n           אוכלוסיית הדרוזים בישראל מאפייני כוח עבודה, תעסוקה ואבטלה

 

משרד התמ"ת מפתח בחודשים האחרונים תוכנית לקידום האוכלוסייה הדרוזית ושילובה בשוק העבודה הכללי בישראל. מטרת התוכנית לצמצם את פערי התעסוקה בין המגזר הדרוזי ליהודי, תהליך שיביא להעלאה ברמת החיים של האוכלוסייה הדרוזית ויקדם את שילובה בחברה הישראלית.

 

תוכנית המשרד לצמצום פערי התעסוקה בין המגזרים כוללת ארבעה שלבים עיקריים:

• אבחון המצב התעסוקתי הקיים במגזר הדרוזי
• ניתוח פערי תעסוקה בין המגזר הדרוזי למגזר היהודי
• תחזית למספר מקומות עבודה שידרשו בעשור הקרוב על פי ההתפתחות הצפויות במאפיינים              הסציו - דמוגרפים וההשכלתיים של האוכלוסייה הדרוזית והצגת יוזמות וחלופות לפיתוח תעסוקתי כלכלי במגזר הדרוזי.
• בניית תוכניות עבודה ליישום היוזמות והחלופות לצמצום פערי התעסוקה בין המגזרים.

 

השלב הראשון בבניית התוכנית התמקד בשרטוט תמונת המצב התעסוקתית במגזר הדרוזי בהשוואה למגזר היהודי. הסקירה "אוכלוסיית הדרוזים בישראל: מאפייני כוח עבודה, תעסוקה ואבטלה"  שנכתבה על ידי ד"ר רונית נדיב, רונית הריס-אולשק ומירב גרינשטיין מהמינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת מציגה תמונת מצב של התעסוקה של האוכלוסייה הדרוזית בישראל לשנת 2003 ופערים כלכליים- חברתיים המשתקפים מניתוח זה..

הסקירה מתבססת בעיקר על ניתוח סקרי כח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2003, ועל מקורות סטטיסטיים נוספים:  משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי. 

 

הסקירה מתמקדת בשני השלבים הראשונים של התוכנית לצמצום פערי התעסוקה בין המגזרים, ומציגה תשתית נתונים עובדתית על מצב התעסוקה במגזר הדרוזי והחסמים המרכזיים להשתלבות מלאה של מגזר זה בשוק העבודה הישראלי.

 

תמצית הממצאים: 

·            האוכלוסייה – האוכלוסייה הדרוזית והצ'רקסית מנתה בשנת 2003 כ – 110 אלף תושבים, שהיוו כ –7.0% מכלל אוכלוסייה המוסלמית והנוצרית בישראל וכ – 2.1% מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל.

·            השכלה – שיעור הזכאים לתעודת בגרות, ושיעור הבגרויות העומדות בדרישות הסף של מוסדות ההשכלה הגבוהה נמוך במגזר הדרוזי בהשוואה למגזר היהודי. בשנת 2003 שיעור הזכאים לבגרות מקרב הדרוזים תלמידי כיתות י"ב עמד על 41% בהשוואה ל- 51% ויותר במגזר היהודי. שיעור בעלי תעודות בגרות המקנות כניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה עמד על 27% מבעלי תעודת הבגרות במגזר הדרוזי בהשוואה ל – 45% במגזר היהודי.

 

·            השתתפות בכח העבודה - שיעור ההשתתפות בכח העבודה בקרב האוכלוסיה הדרוזית עמד ב - 2003 על % 42.8 בהשוואה ל –69.9% בקרב היהודים. עיקר הפער מוסבר בשעורי השתתפות נמוכים במיוחד של נשים דרוזיות.

שיעור ההשתתפות בכח העבודה של גברים דרוזים עמד על כ – 58% בהשוואה ל – 72% במגזר היהודי. הפערים בין שיעורי ההשתתפות של גברים משני המגזרים נשמרים גם בקרב בני אותו גיל. בהשוואה לכך, שיעור ההשתתפות של נשים דרוזיות עומד על פחות מ – 27%, ביחס לכ- 69% אצל יהודיות.

·            ענפי תעסוקה - ענפי השרותים הציבורים וענפי התעשייה מהווים בשנים האחרונות מקור פרנסה עיקרי למועסקים מהמגזר הדרוזי. כ – 21% מהמועסקים הדרוזים עובדים בענפי התעשייה, בהשוואה ל- 16% מקרב המגזר היהודי. כ-41% מן המועסקים במגזר הדרוזי עובדים בענפי השירותים הציבורים, בהשוואה ל – 35% בקרב המועסקים היהודים.

·            תעסוקת עצמאים - אחוז העצמאים במגזר הדרוזי גבוה במידה ניכרת מייצוגם באוכלוסיה היהודית. בקרב הדרוזים, עמד אחוז העצמאים על 18% בהשוואה ל – 10% בלבד מקרב היהודים.

·            יוממות תעסוקתית - רק 14% מבין הנשים הדרוזיות המועסקות הן יוממות, דהינו עובדות מחוץ ליישוב המגורים שלהן, בהשוואה ל – 43% מקרב היהודיות. לעומתן הגברים הדרוזים יוממים יותר ביחס ליהודים: שיעור הגברים הדרוזים היוממים עמד בשנת 2003 על 60% ביחס ל- 54% בקרב היהודים.

·           שכר עבודה ברוטו - השכר הממוצע לחודש במגזר הדרוזי היה נמוך מ- 6500 ₪ בעוד שהשכר הממוצע במגזר היהודי עמד על 8,400 ₪ (בשנת 2002). סה"כ השכר הממוצע לחודש ביישובים הדרוזים נמוך בכ – 29% בהשוואה ליישובים יהודים.

·            מפרנסים במשק בית - אחוז משקי הבית בהם עובד מפרנס יחיד כפול במגזר הדרוזי בהשוואה למגזר היהודי, ועומד על 53% ו – 24% בהתאמה. ממצא זה מסביר בחלקו את הפער הניכר בין יישובי המגזר הדרוזי ליישובי המגזר היהודי בהכנסות משקי הבית.

·         ממדי האבטלה - שיעור האבטלה באוכלוסיה הדרוזית הרבה יותר נמוך בהשוואה לשיעורו באוכלוסייה היהודית: בשנת 2003 הוא עמד על 7.5% בהשוואה ל- 10.5% באוכלוסייה היהודית. שיעור האבטלה של גברים דרוזים נמוך מזה של יהודים ועמד על 8.1% ו – 9.8% בהתאמה. שיעור האבטלה של נשים דרוזיות נמוך במידה ניכרת משל יהודיות ועומד על 6.1% לעומת 11.3% בהתאמה. פער זה נובע מנטייתן של נשים דרוזיות לפרוש מכוח העבודה לאחר אובדן מקום העבודה.

·            עומק אבטלה - ה'גרעין הקשה' של מובטלים (מובטלים למעלה מ- 50 שבועות) עומד על 23% בקרב גברים דרוזים ועל 26% בקרב גברים יהודים.

·           עובדים חלקית שלא מרצון - אם מצרפים את המספר הגבוה של המועסקים חלקית שלא מרצון, למספר המתייאשים מכוח העבודה, ולמספר המובטלים הנמדד באופן רגיל, מתברר כי אחוז הדרוזים בעלי קשיי תעסוקה מכח העבודה גבוה במידה ניכרת בהשוואה ליהודים ועומד על 17% בהשוואה ל – 6.3% בהתאמה. מבין המדווחים על קשיי התעסוקה אחוז הדרוזים המתייאשים עומד על 46%, בהשוואה ל – 6% בלבד מקרב היהודים. ממצאים אלו יכולים להסביר כיצד ייתכן ששיעורי האבטלה הרשומה במגזר הדרוזי נמוכים בהשוואה למגזר היהודי בהינתן הפערים החברתיים כלכליים בשני המגזרים.

חסמי השתלבות בתעסוקה:

 

ממצאי הסקירה מצביעים בברור על קיום פערים ניכרים במאפייני כוח העבודה, התעסוקה והאבטלה בין המגזר הדרוזי למגזר היהודי. ניתוח הפערים הנוגעים לשיעורי השתתפות בכוח העבודה  ולהישגים כלכלים בשני המגזרים מזהה ארבעה חסמים רוחביים המעכבים השתלבות שוויונית של המגזר הדרוזי בשוק העבודה הישראלי:

1. רמת השכלה ואיכות השכלה במגזר הדרוזי -  רמת ההשכלה הנמוכה במגזר הדרוזי מהווה מכשול כניסה לשוק העבודה הישראלי   שרמת  ההשכלה הממוצעת  שלו  גבוהה הרבה יותר. כך, למשל, אחוז הדרוזים אשר השכלתם התיכונית מאפשרת כניסה ללימודים גבוהים עומד על כמחצית מזה של יהודים. עובדה זו עלולה לפגוע בכושר ההשתלבות העתידי של צעירים דרוזים בשוק עבודה דינאמי ומתפתח.
2. העדר מקומות עבודה לדרוזים בעלי כישורי השכלה  גבוהים – שיעור ההשתתפות בכח העבודה של דרוזים בעלי רמת השכלה גבוהה, נמוכים משל יהודים בעלי השכלה דומה. ממצא זה מרמז על העדר היצע מקומות עבודה ההולמים  את כישוריהם של דרוזים בעלי השכלה גבוהה.
3. העדר מקומות עבודה הולמים לנשים דרוזיות  – שיעור השתתפותן של נשים דרוזיות בכח העבודה בישראל, נמוך מאד בהשוואה לשיעור השתתפותן של נשים יהודיות.  פערים אלה מצטמצמים בקרב בעלות השכלה על תיכונית ומעלה. ממצא זה מרמז על חסמים מגדריים להשתלבות שוויונית של נשים דרוזיות בתעסוקה. ביניהם: העדר מקומות עבודה ההולמים כישורים ומגבלות תרבות. בנוסף, ממצאים אלה עשויים לשקף  את ההיצע הדל יחסית של מסגרות טיפול לגיל הרך במגזר הדרוזי.
4. קיומם של שווקי עבודה נפרדים – בפני העובדים הדרוזים עומדים חסמי כניסה לשוק העבודה הראשוני בנוסף על אלה העומדים בפני האוכלוסייה היהודית בעלת מאפיינים דומים. חסמים אלה מונעים מעבר בין שני שווקי העבודה הקיימים בישראל. השוק הראשוני המאופיין בתעשיות מתקדמות יותר ורמות שכר ותנאי עבודה גבוהים בהשוואה לשוק משני/פריפריאלי המאופיין בקיומם של ענפי תעשייה מסורתיים ורמות שכר נמוכות.

  היעדר אינטגרציה בין השווקים פוגעת מאוד בקידום האוכלוסייה הדרוזית והעלאת רמת החיים   

  ביישובים הדרוזים. יתרה מזאת, הניתוח מלמד שהאוכלוסייה הדרוזית המשכילה מרבה להשתלב 

 במגזר הציבורי המשרת את האוכלוסייה בנישת התעסוקה המקומית, ונוטה להשתלב מעט יחסית

 בשוק העבודה העיקרי שמרבית עובדיו יהודים.

 פרטים נוספים ניתן לקבל באתר האינטרנט : www.moital.gov.il

 

 מרכז התעסוקה של משרד התמ"ת למפוני חבל עזה:לרשות המפונים כ- 855 מקומות תעסוקה

 

 

כיום עומדים לרשות המפונים כ- 855 מקומות תעסוקה  כאשר הצפי הוא לתוספת של כ- 400 משרות באשקלון בתחום הטלמרקטינג וזאת בעידוד מינהלת מרכז השקעות ב משרד התמ"ת – .

 

השמה במקום עבודה חילופי תשפיע  על קיצור משך תקופת ההסתגלות של התושבים ותקל על קליטתם במקום מגוריהם החדש. עוד מציין אולמרט כי יש לבדל את המפונים מיתר דורשי העבודה בישראל, היות ומדובר באזרחי המדינה אשר מקום עבודתם נלקח מהם בעתיה של תכנית ההתנתקות.

 

מהדו"ח עולה כי נציגי "האשנב כל" מגיעים אל  המפונים במרכזי הפינוי ובבתי המלון ובימים האחרונים התקיימו מפגשים בקיבוץ חפץ חיים, באשקלון בבאר שבע בשדרות בבתי מלון בצפון ובמרכז. היום נציגי המרכז יפגשו עם המפונים בבתי מלון בירושלים ובים המלח.  הכוונה להגיע לכל המפונים על מנת לקבוע תכנית שיקומית תעסוקתית לכל מפונה בנפרד.

 

האגף למעונות יום במשרד התמ"ת נערך לקלוט את ילדי גוש קטיף בכל הישובים בדרום, כמו כן ניתנת התייחסות מיוחדת הן לשילובם במעונות הפועלים באזור והן בהענקת סבסוד מיוחד וזאת בהתחשב במצבים של אי תעסוקה זמנית של אחד ההורים.

 

בגוש קטיף פעלו מעונות במרבית הישובים ובהם התחנכו 518 ילדים. גובה הסבסוד של המשרד מסתכם בחודש בכ- 227,000 ₪. משרד התמ"ת נערך להפעלת 4 מעונות יום בניצן.

 

בנושא עובדים זרים יצויין כי משרד התמ"ת , בשיתוף עם משרד הפנים, משטרת ההגירה והמתפ"ש, מטפל באופן פרטני בבקשות לעובדים זרים ועובדים פלשתינאים בכדי להקל על מפעלים הממשיכים פעילותם בתוך שטחי ישראל.

 

14 בקשות להלוואה נדונו בקרן לסיוע לעסקים קטנים (תבור), 3 מפעלים קיבלו הלוואה ישירות דרך הקרן ו- 2 מפעלים קיבלו הלואה דרך מינהלת סל"ע.

 

במרכז התעסוקה למפוני חבל עזה  "אשנב כל" פועלים נציגים של  שירות התעסוקה ביטוח לאומי תכנית מעברים ומט"י נותנים מענה בנושא יעוץ תעסוקתי למפונים, תחת קורת גג אחת. הנציגים יוצאים לשטח  לכיוון הלקוח ומעניקים סיוע בתחום יזמות ותעסוקה.