עפ"י חוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח- 1958, על תיקוניו וכן עפ"י תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) התשנ"ה- 1994)

 

החלטת ועדת האתיקה מיום 30.8.05

 

בפני ההרכב:

מר ערן יעקובי-אדריכל: יו"ר

דר' אורי צדקה-מהנדס: חבר

מר רפי נחום- מהנדס: חבר

                                         

הקובל: עו"ד ג'ראר יחיא

הנקבל: מהנדס מיכה בר-אילן

 

הקובל: לפי סעיף 16 (א) לחוק המהנדסים והאדריכלים ניתן להעמיד לדין משמעתי מהנדס שהורשע בהתנהגות שאינה את כבוד המקצוע. במקרה זה מדובר בהתרשלות מקצועית בניגוד לתקנות 2 , 3(א), 4 לתקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע) תשנ"ה- 1994 .

הנקבל מר בר-אילן, היה מעורב בפרשיית גשר המכביה. כזכור בפרשיה זו התמוטט הגשר שתוכנן ע"י מהנדס בר-אילן וההתמוטטות גרמה למותם של 4 אנשים ולפציעתם של עשרות אחרים.

בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע את הנקבל בעבירות של גרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות.                         

בית המשפט זיכה את הנאשם מעבירות על חוק התכנון והבניה והטיל על הנאשם 36 חודשי מאסר מתוכם 21 לריצוי בפועל.

בית המשפט המחוזי דחה בהחלטתו מיום 17.4.2000 את ערעורו של הנקבל הן בעניין ההרשעה והן בעניין העונש.

מלבד המרכיב הפלילי שבגינו נשא הנאשם את עונשו, קיים המרכיב האתי, שכן מדובר בהפרה ברורה של כללי האתיקה של המהנדסים והאדריכלים ועל כך מתבקשת הועדה הנכבדה להחליט בעניינו של הנקבל.

יחד עם הנ"ל וחרף החומרה הרבה שבבסיס ההתנהגות הלא אתית של הנקבל, ראוי לציין את הזמן הרב שעבר מאז האירוע ואת העובדה כי מסיבות שאינן תלויות בנקבל, הדיון המשמעתי לא התקיים בסמוך להתרחשות האסון או לכל הפחות בסמוך לדחיית הערעור והפיכת ההחלטה לפסק דיון חלוט.

אילו הדיון היה מתקיים בסמוך להרשעה בבית המשפט, היה מקום לטעון לעונש חמור של התליית הרישיון לתקופה ממושכת ואולי אף לביטול תעודת מהנדס רשוי , ואולם, היות ולא כך הם פני הדברים, הנני פונה להרכב נכבד זה להטלת עונש הולם.

 

 

הנקבל מהנדס בר-אילן:  אני השתחררתי מבית הסוהר לפני כשלוש שנים, הייתי 14 חודשים במאסר וכעת אני עובד במשרד שלי. אני עוסק בקונסטרוקציות.

כשקרה האסון חרב עלי עולמי. קיבלתי את החלטת בית המשפט ומלבד העונש של המאסר, שילמתי במסגרת של תביעה אזרחית נגדי פיצויים בסכומים גבוהים. חברת הביטוח שלי שילמה כשניים וחצי מיליונים ואני שילמתי 2 מיליון שקלים מחסכונות ומכספים שלוויתי מקרובי משפחה וחברים. שילמתי את מלוא הסכום כפי שנקבע ע"י בית המשפט אך אני עדיין מחזיר חובות לאנשים שמהם לוויתי את הכסף.

לאחר התייעצות עם עורך דין לא הגשתי ערעור לבית המשפט העליון.

כמו שאמרתי כיום יש לי משרד ועובדים אצלי מהנדס, הנדסאי ומזכירה. אני חותם על תוכניות, הלקוחות שהיו אצלי בעבר, ממשיכים לעבוד איתי והם כוללים לקוחות פרטיים ומוסדות.

אני מכיר בחומרת המקרה ומתחרט על התרשלותי. למדתי הרבה מהאסון הזה והפכתי להיות הרבה יותר זהיר בעבודה השוטפת שלי. אני מקפיד גם על הדברים הקטנים ביותר ומתעקש לפעול בצורה היסודית ביותר גם אם הדבר גורם למורת רוח אצל הקליינטים.

אני בטוח שמקרים כאלו לא יישנו ושאמשיך לתת שירות מקצועי ואמין ללקוחות.

אני חייב לציין שמיד לאחר האירוע הוזמנתי לדיון בפני ועדת האתיקה אך אז לא הוחלט דבר ולכן לאחר כל כך הרבה זמן חשבתי שכל העניין מאחורי ושאני חוזר למסלול חיי הרגיל עד שהודיעו לי על קיום הדיון היום.

כיום יש לי התחייבויות כלפי לקוחות לטווח של שנה מהיום ולכן  כל שלילה של רישיון המהנדס שלי יכולה לפגוע בהתחייבויות שלי ובעבודת המשרד.

             

החלטה

 

הועדה סבורה שמדובר באחד המקרים היותר חמורים של רשלנות מקצועית. הרשלנות וחוסר המקצועיות השתקפו בכל שלבי התכנון והביצוע .

רשלנותו של הנקבל גרמה למותם של ארבעה אנשים ולפציעתם של עשרות אחרים, ולכן יש מקום להתייחס בחומרה הראויה למעשיו של הנקבל.

הועדה סבורה חד משמעית שאילו עניינו של הנקבל היה מובא בפניה מיד לאחר קרות האסון, היא הייתה מחליטה על ביטול הרישיון לצמיתות, וזאת כדי להמחיש את חומרת רשלנותו של הנקבל, ואולם, לאור הזמן הרב שעבר מאז האסון (8 שנים) ושהנ"ל זומן כבר לאחר הארוע של התמוטטות הגשר לדיון בועדת האתיקה שלא החליטה דבר בענינו ובהתחשב בעובדה שבמשך כשמונה שנים לא ננקט כל צעד משמעתי בעניינו של הנקבל, ושהנקבל ריצה עונש של מאסר בפועל ושילם פיצויים גבוהים למשפחות הקורבנות, ולאור העובדה שמאז שחרורו מהכלא חזר למסלול חייו הרגיל והמשיך בעבודתו ועדיין עליו להחזיר חובות, סבורה הועדה שאין למצות עם הנקבל את מלוא חומרת הדין המוקנה לה בחוק ומחליטה כדלקמן:

 

בהתאם לסעיף 17(4) לחוק המהנדסים והאדריכלים תשי"ח 1958:

התליית תעודת מהנדס רשוי של הנקבל מהנדס מיכה בר-אילן לתקופה של 42 חודשים מתוכם 6 חודשים בפועל מהיום והיתרה, 36 חודשים, על תנאי למשך 5 שנים.

התנאי חל על סעיפים 2, 3 (א), 4 לכללי האתיקה (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), תשנ"ה- 1994 .

בהתאם לסעיף 20 א לחוק המהנדסים והאדריכלים ניתנת לנקבל זכות בפני בית המשפט המחוזי במשך 30 יום מהיום.

  

                                                                                                                                

                                                                                                                                 30.8.2005                          

 

אורי צדקה:_________        ערן יעקובי:___________                       רפי נחום:__________                                            

   

                                                                                                          רשמה: מזל מזרחי

                                                                                                                    רכזת הועדה