בשנת 2008 עמד תקציב מגנ"ט על 190 מיליון ₪, והציפייה היא שבשנה הבאה יגדל, כפועל יוצא ממדיניות הממשלה לקדם את המחקר והפיתוח התעשייתי בעידן המשבר הכלכלי העולמי

נושאי המאגדים החדשים תואמים את התחומים המועדפים בלשכת המדען הראשי, ננוטכנולוגיה ואנרגיה חלופית, ובמיוחד - המשך קידום תחום ה-ICT, שלתעשייה הישראלית פעילות רבה בו

נושאי ההצעות למאגדים שאושרו אישור עקרוני:

1.     פתרונות באנרגיה סולרית  "Solar Energy Solutions (SES)"

קבוצת חברות ישראליות בהובלת "אורמת",  חַברה עם קבוצות מחקר אקדמיות לפיתוח טכנולוגיות להמרת אנרגיה סולארית לחשמל, ביעילות גבוהה ובעלות נמוכה מהמצוי כיום, תוך שימוש בחומרים בני-קיימא. הטכנולוגיות עשויות לבסס תשתיות בחברות השותפות במאגד, אשר פעלו בשיתוף פעולה ליישומן במערכות באופן  כלכלי, יעיל וידידותי לסביבה.

תכלית המחקר והפיתוח היא להתגבר על חסמים טכנולוגיים ממוקדים, ולהוביל בכך לפתרונות גנריים ייחודיים ביישום חדשני של חומרים, התקנים, שיטות ותהליכים - להפקת אנרגיה חשמלית מקרינת השמש. זאת, באמצעות מערכים חרושתיים עתידיים, אשר יקנו יתרונות עסקיים ותחרותיים בשווקים הבינלאומיים, ויאפשרו השגת נתח משמעותי מהשוק העולמי לתעשייה הישראלית בכלל, ולחברות המאגד בפרט.

להצעה שותפות 13 חברות תעשייתיות ו-14 קבוצות מחקר  מ-4 מוסדות אוניברסיטאיים  שונים.

2.     ננו-צינוריות “Nanotubes Empowerment Solutions (NES)”

ננו-צינוריות שייכות למשפחה של חומרים מתחום הננו טכנולוגיה. מדובר במולקולות גדולות יחסית, הבנויות ממאות אלפי- עד מיליוני יחידות חוזרות של פחמן או אטומים אחרים, ואשר יוצרות צינורית בקוטר של ננומטרים בודדים ואורך של עד עשרות מקרונים.

קבוצת חברות ממגוון תחומים טכנולוגיים חברו לפיתוח טכנולוגיות חיוניות המאפשרות שימוש בננו-צינוריות אלה ליישומים נבחרים ופורצי דרך, שיובילו את התעשייה הישראלית לקפיצת מדרגה  במעטפת התכונות והביצועים של חומרים והתקנים חדשים.

בקבוצה חברות מתחומי הננו, החומרים, הציפויים, המיגון וכיו"ב, הצופות שבעזרת טכנולוגיה חדשנית זו יוכלו להרחיב את מעטפת הביצועים של המערכות שבייצורן.

3.     NET-HD הדור הבא של רשת האינטרנט – וידאו באיכותHDTV  בזמן אמת על רשת האינטרנט הפתוחה

בתוך 5-7 שנים, כל תכני הווידאו (סרטים, סדרות טלוויזיה, תכניות אירוח ובישול, ריאליטי ועוד)  הקיימים בעולם יהיו זמינים ונגישים דרך האינטרנט. בדומה למהפכת הטלפון הסלולארי שיצרה זמינות בכל מקום, כך גם מהפיכה זו תאפשר זמינות צפייה בתכני וידאו (וטלוויזיה) בכל זמן.

קבוצת החברות במאגד זה חברה על מנת לפתח טכנולוגיית רשת עבור מפעילי רשת, לצורך הפחתת רוחב הפס החיצוני הנדרש לאספקת תכני הוידיאו המוזמנים ע"י משתמשי הקצה.

המאגד יחקור כיצד ניתן לספק את דרישות הרשת מבלי לשדרג את התשתיות הקיימות, וכיצד ניתן לאפשר שירותי וידאו על גבי רשת קיימת.

יוזמת המאגד היא חברת "אוברס", ושותפים בו 6 חברות ו-5 קבוצות מחקר מהאקדמיה.

הנושאים החדשים נבחרו מבין 6 הצעות שעמדו על הפרק, אולם מאילוצי תקציב אושרו רק 3 הצעות, בתקווה שתקציב 2009 , עת יאושר, יאפשר התנעת כולן.  ב-2008 עמד תקציב מגנ"ט על 190 מיליון ₪, והציפייה היא שבשנה הבאה יגדל, כפועל יוצא ממדיניות הממשלה לקדם את המחקר והפיתוח התעשייתי בעידן המשבר הכלכלי העולמי.

נושאי המאגדים החדשים תואמים את התחומים המועדפים בלשכת המדען הראשי - ננוטכנולוגיה ואנרגיה חלופית, ובמיוחד - המשך קידום תחום ה-ICT, שלתעשייה הישראלית פעילות רבה בו.

פרטים נוספים ניתן לקבל מאילן פלד – מנהל מגנ"ט בטל' מס' 03-5118110

ובאתר האינטרנט: המדען

אינטרלאב (לשעבר אינטרפרם), שפיתחה את תרופת הרביף לטיפול בטרשת נפוצה, החוגגת 30 שנות פעילות, חנך את מרכז המו"פ החדש של החברה ביבנה בנוכחות המדען הראשי, ד"ר אלי אופר, צמרת מרק-סרונו, מדענים ממכון ויצמן, דמויות מפתח בתעשיית הביוטק המקומית ועובדים.

"מרכז המו"פ של מרק-סרונו בישראל, אינטרלאב, כמו גם הפעילות המוצלחת במסגרת תכנית הסכמי שת"פ תאגידים, הן חוליות נוספות בשיתוף הפעולה ההדוק של תאגיד התרופות הגרמני עם מדינת ישראל, ומצביעה על האמון הרב שרוחשת חברת הענק לתעשייה הישראלית.

שיתוף פעולה בין  תאגיד התרופות הגרמני Merck KGaA  לבין מדינת ישראל בא לידי ביטוי בספטמבר 2007, כאשר התאגיד חתם על הסכם שת"פ במו"פ עם לשכת המדען הראשי, במסגרת תכנית הסכמי שת"פ עם תאגידים רב-לאומיים שהשיק המדען רק שנתיים קודם לכן. ההסכם עם Merck KGaA, אז השביעי במסגרת התכנית (מאז נחתמו הסכמים עם ארבעה תאגידים נוספים), הוא ההסכם הראשון בתכנית עם תאגיד מתחום מדעי החיים.

מאז נחתם ההסכם, יצאו במסגרתו שני קולות קוראים, אליהם הגישו עשרות חברות סטארט אפ ואוניברסיטאות ישראליות הצעות לפרויקטים משותפים עם התאגיד הגרמני בתחומי התרופות והכימיקלים. 15 הצעות התקבלו לבחינה מעמיקה ב-Merck, ומתוכם הבשילו לכלל הסכם על פעילות משותפת 2 פרויקטים, אחד מהם עם חברת קומפיוג'ן הישראלית. פרויקט שלישי נמצא בשלב אישור סופי וייחתם ב-2009.

הרביף משפר את איכות החיים של חולי טרשת נפוצה רבים מאוד ברחבי העולם. לא היינו מצליחים להביא להישג זה, ללא שיתוף הפעולה של שלושת הגורמים – החזון והתמיכה של מרק-סרונו, המדע המתקדם של מכון וייצמן יחד עם ידע ויכולת ביוטכנולוגית תעשייתית של אינטרלאב.

כל המרכיבים שהציתו את הניצוץ לפני 30 שנה, והביאו לשורה של הצלחות מרשימות, עודם כאן. החזון, המדע, ומומחיות הביוטק.

ל- Merck KGaAהסכמי שיתוף פעולה גם עם מכון וייצמן, האוניברסיטה העברית והטכניון בחיפה במגוון תחומים, בהם ננוטכנולוגיה.

ועדת החממות הטכנולוגיות אישרה הקמתן של 6 חברות הזנק חדשות בחממות הטכנולוגיות, בהיקף מענק של כ-10 מליון ₪

ועדת החממות הטכנולוגיות, אישרה 6 מיזמים חדשים בתחומי המכשור הרפואי.

להלן הפרויקטים שאושרו לפיתוח בחממות הטכנולוגיות:

• מערכת ייחודית לתפירת רקמות במהלך ניתוחים
• חממת יוזמות העמק, מגדל העמק.

חברת החממה שתקום, "SuturWise", מפתחת מערכת ייחודית לתפירת רקמות במהלך ניתוחים. המוצר שיפותח יכלול מערכת ידנית אשר תאפשר למנתח ללפות את הרקמה הרצויה באזור התפר, ובלחיצת כפתור אחת להפעיל מנגנון משוכלל אשר ינתב את המחט למיקום המבוקש שם יבצע את פעולת התפירה באופן אוטומטי אחיד ומדויק. כוונת היזמים ליישם את הטכנולוגיה קודם כל בניתוחים פתוחים ובהמשך הדרך גם בניתוחים זעיר-פולשניים.

• מכשיר דו-כיווני לטיפול בספיגת עצם החניכיים
• חממת NGT, נצרת.

חברת החממה שתקום,  "RAD למכשירים דנטאליים", מפתחת מכשיר רפואי דנטאלי בשם Bidirectional Alveolar Ridge Distractor (BAR Distractor)  המותקן באופן זמני בתוך החניכיים, ותפקידו לבצע: תזוזה בו זמנית בשני הכיוונים והגבהה והרחבה של רכס החניכיים שנסוג והתמוסס בתוך הגוף מסיבות של עקירת שן, טראומה או דלקת. המטרה היא בניית עצם החניכיים, כדי לאפשר ביצוע שתלים שיהיו מוצלחים ויציבים. המכשיר הנו הראשון מסוגו בעולם שעושה זאת. שוק השתלים העולמי גדל בקצב של שנתי של כ-20% והוא מוערך כיום בכ-2 מיליארד דולר. כמו כן, מדי שנה מתבצעות עקירות של כ-700 מליון שיניים ברחבי העולם. החברה מעריכה כי מדובר בפוטנציאל שוק של 28 מיליון דולר לשנה.

• מערכת אוטומטית להשתלת שיער בפרוצדורה לא-כירורגית
• חממת אינסנטיב, אריאל.

הפרויקט המוצע הנו פתרון חדשני לנשירת שיער. 50% מהגברים מעל הבוגרים סובלים מנשירת שיער חריפה. מדובר בשוק ענק, כאשר הפתרונות הקיימים הם בעלי אפקטיביות מוגבלת בלבד או פונים לנתח שוק מצומצם.

• מכשיר מיוחד לשתלים ווסקולאריים
• חממת רד ביומד, תל אביב

חברת החממה שתקום, "VGS", מפתחת מכשיר מיוחד שיצמצם משמעותית את שיעור הכישלון של שתלים ווסקולאריים, ויפחית את הצורך בהתערבויות חוזרות ונשנות בחולי לב. מחלות לב על רקע היצרות העורקים הכליליים הנן גורם התמותה והתחלואה המוביל בעולם. ניתוח מעקפים הינו אחד מטיפולי הבחירה במחלות אלו, שהוכח כיעיל בעיקר בחולים הסובלים ממחלה המערבת מס' כלי דם כליליים. מאות אלפי ניתוחי מעקפים מתבצעים בעולם מדי שנה. למרות ההצלחה הבלתי מוטלת בספק של ניתוחי המעקפים, חלק גדול מאוד מהשתלים הווסקולאריים המשמשים לבניית המעקף, בעיקר הוורידיים, נחסמים לאחר זמן קצר וחדלים מלתפקד.

• שתל דנטאלי חד-שלבי לשחזור שיניים ללא קידוח
• חממת א.ת.י, אשקלון.

חברת החממה שתקום, "פי. סי. קונטנט", מפתחת שתל דנטאלי ייחודי כבסיס להרכבתן של שיניים תותבות. בעוד השתלים הקיימים כיום מחייבים קידוח מקדים אל תוך עצם הלסת, ובעקבותיו תקופת המתנה ארוכה לצורך החלמה - מבנהו החדשני של המוצר יאפשר לרופא השיניים להחדיר את השתל ללא קידוח מוקדם ישירות אל תוך עצם הלסת ולקבעו במקומו בהליך מהיר אחד. התהליך צפוי להיות מהיר יותר ובטוח יותר, ופשטותו תאפשר לבצעו גם על ידי רופאי שיניים שעד כה לא התמחו בתחום זה. השוק העולמי למוצרים בתחום השתלים הדנטלים מוערך בכ-3 מיליארד דולר, והוא נחשב לתחום הצומח ביותר ברפואת השיניים, עם קצב גידול של כ 15% בשנה. החברה מאמינה כי יתרונותיה הברורים של הטכנולוגיה צפויים להפוך את המוצר לשיטת הטיפול המועדפת בקרב מטופלים רבים ברחבי העולם.

• פיתוח שתל אורתופדי ייחודי לניתוחי קיבוע בעמוד השדרה
• חממת א.ת.י, אשקלון.

במסגרת ניתוחי קיבוע בעמוד השדרה, נקדחים שתלים מיוחדים אל החוליות הבעייתיות ולאחר מכן מחוברים השתלים השונים זה לזה במוט אנכי ליצירת אפקט הקיבוע. קידוח זה, של ברגים ארוכים אל תוך אזור עמוד השדרה - הנו רגיש, עלול לפגוע בחוט השדרה ובחוליות עצמן ומצריך ניתוח ממושך על ידי מנתח מיומן. חברת החממה שתקום, "פאסט-מד", מפתחת שתל בעל מבנה ייחודי שיאפשר את ביצועו של אותו ניתוח באמצעות שימוש בברגים קטנים יותר, ותוך מיקומו של השתל באזור פחות רגיש על פני החוליה. כ-2 מיליארד דולר הוצאו במהלך 2006 בארה"ב לבדה, עבור ניתוחי קיבוע בעמוד השדרה. ייחודה של הטכנולוגיה המפותחת היא דווקא בפשטותה וביכולת להציע שתל יעיל ובטיחותי יותר מן הקיים, תוך התבססות כמעט מלאה על טכנולוגיות קיימות וללא שינוי "סדרי בראשית" בתחום.

בנוסף על המיזמים החדשים שאושרו, אושרה תכנית המשך של שנה שלישית בחממה לחברת "אינובייטיב אימפלט סולושיינס", המפתחת מערכת לעיגון משתלי שיניים במסגרת חממת ון-ליר בירושלים. מיזם חדש המאושר במסגרת תכנית החממות, מאושר לתקופת חממה מוגבלת של שנתיים בשיעור תמיכה של 85% מסך התקציב המאושר למיזם. בנוסף לזאת, לכל חממה טכנולוגית הזכות לבקש, עבור חברה אחת, בכל שנה, המשך תמיכה לשנה נוספת מעבר לשנתיים בחממה, בשיעור תמיכה של 50% מסך התקציב המאושר, וזאת עבור השלמת פיתוח המוצר ומסחורו.

תקציב תכנית החממות בשנים האחרונות נע בין 145– 130 מליון ₪, כאשר בפועל, התקציב הנדרש לקיום התכנית הנו כ-180 מליון ₪.

תקציב תכנית החממות לשנת 2008 עמד על 133 מליון ₪ בלבד, וכי הוא יוגדל עד סוף השנה בכ–40 מליון שקל, על מנת לאפשר את ביצועם של מיזמים נוספים העומדים בקריטריונים של התכנית.

פרטים נוספים ניתן לקבל מעו"ד רינה פרידור – מנהלת החממות הטכנולוגיות

בטל' מס'  03-5103941

ובאתר האינטרנט: המדען

נשיא המדינה שמעון פרס קיים פגישת עבודה עם המדען הראשי, ד"ר אלי אופר המדען הראשי של משרד התמ"ת על מנת להוציא אל הפועל את סדר היום הכלכלי החדש  לישראל . הנשיא אשר הודיע זה מכבר כי כדי להצעיד את ישראל בכלכלה העולמית יש להודיע מיד בתום הבחירות על ביטול מס הכנסה ל-10 שנים לחמש תעשיות מתקדמות והגדלה משמעותית רחבת היקף בקרנות הדו לאומיות של המדען הראשי למחקר ופיתוח.

נשיא המדינה והמדען הראשי סיכמו על הקמת מנגנון פעולה משותף בין בית הנשיא והמדען הראשי במסגרתו יפעיל הנשיא את כל כובד משקלו ויפתח בסדרת פגישות כלכליות אינטנסיביות עם  ראשי ממשלה, שרים כלכליים, משלחות כלכליות רמות דרג ואנשי עסקים מובילים מן המדינות (הודו, סין, דרום קוריאה ויפאן) במטרה להקים

קרנות חדשות ולהרחיב הקיימות .הנשיא הנחה את אנשיו כי כבר בנסיעתו הקרובה לפורום הכלכלי העולמי בדאבוס ייקבעו לנשיא שורת פגישות כלכליות רמות דרג בנושאים הנדונים.

משרד התמ"ת  מודה על שיתוף הפעולה יוצא הדופן עם בית הנשיא וכי הוא יעשה הכל כדי לאפשר בצורה מנהלית את שיתוף הפעולה.

נשיא המדינה אמר כי "דוקא על רקע המשבר הכלכלי העולמי ישראל חייבת להעז ולהסתכל קדימה ולהזרים כספים לטובת העצמת היתרון היחסי שלנו בתחומים של טכנולוגיות מים, אנרגיות חליפיות, מחקר תאי גזע, טכנולוגיות חינוכיות ובטחון פנים. בישראל קיימת תשתית אדירה בתחומים האלו ועלינו לעשות הכל על מנת לאפשר פריצת דרך וחמצן כלכלי לנשימה לחברות המחקר והפיתוח הישראליות."

בנוסף, קיים הנשיא פרס פגישה עם נציב המים, ד"ר אורי שני ודן עמו כיצד ניתן להעצים את היתרון היחסי שכבר קיים בישראל בתחום טכנולוגיות המים (חיסכון, מיחזור והתפלה).השניים סיכמו כי ישראל צריכה להציג לעולם את בשורת החיסכון במים מאחר שפריצות דרך בנושאים הללו – התפלה, חיסכון, הולכה והשקייה כבר הוכיחו את עצמן בעולם. (דוגמת פיתוח של האוניברסיטה העברית המאפשר להשקות כל צמח על ידי מחשבים מתוחכמים הנותנים את כמות המים המדויקת לכל צמח המאפשר חיסכון של 70 אחוז בהשוואה להשקיית היצף.)

הנשיא פרס הבטיח לקדם הנושא בפורומים בינלאומיים שישתתף בהם ובפגישותיו עם מנהיגים מכל העולם ואמר כי "המים הכי זולים הם אלו אותם אנו חוסכים וחשוב לזכור כי חיסכון במים לא נופל בחשיבותו מחיסכון בנפט " הנשיא נענה לבקשת נציבות המים והסכים להוביל קמפיין לחיסכון במים.

לפרטים נוספים: ניתן לפנות לאתר האינטרנט: המדען

משלחת רמת דרג מרוסיה כשבראשה הנציג הבכיר של רוסיה  ביקרה בארץ כמו כן, מנתה נציגי ממשל בכירים וראש ארגון קרנות הון הסיכון ברוסיה.

תוכנית יוריקה היא תוכנית המו"פ התעשייתי המובילה באירופה והגדולה מסוגה בעולם. זוהי יוזמה הפועלת באירופה מאז 1985  וכיום שותפות בה כמעט כל מדינות אירופה ( 40 חברות) יחד עם הנציבות האירופית, במטרה לקדם מיזמי מו"פ משותפים בתמיכת התוכניות הלאומיות למו"פ במדינות המשתתפות ולקבוע מדיניות מו"פ ברמה האירופית.

ישראל בולטת ביוריקה באופן מיוחד בשל אופיה של התוכנית, המתאימה מאוד לתעשיה הישראלית ולמדיניות המו"פ בישראל המיושמת ע"י המדען הראשי: יוריקה מעודדת מחקר ופיתוח לשימושים תעשייתיים , ובהיותה "ידידותית למשתמש" עם בירוקרטיה מינימלית, היא פתוחה ליזמות עסקית ולהשתתפות של חברות קטנות ובינוניות (למעלה מ-40 אחוז ממשתתפי הפרוייקטים  ביוריקה נמנים על מגזר זה). 

רוסיה הנה אחת מעשרת הכלכלות הגדולות בעולם עם תל"ג של כ-1.3 טריליון דולר שנהנתה מצמיחה ממוצעת של 6-7% ב-8 השנים האחרונות. מדובר במדינה עם יכולות טכנולוגיות גבוהות ומוכחות. על אף המשבר העולמי שפגע בכלכלה הרוסית, רוסיה צפויה להמשיך לצמוח, אם כי בקצב הרבה יותר איטי. הממשל הרוסי שם לעצמו מטרה לקדם את נושא החדשנות ברוסיה על מנת לגוון את הכלכלה המבוססת יצוא מקורות האנרגיה. לצורך זה הושקעו כספים רבים שנצברו בקרנות הממשלתיות בנושא הטכנולוגי במסגרת "התוכניות הלאומיות". קיימות סינרגיות רבות בין חוזקה של רוסיה בתחום הפיתוח המדעי ויכולות מסחור ושיווק של החברות הישראליות.   

משרד התמ"ת הכריז על רוסיה כאחת ממדינות יעד לקידום היצוא הישראלי. היקפי הסחר בין ישראל לרוסיה גדלו משמעותית בשנים האחרונות ועברו בשנת 2007 את סך 2.5

מיליארד דולר. היצוא הישראלי ב-2007 היה מעל ל-600 מיליון דולר, כאשר לפי הנתונים הראשוניים של 2008 צפוי גידול של כ-20% נוספים לעומת אשתקד.

לאור החשיבות הרבה בשת"פ במו"פ תעשייתי עם מדינה זו, נערכו דיונים בין חברי המשלחת לבין מתימו"פ-מרכז התעשייה הישראלי למחקר ופיתוח- הגוף האחראי על יישום תוכניות השת"פ במו"פ תעשייתי בעבור המדען הראשי במשרד התמ"ת, הוחלט על התנעת השת"פ איתם והוסכם על אישור של לפחות כ-5 פרויקטים ממומנים לשנת 2009.

מהצד הרוסי שותפים רוסנאוקה- הסוכנות הפדראלית למדע ומו"פ של משרד החינוך והמדע.

"מתימו"פ שוקד על יצירת הזדמנויות עבור התעשיה הישראלית בעיקר בתקופה זו של משבר" מסביר מר מישל היברט, מנכ"ל מתימו"פ, "ולכן קידום השת"פ במו"פ תעשייתי עם רוסיה הינו בסדר עדיפות גבוה." 

פרט למסלול השת"פ עם רוסנאוקה במסגרת תוכנית יוריקה, עליו סוכם כאמור במפגש האחרון, נידונה גם תוכנית שת"פ ייעודית בתחומי ננוטכנולוגיה, אשר תאפשר לחברות ישראליות הפועלות בתחום זה גישה לתשתיות מו"פ, ייצור ושיווק המצויות ברוסיה, ונתמכות ע"י הממשלה הרוסית בהיקף של מיליארדי אירו.

פרטים נוספים ניתן לקבל מחיה מילר בטל' מס'  03-5118111

ובאתר האינטרנט: המדען