מדינת ישראל מנהל תכנון
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מחקר וכלכלה
__________________________________________________________________________
03 אפריל 2006
מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מפרסם דו"ח בנושא מאפייני התעסוקה של אנשים עם מוגבלות אשר פנו בבקשה להתאמת שכר מינימום. להערכת מנהל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות, בני פפרמן, תהליך התאמת השכר הינו כלי לעידוד שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח, לצד תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה אשר אושרו לאחרונה בוועדת העבודה והרווחה. עם זאת ב. פפרמן מתריע על ההכרח לפקח על תהליך קביעת השכר המותאם, על מנת למנוע ניצול לרעה תוך תשלום שכר שאינו משקף את יכולת העבודה של העובד עם המוגבלות.
במהלך שנת 2005 הוקם במשרד התמ"ת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח לצד המינהל לתכנון ומחקר.
המטה פעל בשנה האחרונה ליצירת כלים לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח, לרבות הפעלת תקנות שכר מינימום מותאם.
תקנות שכר מותאם לאנשים עם מוגבלות נחקקו במהלך שנת 2002 אולם לא הופעלו מאז. הטיפול באנשים עם מוגבלות במסגרת השוק הפתוח הועבר לאחריות משרד התמ"ת. במהלך התקופה הצטברו במשרד התמ"ת פניות להתאמת שכר מאנשים עם מוגבלות. הדו"ח המתפרסם בימים אלו הינו דו"ח ראשוני הסוקר את מאפייני האוכלוסייה הצפויה לפנות להתאמת שכר וממנו ניתן ללמוד על מאפייני האוכלוסייה וצרכיה בתחום התעסוקה.
הסקירה מבוססת על ראיונות טלפוניים שנערכו עם הפונים למשרד התמ"ת לשם התאמת שכר, אולם טרם קיבלו את השירות המבוקש. במהלך הרבעון השני של שנת 2006 המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות יחל במתן השירות.
הדו"ח שחובר על ידי ד"ר רונית נדיב מציג ממצאים בשלושה נושאים עיקריים:
א. מאפיינים המתארים את אוכלוסיית הפונים להתאמת שכר מינימום כגון: סוג המוגבלות וחומרת המוגבלות של הפונים להתאמת שכר, מאפיינים סוציו – דמוגרפים כגון: מגדר, אחוז עולים, אחוז נשואים, ומאפיינים השכלתיים של הפונים להתאמת שכר.
ב. השוואה בין מאפיינים של פונים עם מוגבלות אשר התמידו בעבודתם ועבדו בממוצע כשנה לאחר הפנייה לבין פונים עם מוגבלות אשר נשרו משוק העבודה במהלך שנה בממוצע מיום הגשת הפנייה.
ג. מאפיינים המתארים את התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, כגון: משלח היד והענף הכלכלי של הפונים, שעות עבודה וימי היעדרות, התאמות שבוצעו במקום העבודה.
להלן עיקרי הממצאים:
א. מאפיינים סוציו דמוגרפים
- 30% מכלל הפונים הנם בעלי מוגבלות נפשית, ואח"כ בסדר יורד מוגבלים שכלית, מוגבלים לוקומוטוריים (פיסיים), מוגבלים פנימית (בריאותית), מוגבלים חושית ובעלי לקות למידה[1]. לא קיים הבדל בין התפלגות המוגבלות ביחס למגדר הפונים.
- סה"כ אחוז הצעירים עד גיל 34 מקרב הפונים עומד על כ – 60%, אחוז זה פוחת בקרב בעלי מוגבלות פיסית ובריאותית (כלומר הלוקים במגבלות פיסית הם מבוגרים יותר) וגבוה יותר בקרב מוגבלות שכלית ובעלי לקות למידה (כלומר הלוקים במגבלה זו צעירים יותר).
- מרבית הפונים (כ – 55%) הנם בעלי 11-12 שנות לימוד, למעט מוגבלים שכלית המרוכזים באחוזים גבוהים גם ברמה הנמוכה של עד 8 שנות לימוד (35% מהמוגבלים שכלית). 18% מכלל הפונים הם בעלי השכלה גבוהה יחסית של למעלה מ – 13 שנות לימוד, אחוזים אלו אף גבוהים יותר בקרב מוגבלים פנימית (21%), ובקרב מוגבלים לקויי למידה (25%).
- רק 30% מבין הפונים מדווחים על מוגבלות חמורה מאד שבאה לידי ביטוי בקושי רב בתפקוד יומיומי עצמאי כתוצאה מהמגבלה. אחוז הסובלים ממוגבלות חמורה מאד משתנה בהתאם לסוג המוגבלות. לדוגמא, בקרב מוגבלים לוקומטורית 33% מדווחים על מוגבלות חמורה מאד, בעוד שבקרב לקויי למידה 25% מדווחים על מוגבלות חמורה מאד.
ב. התמדה בעבודה
- כ – 70% מהפונים להתאמת שכר נמצאו עובדים לאחר שנה בממוצע מיום פנייתם, בעוד ש – 30% מהפונים נשרו במהלך התקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה ועד קיום הסקר. קיים מתאם מובהק בין חומרת המגבלה לבין מצב התעסוקה,כך שאנשים עם מוגבלות חמורה נוטים יותר לפרוש משוק העבודה כעבור פרק זמן ממוצע של שנה מיום הגשת הבקשה להתאמת שכר.
- אחוז המתמידים (עבדו ביום הראיון בממוצע שנה לאחר הגשת הבקשה להתאמת שכר) בתעסוקה משתנה מאד בהתאם לסוג המוגבלות. בקרב מוגבלים בעלי לקות למידה שיעור ההתמדה הינו הגבוה ביותר ועומד על כ – 90%, בעוד שבקרב בעלי מוגבלות לוקומוטורית שיעור ההתמדה עומד על 50% בלבד, שיעור ההתמדה של מוגבלים נפשית עומד על כ – 60%.
- מבין ה"נושרים" (כ – 30% מכלל הפונים), 70% הפסיקו את עבודתם ביוזמת המעסיק (פיטורין) מסיבות כגון צמצומים במקום העבודה, סיום חוזה העבודה ופיטורין בשל בעיות בריאות.
ג. מאפיינים תעסוקתיים
- מרבית הפונים עובדים בענפי התעשייה, ובענפי המסחר והשירותים - 40% בכל אחד מן הענפים הנ"ל. במגזר הציבורי מועסקים בממוצע פחות מ – 15% מסה"כ העובדים עם מוגבלות. בענפים "תחבורה אחסנה ותקשורת" ו"בנקאות ושירותים עסקיים" קיים ייצוג נמוך מאד של מועסקים עם מוגבלות.
- 70% מהפונים להתאמת שכר מועסקים במשלח יד של עובדים בלתי מקצועיים, וחלק נוסף ניכר מקרב הפונים מועסק במשלח יד של עובדים מקצועיים (כ – 14%). מבין כלל הפונים, מוגבלים שכלית הנם המרוכזים ביותר במשלח היד של עובדים "בלתי מקצועיים".
- שעות העבודה ליום של הפונים נמוכות בממוצע משעות העבודה היומיות בכלל המשק ועומדות על 6.5 שעות לעומת 7.8 שעות בהתאמה. לא נמצאו הבדלים גדולים בשעות העבודה הממוצעות ליום בקרב אוכלוסיית בעלי מוגבלות שונה. מרבית העובדים עם מוגבלות עובדים בין 25-30 שעות שבועיות (המוגדרת לרוב משרה חלקית), בהשוואה ל – 37-42 שעות שבועיות בקרב סה"כ העובדים במשק.
- סה"כ בוצעו התאמות[2] במקום העבודה ל – 17.2% מהפונים. קיימת שונות בביצוע התאמות במקום העבודה לעובדים עם מוגבלות ביחס לסוג המוגבלות וחומרתה. בקרב מוגבלים נפשית בוצעו התאמות ל – 24% עובדים, וכך בסדר יורד – מוגבלים בעלי לקות למידה 21%, מוגבלים לוקומוטורית – 16% ומוגבלים שכלית ופנימית – 8% מהעובדים.
- סה"כ 49% מהפונים לוו על ידי חונך במקום העבודה. אחוז העובדים המלווים בחונך נע בין 36% בקרב מוגבלים לוקומוטורית ועד ל – 59% בקרב מוגבלים נפשית.
מצורף בזה הדו"ח המפורט.