יותר מכל ענף משק אחר, ענף הבנייה מספק את מירב תאונות העבודה הקשות והקטלניות. על פי נתוני הסטטיסטיקה של אגף הפיקוח על העבודה לאורך השנים, תורם ענף הבנייה כ-50% מסך תאונות המוות בישראל. נתון זה מהווה תמרור אזהרה חמור אף יותר היות ובענף זה מועסקים פחות מ-10% מכוח העבודה במשק.

המשאבים המוקצים לצמצום בעיות הבטיחות אינם מאפשרים פיקוח צמוד בכל פרויקט ואתר בנייה. מאידך גיסא, הקיום של גורמי סיכון ואילוצים ארגוניים אינו אחיד על פני משך פרויקט הבנייה, אלא הינו פונקציה של שלבי הבנייה והעיתוי שלהם.  כך, גם רמת הסיכון משתנה בצורה דינאמית במהלך הזמן. לפיכך, עלה הצורך בפיתוח כלים יעילים שיאפשרו את השגת התועלת הבטיחותית המרבית תוך ניצול המשאבים הקיימים.

כלים דומים משמשים בתורות הייצור התעשייתי. עקרונותיהם כוללים איתור וביטול בזבוז מכל סוג שהוא, הכוונה לצורך זרימה שוטפת של תהליך הייצור, הגברת יציבות בקצבי העבודה ועוד. כל זאת על מנת לבצע תכנון על בסיס תחזית סיכונים מדויקת שתאפשר מיצוי יעיל יותר של המשאבים הקיימים.

צוות המחקר, בראשותם של פרופ' יחיאל רוזנפלד ופרופ' רפאל זקס, בחר לספק כלי ניהולי, חכם אך פשוט לתפעול, שיסייע בתכנון יעיל של פעולות להגברת הבטיחות בענף הבנייה. הכלי מושתת על מודל אמפירי שנבנה על בסיס סקר שדה רחב לבירור ההסתברות לאירועים שונים במהלך העבודה השגרתית באתרי בנייה. המודל שפותח מאפשר חיזוי של רמת הסיכון בפרויקט בנייה ספציפי לאורך ציר הזמן של ביצועו, זאת תוך אפיון אופן השתנות רמת הסיכון. המודל ממומש באמצעות תוכנת מחשב, המחשבת את רמות הסיכון אליהן חשופים העובדים והצוותים בכל רגע לאורך תהליך הבנייה. יתרון משמעותי של הכלי שפותח בא לידי ביטוי בכך שניתן להטמיע אותו במערכות תכנון ביצוע הקיימות ממילא בענף הבנייה.

יישום המודל מאפשר ייעול בהשקעת המשאבים והמאמצים של מבצעי הבנייה, המתכננים, הקבלנים ומנהלי העבודה, האחראים לבטיחות באתרי הבנייה. באמצעות התוכנה שפותחה במחקר זה, ניתנת בידם היכולת למקד את מאמציהם במועדים האפקטיביים ביותר ולמקומות הבעייתיים ביותר בתהליך הבנייה. זאת, במקום חלוקת קשב לא יעילה בזמנים פחות קריטיים, מה שמוביל בהכרח לצמצום משאבים ופגיעה בחיי אדם.

 

לצפייה בדוח המחקר לחץ כאן

 

למידע נוסף על המחקר והמודל שפותח ניתן לפנות לאתר של פרופ' רפאל זקס

www.technion.ac.il/~cvsacks