משלחת של 9 חברות ישראליות יצאה לטוקיו לצורך השתתפות בתערוכת הסמיקון המובילה ביפןSEMICON 2007  .

הנציגות הכלכלית של ישראל בטוקיו בשיתוף ענף האלקטרוניקה  במכון היצוא עורכת למשלחת שורת מפגשים ביפן בנושא "תעשיית הסמיקון הישראלית והשתלבותה בשוק העולמי".

בין החברות הישראליות המשתתפות במשלחת ניתן למצוא  את החברות: טאוור, קמטק, נובה, CI SEMI, פילט איר, גביש, אינרסנס וקונטרול אנד רובוטיקס.

לחברות הישראליות המשתתפות נקבעו עד כה עשרות מפגשים אישיים במהלך התערוכה עם חברות יפניות הצמאות לטכנולוגיה ישראלית ופועלות בשוק התחרותי והמתקדם טכנולוגית כמו שוק הסמיקון היפני. לדברי הלוי יש עניין רב בקרב חברות הסמיקונדוקטורים ביפן בפגישה עם החברות הישראליות , עניין זה נובע מהצורך היפני לאמץ טכנולוגיות חדשניות אשר יתנו להם יתרון על פני מתחריהם באסיה.

שחברי המשלחת ביקרו במטות טושיבה - יצרנית הסמיקונדוקטורים הגדולה ביפן והשנייה בגודלה בעולם, וטוקיו אלקטרון (TEL) – יצרנית הציוד לתעשיית הסמיקונדקטורס הגדולה ביפן והשנייה בגודלה בעולם. לדברי אייל שקל – ס. נשיא אירופה בחברת  TEL  , חברת TEL  מעריכה את הטכנולוגיות המפותחות בישראל ושמחה על ההזדמנות לארח את חברי המשלחת במטה העולמי שלה. לחברת TEL  מעל 10,000 עובדים ב-12 מדינות ובין היתר היא  מחזיקה משרד מכירות בישראל.

מאסאקזו שיוסאקי- מנכ"ל המרכז להנדסת יצור בטושיבה אשר ארח את חברי המשלחת במפעל המו"פ של טושיבה ביוקוהמה, שם מייצרת החברה את הדור הבא של הסמיקונדקטורים,   אמר שהוא התרשם מהטכנולוגיה של החברות הישראליות שהוצגו בפניו. לדבריו , טושיבה אשר נמצאת היום במקום הרביעי בעולם ביצור סמיקונדוקטורים עם 4% מהשוק אחרי אינטל, סמסונג  ו- TI , מתכוונת בקרוב להעפיל למקום השלישי בעולם.

בנוסף נפגשה הקבוצה עם חברות רב לאומיות מובילות כגון שרפ, פוג'יטסו  ופנסוניק , חברות הטומנות  בחובן פוטנציאל עיסקי רב להטמעת טכנולוגיות ומוצרי החברות הישראליות.

הסחר עם יפן עמד בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 על סך של 2,07 מיליארד דולר. בתקופה זו  עמד היצוא ליפן על 529 מליון דולר, ירידה  של 4%  בהשוואה ליצוא בתקופה המקבילה אשתקד. ענפי היצוא העיקריים בתקופה זו - מכונות ומכשירים אלקטרונים (26% מהיצוא) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (29% מהיצוא) . סה"כ יצוא מוצרי הייטק מעל 50% . יהלומים ואבני חן (11%) ומוצרים כימיים (12%). היבוא מיפן עמד בתקופה זו על 1,538 מיליון דולר (עליה של 32% לעומת התקופה המקבילה אשתקד). ענפי היבוא העיקרים - כלי רכב (50%), מכונות ומכשירי אלקטרוניקה (32%) מכשירים אופטיים וציוד רפואי (5% מסך הייבוא),  ומוצרים כימיים( 5% ).

פרטים נוספים ניתן לקבל ממוניר אלגרביה  – מינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662629

ובאתר האינטרנט: www.trade.gov.il

בשנת 2007 צפוי להירשם גידול דולרי של 16.5% בהיקף הסחר הכולל של ישראל עם האיחוד האירופי בהשוואה לשנת 2006 והוא צפוי להסתכם ב- 36.2 מיליארדי דולרים (13.7% גידול ללא יהלומים.

היצוא הישראלי צפוי לרשום גידול של כ- 21% בהשוואה לאשתקד ויסתכם ב- 15.8 מיליארדי דולרים (16.7% גידול ביצוא ללא יהלומים). היבוא לישראל ממדינות הא"א צפוי לרשום גידול של כ- 13.3% וזה יסתכם ב- 20.4 מיליארדי דולרים (11.6% גידול ביבוא ללא יהלומים). הגירעון המסחרי של ישראל עם האיחוד האירופי צפוי להצטמצם ב- 7.1% ולהסתכם ב- 4.6 מיליארדי דולרים (1.2% ללא יהלומים).

בשנים האחרונות קיימת עליה הדרגתית מתונה במשקל הסחר הישראלי עם האיחוד האירופי מתוך כלל הסחר הישראלי עם העולם. עיקר הסחר מול השוק האירופי מתבצע במטבע היורו אשר התחזק משמעותית ביחס לדולר בשנים אחרונות ורק מתחילת השנה עלה בשיעור של כ- 13%.

הגידול המשמעותי ביצוא הישראלי למדינות האיחוד האירופי הוא המניע המרכזי לגידול ביצוא הישראלי לכלל העולם. בעוד שהיצוא לארה"ב גדל השנה בכ-3.5% וכלל היצוא הישראלי לעולם ב- 13.7% - היצוא לא"א, כאמור, גדל בשנת 2007 ב- 21%. בשנת 2007 היצוא לא"א מהווה כ- 30% מתוך סך היצוא הישראלי לעולם כאשר היצוא לארה"ב מהווה 35% מכלל היצוא הישראלי לעולם.

מלבד ענף היהלומים, הענפים אשר גדלו משמעותית בשנת 2007 הם מכונות וציוד חשמלי (21.8%), מוצרי תעשיות כימיות והקשורות (12.2%), פלסטיק, גומי ומוצריהם (33.3%).

סחר לפי מדינות

מבין מדינות האיחוד האירופי, גידול משמעותי נרשם ביצוא לצרפת, כ- 29.4% בהשוואה לשנת 2006 והוא צפוי להסתכם ב- 1.4 מיליארד דולרים; היצוא לאנגליה צפוי לגדול ב- 21.5% ולהסתכם ב- 1.9 מיליארד דולרים; היצוא לספרד צפוי לגדול  ב- 21.5% ולהסתכם ב- 1.1 מיליארד דולרים; היצוא להולנד יגדל ב- 20% וצפוי להגיע ל-  1.6 מיליארד דולרים. הגידול החד ביותר ביצוא הישראלי למדינות הא"א נרשם ביצוא לסלובניה (135%) וצפוי להסתכם ב- 115 מיליוני דולרים.

מבין מדינות האיחוד האירופי, גידול משמעותי ביבוא נרשם משוודיה 23.2% והוא צפוי להסתכם ב- 0.55 מיליארד דולרים; היבוא מאיטליה צפוי לגדול בכ- 21% ולהסתכם ב- 2.2 מיליארד דולרים; היבוא מאנגליה צפוי לגדול ב- 16% ולהסתכם ב- 2.9 מיליארד דולרים; היבוא מהולנד צפוי לגדול  ב- 15.6% ולהסתכם ב- 2.1 מיליארד דולרים; היבוא מצרפת צפוי לגדול ב- 10% ולהגיע ל-  1.4 מיליארדי דולרים. הגידול החד ביותר ביבוא מבין מדינות האיחוד האירופי נרשם בלטביה (2500%) וזה צפוי להסתכם ב- 242 מיליוני דולרים.

סחר לפי ענפים

יצוא יהלומים ותכשיטים צפוי לגדול ב- 37.5% בהשוואה לשנת 2006 ולהסתכם ב- 3.9 מיליארדי דולרים. יצוא מכונות וציוד חשמלי עלה בשיעור של 21.8% ויסתכם ב- 3.4 מיליארדי דולרים. יצוא מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן צפוי לגדול השנה ב-12.2% ולהסתכם ב-3 מיליארדי דולרים. יצוא פלסטיק, גומי ומוצריהם צפוי לגדול השנה ב-33.3% ולהסתכם ב-1.4 מיליארדי דולרים. הגידול החד ביותר נרשם ביצוא מוצרים מינרלים (101.5%) והוא צפוי להסתכם ב- 122.5 מיליוני דולרים. הירידה החדה ביותר נרשמה ביצוא כלי רכב, כלי טיס ושיט, ציוד הקשור  להובלה (74.2%-) והוא צפוי להסתכם ב- 67 מיליוני דולרים.

יבוא מכונות  וציוד חשמלי מהאיחוד האירופי צפוי לגדול ב- 10% בהשוואה לשנת 2006 ולהסתכם ב- 4.8 מיליארד דולר. יבוא יהלומים ותכשיטים צפוי לגדול בכ- 20% ולהסתכם ב- 4.6 מיליארד דולר, יבוא מוצרי תעשיות כימיות והקשורות בהן צפוי לגדול ב- 3% ולהסתכם ב-2.4 מיליארד דולר. הגידול החד ביותר נרשם ביבוא מוצרים מינרלים (268% בהשוואה לשנת 2006) והוא צפוי להסתכם ב- 482 מיליוני דולרים.   

פרטים נוספים ניתן לקבל מאהוד גונן – מינהל סחר חוץ בטל' מס' 02-6662652

ובאתר האינטרנט: www.trade.gov.il

סגן רה"מ ושר התמ"ת אלי ישי חתם ב- 18/12/07 באורוגוואי על הסכם אזור סחר חופשי בין ישראל וגוש המרקוסור (ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי).

טקס החתימה התקיים בבניין המרקוסור בהשתתפות שרי החוץ של ארבעת המדינות החברות בגוש המרקוסור וכן השגרירים הישראליים של אותן המדינות, ובהשתתפות צוותי המו"מ שניהלו עם ישראל את המגעים בשנתיים האחרונות.

שרי החוץ של המרקוסור אשר נכחו במהלך הטקס: שר החוץ של אורגוואי (המארח) – מר ריינלדו גרגנו; שר החוץ של ברזיל -  מר סלסו אמורין; שר החוץ של ארגנטינה – מר חורחה טאיאנה; שר החוץ של פרגוואי - מר רובן רמירז לסקאנו.

השר ישי פתח ואמר במהלך הטקס: "אני שמח מאוד להיות נוכח היום במונטבידאו, בירת אורוגוואי בטקס החתימה על הסכם אזור סחר חופשי בין ברזיל, ארגנטינה, אורוגוואי ופרגוואי, המרכיבות את גוש המרקוסור, לבין מדינת ישראל.

ישראל היתה הראשונה לחתום על הסכם סחר חופשי עם ארצות הברית בשנת 1984, והיתה למדינה הראשונה בעולם, לה היו הסכמי סחר הן עם ארה"ב והן עם האיחוד האירופאי.

אני מייחס חשיבות עצומה ליום זה, בו ישראל הופכת למדינה הראשונה מחוץ לאמריקה הלטינית, לה יש הסכם סחר חופשי ומלא עם גוש המרקוסור.

כשר בממשלת ישראל אני רואה בהסכם זה מכשיר המאפשר גישה לשווקים חשובים ובעלי פוטנציאל לתעשייה הישראלית. יתר על כן, ישראל עד כה חתמה על הסכמי סחר עם מדינות מערב אירופה וצפון אמריקה, ועם מדינות באזור הים התיכון, אולם זהו ההסכם הראשון של ישראל שפורץ מסגרות אלו ומאיר זרקור מסחרי על יבשת כה חשובה, אשר עד כה לא היתה על מפת הסכמי הסחר שלנו.

הסכם זה, מסייע לנו לייצר תשתית סחר שלמה יותר, מקיפה יותר, התואמת את עולם הסחר כיום, אשר איננו חד קוטבי יותר – ובכך חשיבותו.

הוא המייצר לישראל תשתית סחר מאוזנת המתאימה למפת הסחר ולצרכים המגוונים של התעשייה הישראלית במאה ה-21". – אמר השר ישי במהלך הטקס.

כיום עומד הסחר ההדדי בין ישראל ומרקוסור על כ- 1.1 מיליארד דולר. לאור הסכם זה מעריכים במשרד התמ"ת כי ניתן יהיה להכפילו בפרק זמן של 3 שנים. ההסכם יוביל להגברת הסחר וההשקעות ההדדיות בין הצדדים.

השר ישי מתעתד להגיע במהלך 2008 ליבשת יחד עם אנשי עסקים מובילים והזמין את עמיתיו לביקור בישראל על מנת לבוא ולהתרשם מקרוב מיכולותיה של המדינה וההזדמנויות הקיימות בה.

השר ישי אמר עוד כי הוא שוקל על הצבת נציג נוסף של משרד התמ"ת ביבשת על מנת שינתן מענה נכון יותר לגוש זה.

אחרי הטקס והמפגש עם השרים יוצא השר ישי לסאו-פאולו בברזיל שם ניפגש עם ראשי התאחדות התעשיינים של מדינת סאו-פאולו הבירה העסקית והכלכלית והמדינה המתועשת והעשירה ביותר בברזיל.

בעקבות החתימה על אזור הסכם הסחר החופשי נפתח אופק חדש בפני קהילות העסקים משני הצדדים. בשנת 2006 הגיע היצוא הישראלי לברזיל ל-458 מיליון דולר (בעיקר, דשנים, תקשורת ואבטחה) והיבוא מברזיל לישראל הגיע באותה שנה ל-261 מיליון דולר (מזון מעובד ועוד). בשנת 2007 צופים עלייה ביצוא.

ההסכם צפוי להרחיב את הסחר בהיקף משמעותי.

ברזיל הינה שותפת הסחר הגדולה של ישראל ואמריקה הלטינית, לכ-150 חברות ישראליות ישנה נוכחות בברזיל.

במשרד התמ"ת מקווים כי היקף הסחר בין המדינות יגדל בצורה משמעותית בעקבות ההסכם. על מנת לממש את הפוטנציאל הגלום בהסכם יש לפעול לאשרורו ע"י שני הצדדים וליישמו במהרה.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il

היחידה להיטלי סחר והמחלקה להסכמי סחר בינ"ל שבמינהל לסחר חוץ שבמשרד התמ"ת, בשיתוף ארגון הסחר העולמי (ה-WTO), קיימו לראשונה בישראל, שתי סדנאות מידע בנושא היצף וההסכם הבינלאומי למניעת היצף, עליו חתומה מדינת ישראל במסגרת חברותה בארגון הסחר העולמי.

הסדנאות הועברו ע"י מר יוֹהַן יוּמַן והגב' אריקה גוזמן, שני מומחים בינלאומיים בתחום ההיצף העובדים בחטיבת כללי הסחר (Rules Division) בארגון הסחר העולמי, שמושבו בג'נבה, ושהגיעו לישראל במיוחד למטרה זאת. מר יומן הצטרף לארגון הסחר העולמי לאחר שעבד ברשות להיטלי סחר בדרום אפריקה והגב' גוזמן ברשות המקבילה של מכסיקו, שתי מדינות פעילות מאד בפתיחת חקירות היצף. 

הסדנה הראשונה, התקיימה במינהל לסחר חוץ בירושלים ונועדה לפקידי ממשלה ממשרדי התמ"ת והאוצר, וכן לאנשי אקדמיה בכירים החוקרים את השלכות ההיצף על הכלכלה הגלובלית ומערכת הסחר העולמית.

הסדנה השניה נערכה בת"א בשיתוף התאחדות התעשיינים. בסדנה השתתפו  תעשיינים, יבואנים, עורכי דין, כלכלנים ורואי חשבון  מהסקטור הפרטי, אשר מתמודדים עם בעיית היבוא בהיצף במסגרת פעילותם העסקית השוטפת. 

בסדנאות הוסברו העקרונות המנחים של ההסכם הבינלאומי למניעת היצף, המפרט את התנאים לקביעת קיומם של יבוא בהיצף והנזק הנגרם ממנו, ואת הצעדים אותם מותר למדינות החברות בארגון הסחר העולמי לנקוט כדי להתגונן מפני הנזק הנגרם להן מיבוא בהיצף.  סקירה מיוחדת ניתנה על מניעי היצרנים המקומיים לרצות להילחם בהיצף, ועל האמצעים המעשיים שמעמידים לרשותם חוקי המדינה וההסכם הבינלאומי להתגוננות זאת.

מומחי ה-WTO העריכו כי כיום, על אף שמספר חקירות ההיצף הנפתחות בעולם מדי שנה נמצא במגמת ירידה, עשויה המגמה להשתנות, על רקע ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית העולמית, במיוחד בסין, שתמשיך להציף את שווקי העולם בסחורות זולות במטרה להיחלץ מההאטה. בהקשר זה ציין מר יומן כי ניתן לפעול להגנה מפני יבוא סיני תוך שימוש בכלים נוספים, מלבד היטלי היצף, שמעמיד הסכם ההצטרפות של סין ל-WTO מ-2001.

מצד שני, המיזוגים בין חברות ממדינות שונות וכן התרחבות פעולת היצרנים המקומיים גם ליבוא סחורות מפחיתים את מספר התלונות על יבוא בהיצף. גם המיזוגים שאירעו לאחרונה בין חברות הענק בתעשיית הפלדה העולמית (בעיקר בסין, בהודו ובארה"ב),  עשויים לחזק את מגמת הירידה בפתיחת חקירות, מכיוון שהקונגלומרטים החדשים יהיו עסוקים תחילה בחלוקת השווקים ביניהם, דבר שעשוי להוביל להאטה בפעילות ההיצף.

תמונת המצב בישראל דומה למפה העולמית: במהלך השנים 2006 – 2007 פתחה יחידת היטלי הסחר במינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת בחקירת היצף אחת בלבד, וגם היא לשם הארכתו של היטל שהוטל על היבוא מסין של לבידים מעובדים ולוחות MDF המצופים בנייר לכה או מלמין או פורניר. זאת, למרות שהיחידה טיפלה באותה תקופה ב-10 תלונות, חלקן תלונות מתמשכות משנים קודמות, וחלקן תלונות שלא הביאו בסופו של דבר לפתיחת חקירה.  כל התלונות היו מיצרנים מקומיים מהתעשיות המסורתיות - בענפי מוצרי הצריכה, המזון, המתכת, החשמל, הכימיה והמחצבים, והנייר והדפוס. בנוסף, הוטלו במהלך השנתיים האחרונות שלושה היטלי היצף על יבוא מלט מתורכיה, מוצרי עזר ללוחות מגבס מסין  ודסקיות חיתוך והשחזה מסין ושתי חקירות הסתיימו בהתחייבויות שנתנו יצרנים זרים שנחשדו בהיצף, שלא למכור המוצרים במחירים הנמוכים מהמחירים שנקבעו כמחירים המקובלים של מוצרים אלה בשוק הישראלי.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.trade.gov.il