לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים,
התשי"ז – 1957 (1), אני מצווה כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם
הקיבוצי הכללי, שנחתם בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם הארגונים
המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, ביום ב'
בשבט התשס"ג, (9 בינואר 2003) ומספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים הוא 7002/2003,
כמפורט בתוספת, וכי ההוראות האמורות יחולו מיום כ"ז בטבת התשס"ג, (1
בינואר 2003) על כל העובדים והמעבידים בישראל למעט :
1. עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים
ומעבידיהם;
2. עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים
במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.
תוספת
ההוראות המורחבות
מס' הסעיף
בהסכם
2. שיעור החזר
הוצאות הנסיעה יהיה עד 76. 20 ש"ח ליום עבודה.
3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי
לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל בו
השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס
ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים
כרטיס הנחה כזה.
5. עובד
הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו
בהוצאות הנסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש
תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הינו בכפוף
לאמור בסעיף 2 לעיל.
6. החזר
ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו. מוסע העובד לכיוון
אחד בלבד (לעבודה, או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.
7. עובד
הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרותו.
_______________________
1. ס"ח התשי"ז עמ' 63.