יש לפעול לצמצום החסמים המונעים הגדלת תרומת העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר ולתעסוקה בשנים הבאות. כך אמר רענן דינור, מנכ"ל משרד התמ"ת בוועידה השנתית לעסקים קטנים ובינוניים שמארגנת הרשות לעסקים קטנים ובינוניים בישראל הנערכת היום.

עוד הוסיף ואמר רענן דינור שיש להגדיל את המעורבות הממשלתית בהפעלת כלים ותכניות להגדלת תרומתם של העסקים הקטנים והפחתת שיעור העסקים הקטנים והבינוניים הנסגרים.

 

על פי ניתוח שנערך במינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בהתבסס על סקר מעסיקים עולה כי תרומתם של העסקים הקטנים שהעסיקו עד 20 עובדים היה שלילי (הביאו לירידה בתעסוקה) בשנתיים האחרונות (2004-2005) שהיו שנות צמיחה מהירה במגזר העסקי. עיקר התרומה לתעסוקה מקורה היה במפעלים הגדולים בישראל. במילים אחרות, כ 180 אלף עסקים המהווים כ – 50% מכלל העסקים בסקר עסקים של המינהל הביאו בממוצע להפחתה בתעסוקה בישראל בשנתיים האחרונות. יחד עם זאת, ידוע כי תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר ולתחרות הכלכלית במשק חיובית וחיונית.

 

עוד הדגיש רענן דינור, כי אם מדינת ישראל מעוניינת בקיומו של משק תחרותי המעודד חדשנות וטכנולוגיות חדשות עליה לפעול למיצוי הפוטנציאל של מגזר העסקים הקטנים והבינוניים כמנוף להגדלת תעסוקה והעלאת רמת חייהם של העובדים.

 

עסקים קטנים ובינוניים ויזמויות מהווים מקור מרכזי לדינאמיות, חדשנות וגמישות בכלכלה.  במרבית המדינות המפותחות עסקים קטנים ובינוניים מהווים כ 95% מהעסקים המייצרים ואף שיעור גבוה יותר מקרב ענפי השירותים. כמו כן, הם מייצרים כשני שליש מן התעסוקה במגזר הפרטי. עסקים קטנים, על פי אופיים הם לרוב חדשנים, חדשנות אשר מקבלת חשיבות יתר לאור הגלובליזציה הגוברת והצורך ביתרון תחרותי.

 

שיעורים גבוהים של פתיחות של עסקים קטנים ובינוניים קיימים במרבית מדינות ה OECD,  יחד עם זאת עסקים רבים לא שורדים זמן ממושך; כ – 20% מעסקים אלה נסגרים כבר בשנה הראשונה לקיומם ועוד שיעור דומה עוזב את השוק במהלך השנה השנייה.

 

בהינתן קצב גובר של גלובליזציה, החדשנות מהווה מקור מרכזי לשמירה על כוח התחרות של המשק.  עסקים קטנים, מבוססי טכנולוגיה מראים את יכולתם ביצירת חידושים ופריצות טכנולוגיות ומהווים גורם תחרותי מול העסקים הגדולים. במדינות ה OECD בין 20-50% מהעסקים הקטנים והבינוניים בתעשייה נחשבים לחדשנים, אך למרות שלעסקים

 

קטנים ובינוניים נתח הולך וגדל במו"פ, הם עדיין בפיגור אחרי העסקים הגדולים יותר.

 

מאפייני עסקים קטנים ובינוניים בישראל:

 

ü       מתוך קרוב ל 400 אלף עסקים בישראל בהתבסס על מרשם העסקים של הלמ"ס כמחצית הם עסקים של עצמאים וחברות שאינם מעסיקים עובדים ואילו המחצית השנייה הם עסקים המעסיקים עובד אחד לפחות.

 

ü       כ- 43% מהעסקים במשק הישראלי הם עסקים קטנים המעסיקים בין עובד אחד לתשעה עובדים וכ-5.5% מהעסקים מעסיקים בין 10 עובדים ל 49 עובדים. אחוז העסקים הבינוניים המעסיקים בין 50 ל- 100 עובדים עומד בישראל על 0.7% ושיעור העסקים הגדולים המעסיקים מעל למאה עובדים קרוב גם הוא ל 0.7%.

 

ü       כ- 56% מהעובדים במשק הישראלי עובדים בעסקים קטנים בהם עד 50 עובדים, כ- 10% עובדים בעסקים הבינוניים (50-100 עובדים), וכ 34% עובדים בעסקים גדולים בהם מעל למאה עובדים.

 

ü       בישראל, 73% מהעסקים המעסיקים לפחות עובד אחד הם "מיקרו" עסקים המעסיקים עד 9 עובדים. שיעור זה דומה לשיעורים במדינות מפותחות לדוגמת:  באוסטרליה (73%) בבריטניה (72%) ובאוסטריה (71%).

מכאן, שעסקים קטנים בישראל, בדומה לעולם מהווים חלק מהותי בתעסוקה במשק. נשאלת השאלה מהי תרומת העסקים הקטנים והבינוניים להגדלת התעסוקה בישראל.
ניתוח ממצאי סקר מעסיקים של מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מלמד כי תרומתם של עסקים המעסיקים עד 20 עובדים היית בשנים 2004-2005 תרומה שלילית לתעסוקה, כאשר את מרבית הגידול בתעסוקה תרמו עסקים בהם מעל למאה עובדים:

 

ü       עסקים קטנים תורמים לגמישות ולחדשנות במשק, יחד עם זאת, תרומתם לתעסוקה בשנים 2004 ו- 2005 שהיו כידוע שנות צמיחה היתה פחותה באופן משמעותי מתרומתם של העסקים הגדולים.

בשנים 2004-2005 מאזן התעסוקה החודשי (איושי משרות פחות עובדים שנפלטו) עמד על תוספת של כ 4.8 אלף עובדים כאשר עסקים גדולים (100 עובדים ויותר) תרמו לתוספת של 4.7 אלף עובדים, עסקים בינוניים לתוספת של אלף עובדים, עסקים המעסיקים בין 21 ל 50 עובדים 2.2 אלף עובדים, ואילו העסקים קטנים מאוד המעסיקים פחות מ- 20 עובדים לא תרמו לתוספת

תעסוקה אלא הפחיתו את התעסוקה (תרומה שלילית)  בסדר גודל של 3.0 אלף עובדים.

 

בפני עסקים קטנים ניצבים חסמים אשר אינם מאפיינים באותה עוצמה עסקים גדולים, חלק מן החסמים הללו פוגעים ביכולתם של עסקים קטנים להשתלב בשוק הבינלאומי ולהוות גורם מהותי במערך הייצוא של המשק הישראלי.

מנתוני סקר המעסיקים של מינהל תכנון מחקר וכלכלה לשנים 2004-2005 עולה כי שיעור העסקים המייצאים עולה עם גודל העסק:

 

ü       הייצוא המהווה רכיב מרכזי לצמיחה ולהתפתחות המשק הישראלי מאפיין עסקים גדולים בעיקר. אחוז העסקים המייצאים במגזר העסקי בקרב עסקים בהם עד 10 עובדים עומד על 1.7% לעומת 23% בקרב עסקים  בינוניים (50-100 עובדים) ו 27% בקרב עסקים גדולים (28%).

 

ü       גם כאשר נבחן ענף התעשייה בנפרד מצטיירת מגמה דומה, כאשר 8.4% בלבד מן העסקים המעסיקים עד 10 עובדים מייצאים בהשוואה ל 70% בקרב הבינוניים (50-100 עובדים) ו 74% יצואנים בקרב העסקים הגדולים.

 

התמיכה הממשלתית בעסקים קטנים ובינוניים במדינות מפותחות מקיפה תחומים מגוונים כגון הסרת חסמים אדמיניסטרטיביים, הכשרה, חינוך והכוונה ליזמות בקרב אוכלוסייה צעירה, השתתפות בסיכונים, תמיכה במו"פ ותמיכה והדרכה ליצירת קשרים בינלאומיים.

 

הסרת חסמים -בשנים האחרונות, מדינות רבות נקטו צעדים בעיקר בתחומים של  הגברת האמצעים להקלת הרגולציה בשוק המוצרים והסרת חסמים אדמיניסטרטיביים להקמת יזמויות. בהקשר זה מדינות פיתחו שירותים מקוונים, כך לדוג' באוסטרליה 70% מכל רישום העסקים נערך באופן מקוון.

 

חינוך ליזמות-בהכשרה ליזמות קיימים כיום שני מודלים מרכזיים. הראשון דוגל בלימוד אנשים צעירים כיצד לפתוח עסקים, בעוד שהשני עוסק בנכונות לשנות התנהגות ולקחת סיכונים. ארה"ב לדוג' נוטה לנקוט בגישה הראשונה, שם החינוך לחדשנות באוניברסיטאות מתקדם במיוחד ונלמד גם בחוגים מחוץ למינהל עסקים. יש הטוענים כי המודל היזמותי הנלמד באוניברסיטת סטנפורד היווה מנוע מרכזי לצמיחת עמק הסיליקון.

בנוסף לכך, מדינות רבות פועלות כיום להכשרת שדרת ניהול בקרב עסקים קטנים ובינוניים לאפשר ניהול נכון, פיתוח והרחבת העסק.

 

השתתפות בסיכונים -על מנת להפחית את פרופיל הסיכון הגבוה של עסקים קטנים ובינוניים, מתגברות ממשלות כלים כגון הגברת נגישות עסקים קטנים ובינוניים למימון. כך פותחו כלים כגון, הגמשת המדיניות

 

 

הממשלתית של השקעת קרנות פנסיה בקרנות הון סיכון, תמיכה גוברת של רשתות אנג'לים ותמיכה במימון חובות עסקים קטנים באמצעות הלוואות.

 

מו"פ -בשנים האחרונות מדינות רבות השקיעו מאמצים בחיזוק בסיס היידע והחדשנות של עסקים קטנים ובינוניים, בחלקו דרך תמיכה במחקר ופעילות פיתוח. במספר מדינות (הכוללות את אוסטרליה, איטליה, הונגריה ופורטוגל) שני שליש מכלל התמיכה הממשלתית במו"פ מועברת לעסקים קטנים ובינוניים. לפחות חצי ממדינות ה OECD מפעילות הקלות מס למו"פ בעסקים קטנים.

 

תמיכה בייצוא/קשרי חוץ - כתמיכה בחדשנות ממשלות מעודדות השתתפות עסקים קטנים ובינוניים ברשתות תמיכה, שותפויות פרטיות-ציבוריות ואשכולות. קיים עידוד ממשלתי לשיתוף עסקים קטנים בשרשראות הערך הגלובליות. לדוג' הרשות לעסקים קטנים ביפן מפעליה משרד שידוכים עסקי לעסקים קטנים ובינוניים. שירותים נפוצים נוספים שמעמידות ממשלות הינם מחקר שווקים בינלאומי ותמיכה בעמידה בתקני איכות וסטנדרטים בינלאומיים דרך הכשרה וליווי.

 

בישראל,  מפעילים הממשלה ומשרד התמ"ת סדרת כלים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים אשר נחלקים לכלים לשיפור הניהול (חונכות עסקית, ליווי שיווקי, ניהול איכותי), ליצירת חדשנות (תכנית ניצוץ, תכנית

 

להטמעת עיצוב תעשייתי) ולסיוע והנגשת עסקים קטנים לכלי מימון (קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, קרן הלוואות ליצוא). 

 

מנכ"ל משרד התמ"ת, רענן דינור הדגיש את חשיבות פיתוח תכנית אסטרטגית כוללת, לרבות חקיקה,  שמטרתה קידום עסקים קטנים ובינוניים בישראל בשנים הבאות.