץ. הגרף שלהלן ממחיש את הקשר שבין שייכות למגזרים מיוחדים המאופיינים בשיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה, לבין שיעורם הגבוה מבין משקי הבית העניים:
גרף מס' 5: הקשר בין שיעור השתתפות נמוך בשוק העבודה ובין שיעור העוני
דגשים נוספים בפעילות המשרד:
1. עידוד מודעות צרכנית ושמירה על כללי מסחר הוגנים תוך הגברת רמת התחרות במשק.
2. פיתוח מערכות חינוך והכשרה טכנולוגית מגוונת ופיתוח הון אנושי במטרה להגדיל את התשתית האנושית על פי צרכי התעשייה והמשק.
3. צמצום מספר העובדים הזרים ועידוד החלפתם בישראלים.
4. אכיפת חוקי העבודה.
תקציב משרד התמ"ת לשנת 2008
הגרפים הבאים מציגים את נתוני תקציב היחידות עתירות התקציב במשרד (תקציב היחידות המסומן ב * הנו תקציב הרשאה להתחייב)
גרף מס' 6: היקף התקציב של יחידות שתקציבן מעל 100 מלש"ח בשנה
גרף מס' 7: יחידות שתקציבן 25-100 מלש"ח בשנה:
גרף מס' 8 מציג חלוקה עקרונית של המשאבים התקציביים העומדים לרשות המשרד לפי תכליתם:
o עידוד הצמיחה - היחידות הפועלות לקידום השקעות, מו"פ, קידום היצוא, פיתוח אזורי תעשייה ותקינה מסחרית.
o עידוד תעסוקה - היחידות הפועלות לקידום רגולציה ואכיפה בשוק העבודה, והיחידות להכשרה מקצועית, מעונות יום, אורות לתעסוקה ועוד.
o פעולות מנהליות - יחידות המטה והתפעול המשרדיות.
ניתן להתרשם כי סדר גודל דומה של משאבים מוקצה בשנת 2008 הן לעידוד הצמיחה והן לעידוד התעסוקה.
גרף מס' 8 - חלוקת המשאבים התקציביים של המשרד, לפי סוגי הפעילות:
