|
23/8/2005 (17:32)
עב (י-ם) 1926/00 אביעד אברהם קמארה נ' כנסת ישראל (עבודה; אייל אברהמי; 22.8.05) - 16 עמ'
מיני-רציו:
עבודה - עובדי מדינה - תנאי העבודה
דחיית תביעה של חשב הכנסת לשעבר לתשלום תוספת כוננות
תביעה לתשלום תוספת כוננות. התובע, ששימש כחשב הכנסת, קיבל במשך מספר חודשים תוספת של יחידות כוננות גלובליות בחודש, זאת בעקבות החלטת יו'ר הכנסת דאז. התביעה הוגשה בעקבות החלטת יו'ר הכנסת שכיהן לאחר מכן על הפסקת תשלום תוספת הכוננות.
ביה'ד דחה את התביעה וקבע:
התובע מנוע מלטעון שהתוספת היא פיקציה, שהרי מתוקף תפקידו היה אחראי על נושא השכר וצריך היה למנוע עיוותים והתנהלות שחורגות ממנהל תקין ושקוף. כמי שהיה שותף ביצירת תשלום תוספת הכוננות הרי שאינו יכול כיום לטעון כנגדה. אולם אף אם מדובר בפיקציה, הרי שזו נעשתה בניגוד לתקשי'ר ולכללי המינהל התקין ולכן יש לבטלה או להפסיקה. החלטה הסוטה מהנוהג של הכנסת ו/או התקשי'ר - מבלי הצדקה, דינה להתבטל בהיותה נגועה בחוסר סבירות.
תשלום תוספת כוננות מותנה במילוי התנאים המזכים. המעביד רשאי להפסיק תשלום תוספת זו אם אינו צריך עוד את העמידה באותם תנאים. מדובר בתוספת שמותנית במצב ובתנאי אמיתי. מעצם טיבה של התוספת שהינה זמנית ומותנית ניתן בכל עת להפסיק את תשלום התוספת, כשמתבטל הצורך בה. במקרה דנן, עת נכנס היו'ר החדש לתפקידו, היה רשאי להחליט שמכאן ואילך אין מקום להמשך תשלום התוספת, הואיל ואינו זקוק לכך שהתובע יעמוד, לאחר שעות העבודה הרגילות, במצב הכן- ככונן.
יו'ר הכנסת הוא בזעיר אנפין נציב שירות המדינה לעובדי הכנסת, אך אין לו סמכות להחליט כראות עיניו לגבי כל עובד ולגבי כל מקרה. היו'ר מחויב לפעול על פי נוהל וכללים אחידים, ברורים וגלויים. כמו כן, עובדי הכנסת הם עובדי מדינה. לכן בכל מקום שבו לא נקבעו כללים או הסדרים מיוחדים כלפיהם על ידי מנהל הכנסת, חייב יו'ר הכנסת לפעול לפי הוראות התקשי'ר.
שכרו של התובע כמו גם תנאי עבודתו מושתתים ומבוססים על התקשי'ר ועל תנאי העבודה הקיימים והמקובלים לגבי עובדי המדינה. התקשי'ר מחייב כנוהג וכהוראה מנהלית, ועל פיו אין לתובע זכות להמשיך ולקבל את תוספת הכוננויות גם מכאן ואילך.
|