ממשיך השיפור בביקוש לעובדים במגזר העסקי ברבעון השני[1] של שנת 2006. השיפור הוא נרחב ומקיף את מירב הענפים הכלכליים. עוד מדווחים העסקים כי חלקם של המשרות שאיושן לטווח ארוך נותר גבוה, וכן נותר גבוה חלקם של העובדים המחליפים משרות ביוזמתם ולא ביוזמת המעביד. אלו הם סימנים ברורים להמשך העמקת ההתפתחויות החיוביות בשוק העבודה.

כך מדווחים כלכלני מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בהתבסס על ממצאי סקר מעסיקים במגזר העסקי העוקב אחר מדגם מייצג של 2,500 עסקים בישראל.

 

הביקוש לעובדים במגזר העסקי הגיע לרמת שיא ברבעון השני של שנת 2006. זוהי הרמה הגבוהה ביותר של ביקוש לעובדים שנרשמה מאז שנת 2000.

מספר המשרות הפנויות הכולל, ללא ענפי הבנייה והחקלאות, עמד בממוצע יומי על כ- 44.3 אלף[2] משרות, עליה של 12.3% לעומת הרבעון הקודם. ושל  55.2% ביחס לרבעון המקביל אשתקד.

מספר המשרות שאויישו עלה ב- 9.5% ומספר פליטות העובדים עלה בשיעור של 2.6% בהשוואה לרבעון הקודם. בשל כך השתפר מאזן התעסוקה (איושים פחות פליטות עובדים) ועמד ברבעון הראשון  של שנת 2006  על 17.3 אלף משרות בהשוואה ל- 7.9 ברבעון הקודם.

 

משך זמן בו משרה היתה פנויה עלה ברבעון השני של שנת 2006 בממוצע ל- 4.9 שבועות בהשוואה ל- 4.1 ברבעון המקביל  אשתקד. במקביל גדל הקושי של מעסיקים לאייש משרות פנויות. אחוז המשרות הקבועות מסך המשרות שאויישו[3] עלה לעומת הרבעון הראשון של שנת 2006 ועמד על 54.4%, שיעור פליטת העובדים ביוזמתם עלה קלות לרמה של 55%.

רמת הציפיות של המעסיקים לעליה בפעילות ובמצבת כח-האדם שלהם נותרה גבוהה.

כאמור הרמה הגבוהה של המשרות הפנויות יחד עם מאזן התעסוקה החיובי מצביעים על רמת ביקושים גבוהה בשוק העבודה. למרות שרמת האבטלה נותרה גבוהה ויציבה יחסית בחודשים האחרונים ניכר כי הבעיה איננה מצד הביקוש לעובדים אלא ככלל הנראה היא קשורה יותר לתהליכי ההתאמה בין הביקוש להיצע העובדים. בעוד שהביקוש לעובדים מתמקד ברבעונים האחרונים לעובדים בעלי השכלה, כישורים ומיומנויות הרי שתוספת ההיצע מתרכז בעובדים בעלי כישורים נמוכים, בעיקר כתוצאה מתוכניות הממשלה להגדלת התעסוקה בקרב אוכלוסיות אלו.

 

 

 

מצ"ב סקר: