שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה נמוך באופן משמעותי מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה היהודית (58.3% לעומת 68% בהתאמה), כאשר הפער בקרב הנשים גדול מהפער אצל הגברים.

 

ממוצע השכר לחודש עבודה נמוך באופן משמעותי בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לשכר הממוצע בקרב שאר האוכלוסייה היהודית

 

ועדת המשנה לשילוב צעירים, בני העדה האתיופית, בשוק העבודה בראשותו של בני פפרמן ראש מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת ממליצה להפעיל שלוש תכניות בתחום התעסוקה לצעירים בגילאים 18-35, לפי תת אוכלוסיות וכדלקמן:

א. תוכנית לצעירים לקראת תום שירות צבאי או לאומי.

ב. תוכנית לצעירים ברובד ביניים – עובדים ושאינם עובדים.

ג. תוכנית לסטודנטים בשנת הלימודים האחרונה, בעלי השכלה על תיכונית ואקדמאים.

 

הוועדה ממליצה על הפעלת מערך התכניות למשך שלוש עד חמש שנים, בהתאם למאפייני התכניות  העלות הכוללת להפעלת התכניות לעיל מוערכת ב- 77 מיליון ₪ לכל התקופה, כ- 15.5 מיליון ₪ בממוצע לכל שנת פעילות. עם סיום הפעלת התוכניות מוצע לשקול את המשכן בהתאם לתוצאות שיתקבלו מתוכנית הערכה.

 

ועדת המשנה פעלה במסגרת הועדה הבינמשרדית לגיבוש תכנית מקיפה לסיוע לעולים וילידי הארץ מקרב בני העדה האתיופית. שתי הנחות יסוד עומדות בבסיסן של התוכניות המוצעות. הראשונה קשורה לקיום אחריות ממשלתית לשיפור מצבה של האוכלוסייה האתיופית הצעירה בשוק העבודה, ואילו השנייה נעוצה ביצירת תהליך המשכי עבור הפרט המשתתף בתכנית. הנחת היסוד השנייה, נועדה לאפשר התקדמות בשלבים על פני רצף של השכלה – הכשרה עבור כל פרט נתון, במטרה להביא לשילובו בעבודה תוך הבטחת שיפור ניכר במיקומו בשוק העבודה.

 

עבודת הועדה כללה שני חלקים עיקריים, הראשון התמקד בניתוח המצב הקיים ביחס למאפייני תעסוקתם של צעירים אתיופים כמו גם בזיהוי החסמים העיקריים בקליטה והתמדה בעבודה, ואילו השני בחן והציע דרכי התערבות אפשריות לשיפור מצבם התעסוקתי לאורך זמן של צעירים בני העדה האתיופית.

 

מניתוח השוואתי של מאפייני התעסוקה של צעירים אתיופים בהשוואה לשאר האוכלוסייה הצעירה היהודית עולה כי ביצועיהם של צעירים אתיופים בשוק העבודה נמוכים בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית, בכל המשתנים המרכזיים של שוק העבודה:

·              שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופיה נמוך באופן משמעותי מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה היהודית (58.3% לעומת 68% בהתאמה), כאשר הפער בקרב הנשים גדול מהפער אצל הגברים.

·              שיעור האבטלה בקרב יוצאי אתיופיה נמצא גבוה באופן ניכר מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה היהודית (19.3% לעומת 10.7%, בהתאמה).

·              שיעור העובדים חלקית שלא מרצון, גבוה יותר בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית (9.3% לעומת 5.0%, בהתאמה).

·              ייצוגם של יוצאי אתיופיה גבוה באופן ניכר במשלחי היד הנמוכים והבלתי מקצועיים בהשוואה לשאר האוכלוסייה היהודית, ובאופן מקביל, ייצוגם במשלחי יד גבוהים יחסית ואקדמאים נמוך באופן ניכר מזה של שאר האוכלוסייה היהודית.

·              ממוצע השכר לחודש עבודה נמוך באופן משמעותי בקרב יוצאי אתיופיה בהשוואה לשכר הממוצע בקרב שאר האוכלוסייה היהודית (פער של כ 1,800 ₪ לחודש). זאת ועוד, פערי השכר נשמרים גם כאשר נבחן ממוצע השכר לחודש על פי רמות השכלה שונות.

 

 

 

הועדה מצאה כי אחת מהסיבות העיקריות לקיומם של הפערים בשוק העבודה בין אוכלוסיית הצעירים האתיופית לבין שאר האוכלוסייה היהודית, היא הבדלים בין האוכלוסיות, ברמת ההשכלה וההכשרה. על פי הנתונים נמצא שממוצע שנות הלימוד של צעירים אתיופים בגילאי 18-35 עמד בשנת 2005 על 9.4 שנים לעומת 13.5 שנים בשאר האוכלוסייה היהודית הצעירה, כאשר הפער הגדול ביותר הוא בקרב נשים, 8.6 שנות לימוד בהשוואה ל 13.7, בהתאמה.

 

הועדה המליצה עבור כל תת אוכלוסייה, להפעיל סל כלים ייחודי אשר מתוכו תבנה תכנית אישית למשתתפים בה.  אופי התכנית הפרטנית יגזר מתוצאותיו של האבחון התעסוקתי – מקצועי, בהתאם להשכלתו וכישוריו התעסוקתיים של הפרט ובהתחשב ברצונותיו ובשאיפותיו.

עיקר הכלים המוצעים במסגרת התכניות נוגע לפיתוח הון אנושי, מתן שירותים משלימים להשמה תעסוקתית, שירותים תומכי השמה וכן מערך ליווי לפרט לאורכו של התהליך, כמו גם לאחר ההשמה בתעסוקה.

 

הועדה עמדה על כך כי קיימים חסמים אחרים בפני צעיר בן העדה האתיופית הרוצה להשתלב בתעסוקה או לשדרג את מיקומו בשוק העבודה. חסמים אלה אינם תלויים במאפייניו האישיים של הפרט, אלא מקורם במאפיינים רחבים יותר הנוגעים למנגנוני אבחון, הערכה ומיון של יכולות העולים הקיימים כיום במערכות השונות וכן בתפיסותיהם של מעסיקים את בני העדה האתיופית.

 

לאור זאת,  הוועדה המליצה על הערכה מחודשת של כלי המיון והאבחון במערכות השונות וכן על אמצעים וכלים לשינוי עמדות ודעות קדומות של מעסיקים לגבי האוכלוסייה הנזכרת, עמדות ודעות אשר הועדה רואה בהם אחד מהחסמים העיקריים המקשים על שילובם על בני העדה האתיופית בתעסוקה.

 

הועדה המליצה כי התוכניות התעסוקתיות יופעלו במסגרת מודל שבו הממשלה תהיה אחראית על הגדרת מטרות ויעדי התוכנית, על עיצוב תוכן התכנית לרבות הכלים בהם יעשה שימוש, על פיקוח תהליך הביצוע כמו גם על תקצוב  והערכת התוצאות בהתאם למדדי הביצוע שיובנו בתוכניות, בעוד שהביצוע והתפעול הלכה למעשה יעשו באמצעות ספק שירותים שיבחר במסגרת מכרז.

 

בראש ועדת המשנה לשלוב צעירים בני העדה האתיופית בשוק העבודה עומד בני פפרמן ראש מינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

 

 

חברים בועדה:

 

אדמסו דני, מנכ"ל האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה

איתן יוליה מועצה לאומית לכלכלה משרד ראש הממשלה

אליהו דליה משרד העליה והקליטה

גלוק אנה משרד התמ"ת

וולקן גדי ראש מטה המאבק לעולי אתיופיה

כץ קלאודיה משרד הקליטה והעליה

רבדל נדקוב אריאלה משרד הבינוי והשיכון

שיף גיל מועצה לאומית לכלכלה משרד ראש הממשלה

מצ"ב הדו"ח המלא