לקראת תערוכת התכשיטים  2007 JOVELLA  שתתקיים ב-10 ו-11 בחודש יולי בגני התערוכה, מפרסם מינהל מחקר וכלכלה בשיתוף מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים במשרד התמ"ת מבחר נתונים על תעשיית התכשיטים בישראל  וההוצאה של משקי בית עליהם,  וכן ממצאים ראשונים מסקר מיוחד שערכנו לאחרונה  על נשים הקונות תכשיטים (מינהל מחקר וכלכלה )    

 

סך הפדיון של תעשיית התכשיטים בישראל עמד בשנת 2005 על 517 מיליון $, כ- 3,745 מועסקים עבדו ב-218 מפעלי תכשיטים, והייצוא השנתי של הענף הסתכם בקרוב ל-500

מיליון $ (למ"ס).

 

למעלה מ-300 אלף משקי בית המהווים כ-16% מכלל משקי הבית בישראל, קנו בשנת 2005 תכשיטים, וסך ההוצאה השנתית שלהם הגיע לכ-950 מיליון ₪. ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית שקנה תכשיטים עמדה על 254 ₪.(למ"ס)

 

49% מסך הנשים בגלאי 18 ויותר קנו בשנה האחרונה תכשיטים. כ-60% מפריטי התכשיטים  שנקנו על ידן היו בערך הנמוך מ-200 ₪ לפריט יחיד, ורק 5% מהם נקנו במחיר הגבוה

מ-2000 ₪. המחיר הממוצע לפריט עמד על 573 ₪. הפריט היקר ביותר היה: טבעת והזול ביותר היה: עגילים .

נשים מרבות יחסית לקנות תכשיטים בחניות שאינן רשתות, 37% מפרטי התכשיטים נקנו בחניות אלו, בעוד שרק כ- 6% מפריטי התכשיטים נקנו ישירות ממעצבי תכשיטים. (תמ"ת, סקר מיוחד)            

 לקראת פתיחת  התערוכה דיווח מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטים במשרד התמ"ת  כי זו השנה הרביעית שמתקיימת התערוכה בחסות המשרד, המכון הישראלי לייצוא ובשיתוף איגוד תעשייני תכשיטים בישראל  בארגונה של חב' י.י שטיר בע"מ. תערוכה זו הינה התערוכה המקצועית היחידה המתקיימת בישראל בתחום תעשיית התכשיטים. במהלך התערוכה צפויים להציג בה כ-140 מעצבי תכשיטים, משווקים ויצרני מוצרים נלווים. ההערכה היא כי קרוב ל-15 אלף מבקרים מהארץ ומחו"ל יפקדו את התערוכה וביניהם: אנשי הענף, קניינים, תכשיטנים, יהלומנים, מעצבים, סיטונאים, חנויות וחברות ייצוא.

 

עיבוד וניתוח הנתונים מכל המקורות הסטטיסטיים  נועדו ליצור תשתית  למידע כמותי בסיסי  בתחום התכשיטים עבור העוסקים בתחום: מקבלי ההחלטות , יצרנים, סוחרים ומשקי בית.  הסקר המיוחד של מינהל מחקר וכלכלה בתמ"ת מתחקה אחר מאפייניהם של צרכניות התכשיטים בישראל תוך מיפוי והעשרת הידע אודות היבטי צריכה שונים בהם: דפוסי צריכת התכשיטים, העדפות שונות של קהלי היעד, ערוצי קנייה מקובלים, חשיפה לפרסומות ועמדות הצרכנים כלפי תכונות שונות המיוחסות לתכשיטים.

 

עוד מדגיש מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת כי ענף התכשיטים[1] המשתייך לענפי התעשייה המסורתיות, שהינו אחד מהענפים הוותיקים של התעשייה הישראלית , מתאפיין במפעלים קטנים יחסית ובמספר רב של בתי מלאכה זעירים. מספר המועסקים הממוצע למפעל/ בית מלאכה עמד בשנת 2005 על כ-10 עובדים, והפדיון השנתי של 84% מהמפעלים/ בתי מלאכה היה נמוך מ-5 מיליון ₪ . 

 

ניתוח ההתפתחויות העיקריות בענף התכשיטים בישראל  בשני העשורים האחרונים -בין השנים 2005 - 1985 , מלמד על המגמות הבאות :

*  פדיון הענף במחירים שוטפים גדל פי 2.3 : מ-230 מיליון$ בשנת 1985 לכ-520 מיליון $ בשנת 2005 .

*  כמעט כל הגידול  התרחש בין 1985 לבין 1995 , בעוד שבשנים שלאחר מכן התייצב הפדיון  ברמה ממוצעת של כ-500 מיליון $ לשנה במחירים שוטפים.

* הייצוא במחירים שוטפים גדל מ-191 מיליון $ בשנת 1985  ל-565 מיליון $  בשנת , אולם  בין השנים 1995 ל-2000  ירד סך יצוא התכשיטים בדולרים שוטפים, ולאחר מכן התייצב ברמה ממוצעת שנתית של 485 מיליון $.

 

 מגמות אלו  הביאו לירידה י באחוז המועסקים בתעשיית התכשיטים מסך העובדים בתעשייה . ירידה זו חלה במקביל לירידה במשקל הפדיון והיצוא של ענף התכשיטים מכלל הפדיון והייצוא התעשייתי.

 

להלן מקבץ ראשוני של ממצאים הלקוחים מהסקירה  שתפורסם בקרוב על תעשייה וצרכנות תכשיטים בישראל.  אל הממצאים המפורטים בהמשך צורף לקט נבחר של תרשימים .

 

תעשיית התכשיטים בישראל[2], 2005:

·          בשנת 2005 עמד מספר המועסקים בענף על 3,745 והיצוא התעשייתי הסתכם ב 489 מיליון $, כאשר המקור  ל- 70% ממנו- בצורפות מזהב.

·          תעשיית התכשיטים בישראל מתאפיינת  במפעלים קטנים יחסית ובמספר רב של בתי מלאכה זעירים. מספר המועסקים הממוצע למפעל בשנת 2005 עמד על כעשרה בלבד, והפדיון של מרבית המפעלים (84%) עמד על פחות מ - 5 מיליון ₪. כמו כן, למעלה ממחצית מהפדיון בשנה זו (53%), מקורו ב – 3% מהמפעלים בלבד.

·          משקל הענף בסך הייצוא התעשייתי גבוה פי שניים עד ארבעה ממשקלו בסך הפדיון התעשייתי. בהתאם, חלק מכריע מתפוקת הענף מיועד לשווקי חוץ.

 

הוצאות  משקי בית על תכשיטים, 2005:   

·          16% מכלל משקי הבית בישראל רכשו תכשיטים (312 אלף משקי בית) בשנת 2005, כאשר סך ההוצאה השנתית על קניית תכשיטים עמדה על 950 מיליון ₪.

·          אחוז ההוצאה על תכשיטים מסך ההוצאה החודשית של משק הבית(שרכש תכשיטים) עמד על 1.7%. 

·          ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי בית על תכשיטים עמדה על 254 ₪[3] והשתנתה בהתאם למאפיינים סוציו-דמוגרפים[4] של משק הבית:

¨       בני הדת המוסלמית רכשו תכשיטים בסכום ממוצע של 442 ₪ לחודש, סכום זה גבוה פי 2 בערך מהסכום שהוציאו משקי בית יהודיים, נוצרים ודרוזים.

¨       בקרב האוכלוסייה היהודית הוותיקה[5], ההוצאה החודשית הממוצעת עמדה על 241 ₪, בהשוואה ל 194 ₪ בקרב עולים( שעלו אחרי  1990).

¨       בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, ההוצאה החודשית הממוצעת על תכשיטים הייתה הגבוהה ביותר ועמדה על כ 300 ₪. זאת לעומת כ 200 ₪ בלבד בקרב בעלי 12 שנות לימוד ומטה.

¨       לא נמצאו הבדלים משמעותיים בהוצאה על תכשיטים בין קבוצות הגיל השונות, אם כי, בקרב צעירים עד גיל 34, ההוצאה החודשית הממוצעת הייתה מעט גבוהה יותר מזו של קבוצות הגיל האחרות ועמדה על 271 ₪.

¨       משקי הבית שההכנסה החודשית הממוצעת שלהם עמדה על 6,500[6] ₪ ומטה, הוציאו בממוצע 134 ₪ על תכשיטים. סכום זה מהווה פחות ממחצית מהסכום אותו הוצאו משקי הבית שהכנסתם גבוהה מ 6,500 ₪.

 

נשים קונות תכשיטים[7], סקר מיוחד 2007:

·                49% מהנשים קנו תכשיטים בשנה האחרונה (כ -1,171,000נשים)[8].

·                רוב התכשיטים שנקנו הם תכשיטים זולים יחסית; כ 60% מהתכשיטים ניקנו בסכום הנמוך מ - 200 ₪, ורק 5% מהם ניקנו בסכום הגבוה מ- 2,000 ₪. ייתכן כי בשל הסכום הנמוך יחסית של הפריטים שנרכשו, נמצא כי נשים בדרך כלל לא נוהגות להשוות מחירי תכשיטים או  לעקוב אחר מבצעי מכירה בתחום. כך, רק 24% מהנשים שרכשו תכשיטים בשנה האחרונה דיווחו כי הן נוהגות להשוות מחירים באופן קבוע או בדרך כלל, ורק 13% מהן דיווחו כי הן נוהגות לעקוב אחר מבצעים.

·                המחיר הממוצע לתכשיט עמד על 573 ₪. הפריט היקר ביותר היה טבעת (907 ₪ בממוצע)[9], ובפער משמעותי אחריו, נמצאו הצמיד (683 ₪) והשרשרת (589 ₪). לבסוף, הפריט הזול ביותר היה העגילים, שמחירם הממוצע עמד על 283 ₪ בלבד.

·                המקום השכיח ביותר לקניית תכשיטים היה חנות תכשיטים שאינה שייכת לרשת. 37% מהתכשיטים ניקנו בחנות כזו, בהשוואה ל 23% מהתכשיטים שניקנו ברשתות. מקומות נוספים בהם נהגו נשים לקנות תכשיטים היו: דוכן פרטי שאינו שייך לרשת (15%), קנייה ישירה ממעצב תכשיטים (6%), חנות בגדים או חנות אופנה (5%) וחנות כלבו (4%).

·                אמון בהגינות  החנות ואיכות התכשיטים בה היו הסיבות העיקריות לבחירה  בחנות או ברשת תכשיטים מסוימת לרכישת התכשיט: 52% מהנשים ציינו  אחת משתי סיבות אלו כסיבה מרכזית לקניה במקום הנבחר.

·                התכשיט הפופולארי ביותר הוא שרשרת - 72% מכלל הנשים שרכשו תכשיטים בשנה האחרונה רכשו לפחות שרשרת אחת. סך ההוצאה  השנתית הממוצעת על שרשראות עמד על  כ 650 ₪, שהם כ- 38% מתוך כלל ההוצאות על תכשיטים בשנה . התכשיט השני בפופולאריות שלו הוא עגילים : 62% מהנשים רכשו לפחות זוג עגילים אחד. למרות זאת, ההוצאה  השנתית על עגילים היתה נמוכה  ביותר ועמדה על כ 240 ₪ (14%). טבעות וצמידים הם פחות פופולאריים, אולם, ההוצאה היחסית על טבעות הייתה גבוהה (כ 500 ₪ בממוצע לשנה), והיוותה 29% מכלל ההוצאה על תכשיטים.

הסיבה המרכזית להעדפת  תכשיט מסוים על פני אחר, הינה עיצובו של התכשיט. למעלה ממחצית מהנשים (53%) ציינו סיבה זו כסיבה העיקרית המנחה אותן בבחירת תכשיט.

·                כשליש (30%) מהתכשיטים שנקנו הם תכשיטי אופנה[10], כשליש נוסף (29%) הם תכשיטי זהב, כרבע (23%) הם תכשיטי כסף והיתר הם תכשיטים העשויים מחומרי גלם מעורבים (כולל יהלומים ואבני חן)  שנקנו בשכיחות נמוכה יותר. עם זאת, קיים הבדל בבחירת סוג המוצר בהתאם למושא קנייתו: תכשיטי זהב הם פופולאריים יותר בקניית מתנות, ואילו תכשיטי אופנה, הם פופולאריים יותר בקנייה לצורך ענידה עצמית.

·                69% מקניות התכשיטים של נשים נועדו עבור הנשים עצמן, כ - 21% עבור בני משפחה ורק כ - 10% נועדו עבור בני זוג או חברים. כמו כן, רוב התכשיטים (58%) נקנו ללא קשר לאירוע מיוחד. הגורם שקשור לקניית תכשיטים וצוין בשכיחות הגבוהה ביותר היה יומולדת (24%).

 

 

מצ"ב לקט תרשימים שיקובצו לחוברת לקראת פתיחת התערוכה.