השבוע הגיעה לארץ מקהיר משלחת מצרית הכוללת בכירים ממשרד התעשייה והמסחר והמכס על מנת להשתתף בישיבה הרבעונית של ועדת ה- QIZ המשותפת, שמנוהלת על-ידי מינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת.
בראש המשלחת המצרית עמד סייד אל-בוס, יועץ בכיר לשר התמ"ס המצרי ויו"ר משותף לועדת ה- QIZ הישראלית-מצרית.
היצוא הישראלי למצרים הגיע בשנת 2006 ל-126 מליון דולר
הישיבה הרבעונית של ועדת ה-QIZ המשותפת לישראל ומצרים התקיימה השבוע בירושלים.
במהלך הועדה, שמתקיימת בירושלים ובקהיר לחילופין, אחת לרבעון, דנו חברי הועדה בסוגיות הקשורות להסכם ה- QIZ הישראלי-מצרי, סקרו את היצוא הישראלי למצרים ואת היצוא המצרי לארה"ב, חידשו את אישורי החברות הפועלות לרבעון הבא ואישרו בקשות חברות ישראליות ומצריות נוספות לייצא במסגרת ההסכם.
ועדת ה- QIZ המשותפת מורכבת מנציגים ממשרד התמ"ת ומהמכס הישראלי, וכן ממשרד התמ"ס והמכס המצרים. בראש ועדת ה- QIZ המשותפת עומדים גבי בר, ראש תחום בכיר מזה"ת וצפון אפריקה במשרד התמ"ת, וכן סייד אל-בוס ממשרד התמ"ס המצרי.
מטרתם העיקרית של הסכמי ה- QIZ ("Qualifying Industrial Zones") שנחתמו עם ירדן (1997) ומצרים (2004) הינה עידוד שיתוף פעולה אזורי בתחום המסחרי והתעשייתי בין ישראל לשכנותיה. על-פי ההסכמים, המכס האמריקני פותח את שעריו, באופן חופשי, ללא מכס, מכסות או מגבלות אחרות כלשהן, ליבוא סחורות המגיעות ממצרים או מירדן, רק במידה ואחוז מסוים (11.7% ליבוא ממצרים, 8% ליבוא מירדן) מהמוצר הסופי, מקורו בתשומות ישראליות. כלומר; על מנת לייצא לארה"ב בתנאים אופטימאליים, על התעשיינים המצרים להכליל במוצר, שמיוצר באזורי תעשייה שהוכרו כאזורי QIZ, 11.7% מרכיבים שמקורם בישראל, אחרת, לא ייהנו מהתנאים שמעניק ההסכם, ויהיו חשופים למגבלות יצוא לארה"ב.
גבי בר, היו"ר הישראלי המשותף ולעדת ה- QIZ, מעריך כי הפוטנציאל הגלום ביצוא תשומות ה- QIZ מישראל למצרים טרם הגיע למימוש מלוא הפוטנציאל שבו וזאת בעקבות שיחות עם הגורמים המצריים המעריכים כי היצוא המצרי במסגרת ה- QIZ לארה"ב יקבל את התנופה המשמעותית רק בשנה השלישית למימוש ההסכם, דהיינו, במהלך המחצית השנייה של 2007 ותחילת שנת 2008. להערכת הגורמים המצריים, רק בתקופה זו, התעשייה המצרית תשלים את היערכותה ליצוא מוצריה לארה"ב במסגרת הסכם ה- QIZ.
מאז נכנס הסכם ה- QIZ הישראלי-מצרי לתוקף בפברואר 2005 חלה עלייה תלולה ביצוא הישראלי למצרים, שרובו ככולו מורכב מתשומות ישראליות לתעשיית הטקסטיל המצרית לצורך יצוא לארה"ב במסגרת ההסכם. בשנת 2004 היצוא הישראלי כולו למצרים הסתכם בסך של כ- 29 מיליון דולרים, ובשנת 2005 כבר זינק היצוא הישראלי למצרים בלמעלה מ- 300% והגיע למעל 93 מיליוני דולרים. הזינוק ביצוא נמשך גם בשנת 2006 והגיע לסך של כ- 126 מיליון דולרים.
גם ביבוא לישראל ממצרים חלה עלייה בשנת 2006, והוא הגיע לסך של כ- 77 מיליוני דולרים, זאת לעומת סך של כ- 49 מיליוני דולרים בשנת 2005, וסך של 29 מיליוני דולרים בלבד בשנת 2004. להערכת גבי בר, הגידול ביבוא נובע אף הוא מהגברת מערכת היחסים המסחריים כתוצאה משיתוף הפעולה בתחום ה- QIZ.