תקינה

n ב- 15 באוגוסט החל השלב השני ברפורמה בבדיקות התאמה לתקן רשמי של טובין מיובאים

n בית המשפט העליון אישר סמכותו של משרד התמ"ת למנוע מכירה ושיווק של מצברים שאינם עומדים בתקן הרשמי

n חברת "במביפלסט" ומנהלה הורשעו בייצור צינורות שאינם עומדים בדרישות התקן הישראלי

n משרד התמ"ת פירסם צו תקנים שיטיל חובת סימון בתו-תקן על מתקני משחקים

n לקראת שנת הלימודים החדשה הממונה על התקינה במשרד התמ"ת הודיע: "אין לקנות ולהשתמש באביזרי בית ספר שלא נושאים סימון כנדרש בתקן"

n ב- 15 באוגוסט החל השלב השני ברפורמה בבדיקות התאמה לתקן רשמי של טובין מיובאים

השלב השני ברפורמה בבדיקות התאמה לתקן רשמי של טובין מיובאים החל

ב- 15 באוגוסט 2005.

יצוין כי עד ה- 1 ביוני 2005 על כל המוצרים שחל עליהם תקן רשמי היה להיבדק במכון התקנים לשם קבלת אישור השחרור מהמכס. החל מה- 1 ביוני 2005 חולקו המוצרים המיובאים החייבים בתקן לארבע רמות בדיקה, לפי רמת הסיכון הטמונה בהם לבריאות ולבטיחות הציבור.

ארבע רמות הבדיקה מחולקות עפ"י הפירוט הבא:

קבוצה מספר 1 - טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם הינה הגבוהה ביותר לדוגמא: צעצועים לילדים, מוצרי חשמל בייתים, מיכלי לחץ, מטפי קצף מטלטלים לכיבוי אש וכו'. לגבי קבוצה זו לא יחולו שינויים במתן אישור תקן לשחרור מהמכס, דהיינו תידרש בדיקה לכל משלוח.

קבוצה מספר 2 – טובין שרמת הסיכון הטמונה בהם הינה בינונית, לדוגמא: משקפי שמש, נורות לשימושים שונים, אביזרים לחיבור צינורות, שטיחים, בקבוקים, יריעות לאיטום גגות. לגבי קבוצה זו יידרש אישור חד פעמי של דגם המוצר והצהרת היבואן על כך שהמוצרים במשלוחים השוטפים זהים לדגם שאושר ועומדים בדרישות התקנים החלים עליהם. לא יהיה יותר צורך בבדיקת המוצרים במשלוחים שוטפים.

קבוצה מספר 3 – טובים שרמת הסיכון הטמונה בהם הינה נמוכה – לדוגמא: אריחי קרמיקה לחיפוי קירות, אסלות מחומר קרמי וכו' – לגבי קבוצה זו תידרש הצהרת היבואן בלבד (על עמידת המוצרים בדרישות התקנים הרשמיים שחלים על המוצרים) ולא יהיה צורך בבדיקת המוצר עצמו.

קבוצה מספר 4 – טובין המיועדים לשימוש בתעשייה בלבד, ולא על ידי הצרכן – לדוגמא: פריטים חשמליים תעשייתיים. שחרור טובין אלה לא יהיה מותנה בקבלת אישור תקן רשמי בכלל.

מטרת השינויים הינה הקלה בבדיקות התקינה בייבוא, בכפוף להגברת רמת האכיפה בשלב השיווק.

משרד התמ"ת אימץ גישה חדשה הנקראת "הנחת התאמה" - Presumption of conformity המקובלת במספר מדינות מערביות, למעשה בגישה זו מוטלת אחריות רבה יותר על היבואנים אשר מצהירים בתצהיר המאושר על ידי עו"ד על מידת עמידת המוצרים בתקנים.

הצלחת התכנית מותנית במידה רבה בהחמרת ענישה במסגרת חוק התקנים, לאחרונה נדון תיקון מספר 6 לחוק התקנים (החמרת ענישה) בועדת הכלכלה בכנסת לקראת הבאתו לאישור בקריאה שניה ושלישית של הכנסת.

במינהל התקינה במשרד התמ"ת נערכים לאכיפה מוגברת של תקנים רשמיים תוך מתן דגש על אכיפת מוצרים שלגביהם יחולו הקלות באישורי יבוא.

בסיום הרפורמה תחול הקלה במתן אישורי היבוא לגבי כ- 50% מהתקנים הרשמיים, כלומר על כ- 200 תקנים מתוך 400 תקנים רשמיים.

ב- 1 ליוני 2005 כאמור הופעל ההסדר החדש לגבי קבוצה מספר 4,וב- 15 לאוגוסט יופעל ההסדר גם על קבוצה 3.

בתוך בפרק זמן קצר של חודשים ספורים יופעל ההסדר גם על קבוצה 2 .

להצלחת הרפורמה יש השלכה חשובה ביותר על חתימת הסכמים עתידיים להכרה הדדית באישורי עמידה בתקן עם המדינות המפותחות, בהן האכיפה נעשית בעיקר בשלב השיווק ולא בשלב השחרור מהמכס.

הוראות הממונה על התקינה בנושא זה, ובהן פירוט קבוצות הטובין כאמור, תנאי השחרור של הטובין לגבי כל קבוצה, לרבות המסמכים שעל היבואן להמציא, מועדי כניסה לתוקף של שלבי הרפורמה הבאים והוראות שונות ניתן למצוא באתרי האינטרנט של משרד התמ"ת

www.moital.gov.il מכון התקנים הישראליwww.sii.org.il.

n אושר סופית תיקון לחוק התקנים

ההחמרה בענישה ותוספת כלי הבקרה בשווקים מאפשרים את הליברליזציה במשטר הבדיקות ביבוא בדבר עמידה בתקן רשמי, שמשרד התמ"ת התחיל בה לפני כחודש

נקבעו קנסות גבוהים לאי עמידה בדרישות תקן רשמי - שנה מאסר וקנס של של 200,000 ₪, במקום 26,000 ₪ כיום

"הגיעה העת שהממשלה תיתן יותר אמון בציבור מבעבר, בתנאי שתוכבד היד כנגד מי שמנצל זאת לרעה ומפר את האמון שניתן בו", כך אמר מ"מ רוה"מ ושר התמ"ת אהוד אולמרט עם אישורו הסופי של התיקון לחוק התקנים.

במשרד התמ"ת מציינים כי בתיקון לחוק הוחמרה הענישה ונקבעו קנסות גבוהים בהרבה מאלה הקבועים בחוק היום במיוחד בעבירות שלהלן:

· עמידה בדרישות תקן רשמי (שנה מאסר וקנס של של 200,000 ₪, במקום 26,000 ₪ כיום): ייצור, מכירה , ייבוא או ייצוא מצרך שלא עמד בדרישות תקן רשמי ובמידה שהתקן מסדיר את נושא ההתקנה, התחזוקה או ההפעלה של מצרך או בעבירה של הפרת הוראות התקן בעניינים אלה.

· הפרעה לממונה בביצוע תפקידי הביקורת, אי קיום אחת מהוראותיו או הפרת צו מנהלי שהוציא (שנה מאסר וקנס של 200,00 ₪) .

· אי סימון מוצר בתו תקן מקום שהדבר מחויב לפי החוק או סימון בתו תקן שלא בהתאם להיתר מיוחד מטעם מכון התקנים הישראלי (קנסות בין 67,000 ₪ לבין 200,000 ₪).

עוד עולה מהתיקון לחוק כי יוענקו סמכויות מנהליות חדשות לממונה על התקינה:

· הממונה על התקינה יורה בצו מינהלי זמני להפסיק או להימנע ממעשה שעלול לגרם לפגיעה בבריאות הציבור, בבטיחותו או באיכות הסביבה עקב הפרה של הוראות תקן רשמי – זהו כלי מניעתי חשוב מאוד שיוכל לסייע בהגנה על הציבור עוד טרם הגשת כתב אישום.

· אם יש לו יסוד להניח כי אדם עבר עבירה על החוק, רשאי הממונה על התקינה לקבל מהאדם, בהסכמה, כתב התחייבות לפיו מתחייב להימנע מביצוע העבירה, להחזיר כסף או נכס שקיבל אגב ביצוע העבירה או לפרסם מודעות ברבים בעניין העבירה. זוהי חלופה להגשת כתב אישום ובסיטואציות מתאימות היא תוכל לאפשר, לעתים טוב יותר מהחלופה הפלילית, הפסקה של עבירה. הפרת כתב התחייבות תביא, בין היתר, לחילוט ערובה שיחזיק הממונה.

ההחמרה בענישה ובבקרה המנהלית נדרשת לא רק לעצם חיזוק האינטרסים המוגנים בתקינה רשמית, אלא גם כמשקל נגד לליברליזאציה בבדיקות עמידה בתקן בייבוא. צו יבוא חופשי קובע לגבי טובין שחל עליהם תקן רשמי, כי תנאי לייבוא הטובין הוא המצאת תעודת בדיקה על עמידה בדרישות התקן הרשמי. בענין זה אימצה הממשלה את מסקנותיה של ועדה מקצועית בראשות פרופ' סיני דויטש, אשר המליצה לבצע הקלות בבדיקות הייבוא על ידי קביעת קטגוריות של טובין לפי רמות הסיכון שלהם, כך שטובין מסוימים ייבדקו כמו היום בבדיקות עמידה בתקן ממש, אחרים ייבדקו רק על ידי בדיקת מסמכים (תצהירים ותעודות בדיקה זרות) ויהיו כאלה שכלל לא ייבדקו. יחד עם זאת, המליצה הועדה ליישם הקלות אלו רק בכפוף להחמרת הענישה. באימוצה את ההמלצות האלה החליטה הממשלה גם להגביר את יכולת הבקרה שלה בשווקים.

רקע

חוק התקנים הוא כלי חיוני לשמירה על בטיחותו ובריאותו של הצרכן וכן להגנה על איכות הסביבה. בחוק מוסדרים מספר מנגנונים שנועדו להגן על הצרכן, והחשוב מכולם הוא הכרזת רשמיות על תקנים מסוימים שהשר מצא כי הם עומדים באחת העילות המיוחדות לכך בחוק. משמעותה של הכרזה כאמור הינה כי מצרך שמיפרט שלו נקבע בתקן רשמי אין לייצר, למכור, לייבא או לייצא אותו אלא אם התאים לדרישות התקן הרשמי.

החוק תוקן מספר פעמים בעבר, אך לא הותאם לו תיקון הולם בתחום האכיפה. אשר על כן, נוצר מצב אבסורדי לפיו משווקים מעדיפים לעבור על החוק משום שהם מפיקים מכך רווח עצום לעומת הסיכון שבהעמדתם לדין שתגרור חיוב לשלם קנס שעומד היום על סכום של כ-26,000 ₪.

n בית המשפט העליון אישר סמכותו של משרד התמ"ת למנוע מכירה ושיווק של מצברים שאינם עומדים בתקן הרשמי

שר התמ"ת רשאי להביא בחשבון גם שיקולים כלכליים חברתיים

לצורך הכרזה על תקן כתקן רשמי

בית המשפט הגבוה לצדק, מסר את פסק דינו בבבג"ץ אשר הגישו חברות "טל-רון תעשיות" ו"טלרון מצברים" יחד עם איגוד לשכות המסחר ובה ביקשו לבטל את ההכרזה על רשמיותו של תקן ישראלי 60095 (מצברי התנעה מטיפוס עופרת-חומצה: דרישות כלליות ושיטות בדיקה).

בפסק הדין דחה בית המשפט פה אחד את טענת העותרים, לפיה התקן אינו מקיים אף אחת מן המטרות הקבועות בחוק התקנים אשר בגינן יכול שר התעשייה, המסחר והתעסוקה להכריז על תקן כתקן רשמי.

בית המשפט העליון קבע כי ככלל, שר התמ"ת רשאי להכריז על רשמיות תקן גם אם המפרט הטכני שלו אינו מזכיר אף אחת מן המטרות המופיעות בחוק התקנים, מתוך שיקול של מדיניות כלכלית וחברתית.

לגבי התקן האמור קבע ביהמ"ש כי הכרזת הרשמיות על ידי שר התעשייה, המסחר והתעסוקה נעשתה כדין והיא מקיימת את הדרישות שבחוק התקנים וזאת מאחר שדרישה ליבוא מצברים איכותיים יותר מסייעת לשמירה על בטיחות הציבור. מצברים באיכות ירודה גורמים לתקלות בדרכים: החל מעצירה לא מתוכננת של הרכב במהלך הנהיגה וכלה בהתנתקות פתאומית של מצבר ואף פיצוצו.

כמו כן, קבע ביהמ"ש כי העדרו של תקן רשמי למצברים עלול להסב נזקים חמורים לאיכות הסביבה וכי הקפדה על ייבוא מצברים מאיכות גבוהה, שמשך חייהם ארוך יותר, תצמצם את מספר המצברים שיהיו בשימוש, תייצר כדאיות כלכלית למחזר את המצברים ותקטין בכך את הסיכון הנגרם לסביבה. ביהמ"ש נסמך בין היתר בפסק הדין בבג"צ 7428/01 בענין פתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות, ממנו למד כי אין לאפשר הסרה מוחלטת של הפיקוח על ייבוא מוצרים המכילים חומרים רעילים.

ביהמ"ש דחה גם את טענת העותרים בדבר הפלייה פסולה של יבואני מצברים לעומת יצרנים מקומיים וקבע כי השוני הקיים בהסדרי הפיקוח המופעלים על יצרנים מקומיים לעומת יבואנים נגזר מאפשרויות הבקרה המוגבלות על סחורה המגיעה מחו"ל לעומת פיקוח יעיל יותר על ייצור תוצרת ישראלית וכי שוני כאמור אינו בגדר אפלייה כי אם הבחנה מותרת וסבירה.

מ"מ ראש הממשלה ושר התמ"ת, אהוד אולמרט, בירך על הפסיקה שמחזקת את מדיניותו להכריז על תקנים רשמיים לשם הגברת ביטחון הציבור. השר אולמרט הדגיש את מחויבות משרדו להמשך אכיפת חוק התקנים ומניעת הפצתם של מוצרים הפוגעים בבטיחות הציבור.

n חברת "במביפלסט" ומנהלה הורשעו בייצור צינורות שאינם עומדים בדרישות התקן הישראלי

על החברה הוטל קנס בסך 30,000 ₪ ועל המנהל – קנס סך 2,500 ₪

שופטת בית משפט השלום בית שאן, עיריה מרדכי, הרשיעה את חברת "במביפלסט" מנצרת עלית העוסקת בייצור צינורות פלסטיק למתקני חשמל ואת מנהלה צור שומן בייצור צינורות שאינם עומדים בדרישות התקן הישראלי הרשמי.

בביקורת שערכו מבקרי משרד התמ"ת שנערכה בחברה נלקחו לבדיקה במכון התקנים צינור פלסטיק מוגמרים ביצור ומאוחסנים לשיווק. מהבדיקה עולה כי הצינורות אינם עומדים בתקן הישראלי הרשמי.

משרד התמ"ת, באמצעות עו"ד דפנה איתן, הגיש כתב אישום נגד החברה ומנהלה. כאמור, הרשיעה שופטת בית משפט השלום, עיריה מרדכי, את הנאשמים וגזרה על החברה קנס בסך של 30,000 ₪ והתחייבות על סך 50,000 ש"ח למשך שנתיים ועל המנהל גזרה קנס בסך של 2,500 ₪.

בית המשפט קבע כי "...אין ספק שעבירות אלה הינן חמורות ככל שתקנים אלו נועדים להבטיח את איכות המוצרים המשווקים לציבור הרחב ואי עמידה בהם פוגע בחוקים צרכניים ובזכויות הציבור לקבל את המוצרים שהינם ראויים לקבל".

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.moital.gov.il

n הממונה על התקינה במשרד התמ"ת מזהיר את הציבור מפני שימוש בקטלני יתושים אשר אינם עומדים בתקן

רשתות השיווק והיבואנים נדרשו להוריד את המוצרים מהמדפים

אנשי מינהל התקינה ממשרד התמ"ת ביקרו ברשתות השיווק לשם בדיקת התאמתם לדרישות התקן הרשמי של מכשירי קוטלי יתושים. בסיוע מכון התקנים אותרו קוטלי יתושים אשר לגביהם עלה חשד לאי התאמתם לדרישות התקן הרשמי ת"י 900 החל עליהם.

במהלך הביקורת ניטלו מהרשתות קוטלי יתושים מהדגמים 200- TP, 200D – TP, 756- HEM, 752- HEM. המכשירים האלה הינם דמוי תנורים חשמליים להסקת חדרים, מצוידים בשתי נורות פלואורסצנטיות ורשת פנימית אשר נמצאת תחת מתח גבוה.

המוצרים נמסרו לבדיקה דחופה למכון התקנים. לפי תוצאות בדיקה ראשוניות התברר שהמוצרים הנ"ל אינם עומדים בתקן, כולל ליקוי בטיחותי בעניין הגנה מפני גישה לחלקים חיים אשר עלול לגרום להתחשמלות המשתמש. כמו כן התגלו ליקויים בהפרעות אלקטרומגנטיות, סימון וכו'.

מיד לאחר קבלת תוצאות בדיקה ראשוניות שליליות דרש הממונה על התקינה מהרשתות שיווק הנ"ל ומהיבואנים להוריד את המוצרים מהמכירה. בהנחה שהמכשירים הנ"ל יכולים להימכר בכל השווקים ובדאגה לציבור הצרכנים פירסם הממונה על התקינה היום אזהרה לציבור וזו לשונה:

הציבור מוזהר שלא להשתמש בקטלני יתושים דגם 200- TP, D200- TP,

756- HEM, 752- HEM אשר נמצאים בחנויות ורשתות השיווק מחודש

יוני- יולי 2005.

המוצרים הנ"ל אינם עומדים בתקן רשמי ת"י 900 וקיימת בהם סכנת התחשמלות.

משרד התמ"ת פתח בחקירה בנושא.

פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט: www.moital.gov.il

n משרד התמ"ת פירסם צו תקנים שיטיל חובת סימון בתו-תקן על מתקני משחקים

משרד התמ"ת פירסם צו התקנים (איסור ייצור מצרכים) שיטיל חובת סימון בתו-תקן על מתקני משחקים ויחייב ביצוע תחזוקתם תחת פיקוח של מכון התקנים במסגרת "חובת תו תקן". כניסתו לתוקף של הצו נקבע לתאריך 1.1.06 .

מדובר בצעד דרסטי שעשוי להביא לייסוד מערכת קשיחה שלא תאפשר הפעלת המתקנים ללא תחזוקה על פי התקן ובכך תשפר עד מאוד את מצב המגרשים ותבטיח בטיחות ובריאות הילדים המשחקים בהם.

פעילות אכיפה והסברה מתמדת הביאה להגברת המודעות של הרשויות בעניין התחזוקה ולעלייה במספר הזמנות בדיקה שנתית וכתוצאה מכך, שיפור במצב המתקנים למשחקי הילדים ברשויות מקומיות רבות.

במספר רשויות מקומיות לדוגמא חדרה, ת"א, אשדוד, באר-שבע ועוד, מתקיים שיתוף פעולה ויחד עם אנשי מת"י יוצאים צוותים של עובדי עיריות או קבלני משנה לשטח, במקום מסלקים ליקויים ומבצעים תיקונים תוך כדי בדיקה.

ישנן רשויות נוספות שבודקות את המתקנים מידי שנה כבר במשך מספר שנים לדוגמא: הרצליה, פ"ת, ראשל"צ ועוד.

בשנה האחרונה רשויות רבות החלו בביצוע בדיקות נרחבות, כדוגמת קרית אתא, רמלה, רעננה ועוד. יחד עם זאת, עדיין קיימות רשויות מקומיות בהן מצב המתקנים אינו מספק וזאת מכיוון שהמתקנים נמצאים כל העת ברשות רבים וסובלים מבלאי מואץ וממעשי ונדליזם.

רצ"ב רקע

רקע

ברחבי הארץ מותקנים עשרות אלפי מתקנים למשחקי ילדים, הן בגנים ציבוריים והן במוסדות החינוך. משנת 1996 קיים תקן ישראלי רשמי ת"י 1498 על חלקיו אשר קובע דרישות בטיחות לתכן והתקנת המתקנים וכללים לתחזוקתם.

בין היתר, קובע התקן, כי שמירה על בטיחות המתקן על ידי תחזוקה שוטפת מוטלת על בעל המתקן (ברוב המקרים בעל המתקן הינו הרשות המקומית) ומחייב לפחות פעם בשנה להזמין בדיקת תחזוקה מקיפה על ידי מעבדה מאושרת.

במסגרת פעולות אכיפת התקן ת"י 1498 בודק הממונה על התקינה מידי שנה מתקנים למשחקי ילדים בגנים ציבוריים בכל רחבי הארץ.

מדובר בבדיקה מדגמית כאשר במהלכה בכל רשות מקומית נבדקים מספר גנים ציבוריים אשר נבחרים ע"י עובדי הממונה על התקינה ונבדקים ע"י בודקי מכון התקנים.

תוצאות הבדיקה מועברות לראשי הרשויות המקומיות והמתקנים שנמצאו אינם מתאימים לדרישות התקן מסומנים ע"י שלט אזהרה.

במהלך שמונה שנים האחרונות נבדקו ע"י הממונה רוב מוחלט של הרשויות המקומיות בארץ.

מאחורי כל הביקורת עומדת עבודה רבה הכוללת פגישות עם נציגי הרשויות המקומיות, הסברים הניתנים לאנשי התחזוקה, בדיקות סילוק הליקויים ואף חקירות גורמים האחראים לעניין תחזוקת מתקנים.

החל משנת 2004 מפרסם הממונה על התקינה באתר האינטרנט של משרד התמ"ת מידע על מגרשים שנבדקו בהזמנתו ונמצאו אינם מתאימים לדרישות התקן.

כמו כן, פירסם הממונה רשימת הרשויות אשר מזמינות בדיקה שנתית ע"י מעבדה מאושרת. החל משנת 2005 מפרסם הממונה מידע על מתקנים, אשר נבדקו בהזמנת הרשויות המקומיות כמתחייב עפ"י התקן.

הפרסום כולל כתובת המתקן, תאריך הבדיקה ומסקנות המעבדה לעניין תקינותו של המתקן. יש לציין, כי מדובר בבדיקה המיועדת לאתר פגמים במתקנים ולתת אפשרות לרשויות לתקנם. לאחר בדיקה זאת ותיקון הפגמים על הרשות להזמין בדיקה חוזרת ולקבל תעודת בדיקה המאשרת תקינות המתקן.

לאור כך, ברשימות המתקנים באתר התמ"ת חלק מהמגרשים מוזכרים פעמיים: בראשונה כלא תיקני ולאחר אישור התיקון – כמתאים לדרישות התקן).

פרטים נוספים ניתן למצוא באתר האינטרנט www.moital.gov.il .

גם השנה, פקחי הממונה על התקינה יצאו מתחילת אוגוסט (חודש לפני תחילת שנת הלימודים) לשווקים לבדיקת מוצרים הנמכרים לקראת שנת הלימודים החדשה.

הפעם נעשו הסיורים ע"י צוותים שתוגברו ע"י נציגי מכון התקנים.

לעומת השנים הקודמות נמצאו פחות ופחות מוצרים ללא שום סימון, או עם סימון חלקי.

קיומו של סימון כנדרש בתקן הרשמי מבטיח במרבית המקרים כי המוצר נבדק ע"י מכון התקנים ונמצא מתאים לתקן.

השנה נלקחו לבדיקה מהשווקים גירי שמן, צבעי מים, עפרונות, צבעי פסטל וכו'. בחלק מהמוצרים שנבדקו נמצאו ליקויים רק בסימון. במעט מהמוצרים נמצאו גם ליקויים נוספים.

לדוגמא: בחפיסות גירי שמן EXPRESSIONIST EXTRA FINA QUALITY OIL PASTELS ,CHIZI, 12 גוונים, שנלקחו לבדיקה לא היה סימון בעברית, ומהבדיקה עולה כי הם אינם מתאימים לתקן גם בסעיף "דרישות" שבחלק 3 של תקן 562 "נדידת יסודות כימיים מסוימים", בבדיקה נמצאה כמות עופרת בצבע ירוק 172 מ"ג במקום 90 מ"ג הדרוש לפי התקן.

עלי פי דרישת הממונה המוצר הוסר מהמדפים.

הממונה על התקינה קורא להורים הרוכשים אביזרי בית ספר לוודא כי על גבי המוצרים קיים סימון של המוצר ובו פרוט שם היבואן וכתובתו, ארץ יצור. עוד מדגיש הממונה על התקינה כי אין לקנות ולהשתמש במוצרים שלא נושאים סימון כלל, שכן המוצרים האלו לא עברו כלל את בדיקת מכון התקנים.

פרטים נוספים ניתן לקבל מהממונה על התקינה מר גרישא דייטש

בטל' מס' 02-6662296

ובאתר האינטרנט: www.moital.gov.il