יישוב סכסוכים

 

מחלקה זו מטפלת במינוי בוררים לסכסוכים שבין חברי האגודות לאגודות, סכסוכים שבין חברי האגודות בינם לבין עצמם, וסכסוכים בין אגודות. זהו הליך מיוחד (בוררות סטטוטורית), שחוק הבוררות אינו חל עליו. לבורר המתמנה סמכויות על פי דין, כולל סמכויות להוציא צווי ביניים. ערכאת הערעור על פסקי הבורר היא רשם האגודות השיתופיות. החלטות הרשם והחלטות הבוררים שהרשם אישרן הינן סופיות ואינן ניתנות לערעור. להחלטות תוקף של פסק דין מטעם בית משפט מחוזי וכך הן מוצאות אל הפועל. הסמכות לשמוע ערעורים על פסקי הבורר ניתנו לשלושה משפטנים נוספים של האגף וזאת על מנת להקטין את העומס האפשרי על הרשם בעת שמיעת ערעורים רבים.

 

בעבר נהגו אגודות ליישב סכסוכים במסגרת בוררות על פי חוק הבוררות שהתנהלו בתנועות הקואופרטיביות או במוסדות ההסתדרות או לעתים בבתי משפט. כיום, שינה חלק ניכר מהאגודות את תקנוניו והעביר את יישוב הסכסוך למסגרת ההליך בפני הרשם. הליך הבוררות הוא הליך מהיר, יעיל וזול שזוכה לאמון רב הן על ידי חברי האגודות והן על ידי האגודות עצמן. ההליך המתנהל על ידי בוררים מומחים בנושאי אגודות שיתופיות וברוב המקרים ממונים כבוררים עובדי האגף וגמלאיו. הליכים אלה מיתרים פניות נוספות לבתי משפט.

 

הסדרת סכסוכים באגודות שיתופיות

 

חלקן הגדול של האגודות השיתופיות בוחר ליישב את הסכסוכים הנוגעים לעסקי אגודה בדרך של בוררות, לרוב בפני הרשם.הדבר נובע משתי סיבות עיקריות:

 

·       סיבה כלכלית - להוציא את הסכסוכים בינה ובין חבריה ממערכת השיפוט של המדינה -   

       ולהגיע להחלטה בהליך שיהא מהיר וזול יותר.

·       סיבה ערכית - לפתור את הסכסוכים על ידי מי שמעורה בחיי הקואופרציה ומתמצא טוב יותר בעקרונותיה.

 

לרשם המכהן כבורר או לבוררים המתמנים על ידו לפי פקודת האגודות השיתופיות ולפי תקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב - 1972, מוענקות סמכויות נרחבות, ופסקי הדין שנתן הרשם, או הרשם אישרם מוצאים לפועל כשם שמוצאים לפועל פסקי - דין של בית משפט המחוזי.