בישראל כ- 542 אלף ילדים בגילאי 0-3 , אשר כמחציתם מטופלים במסגרות קבוצתיות בתשלום.
כ- 170 אלף ילדים משולבים במסגרות קבוצתיות הנתונות לפיקוח ממשלתי כלשהו, ואילו קרוב ל- 100 אלף ילדים נמצאים במסגרות קבוצתיות שאינן נתונות לפיקוח ממשלתי, ומהווים 36% מכלל הילדים במסגרות קבוצתיות בתשלום.
למעלה ממחצית מהילדים במסגרות קבוצתיות שאינן נתונות לפיקוח ממשלתי מטופלים במשפחתונים, כ- 40% בגנים וקרוב ל-10% במסגרות קבוצתיות אחרות.
כ- 37% מהילדים היהודים המשולבים במסגרות קבוצתיות נמצאים במסגרות ללא פיקוח ממשלתי, בהשוואה ל- 14% מהילדים הערבים.
ממצאים אלה ואחרים עולים מסקירה שנערכה לאחרונה במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת על מסגרות לילדים בגיל הרך ועל פיקוח ממשלתי על מסגרות אלה. יש להדגיש כי פיקוח ממשלתי מתייחס לתהליכי ההכרה והפיקוח של משרד התמ"ת על מעונות ומשפחתונים, ולתהליכי הרישוי והפיקוח של משרד החינוך על גני ילדים.
השהייה במסגרת לא מפוקחת עלולה להיות קשה לילדים: הם עלולים להיות חשופים לסיכונים בטיחותיים, רגשיים והתפתחותיים, ללא נוכחות של גורם כלשהו המבקר במסגרת, מתווה דרך חינוכית, ופועל לשמירה על איכות חינוך וטיפול נאותים.
להערכת מינהל מחקר וכלכלה, מספר הילדים במסגרות הלא מפוקחות ילך ויגדל בשנים הקרובות, הן בשל תוכניות הממשלה להגברת שילובן של נשים בשוק העבודה, והן בשל רצונן של יותר ויותר נשים לתרום לכלכלת המשפחה ולצאת לעבודה מחוץ למשק הבית. תוכניות התעסוקה הרבות המופעלות לנשים ערביות ולנשים חרדיות, יביאו להגדלת שיעורי השתתפות בכח העבודה, ובעקבותיהם יעלה הביקוש להסדרים לטיפול בילדים. הנשים באוכלוסיות אלה משתכרות שכר נמוך, ועל כן יטו לבחור בהסדרים הזולים ביותר לטיפול בילדים, וסביר שבמקרים רבים מדובר יהיה במסגרות לא מפוקחות ולא איכותיות, העלולות לפגוע בפוטנציאל ההתפתחותי של הילדים. לכן חשוב שהורים לילדים בגיל הרך יהיו מודעים לסוגי המסגרות השונות, ויבדקו האם המסגרת אליה הם שולחים את הילד נתונה לפיקוח של גורם כלשהו.
לאחרונה פועל משרד התמ"ת בשיתוף חה"כ הרב מלכיאור והוועדה לזכויות הילד להעברת חוק להסדרת הרישוי והפיקוח על מסגרות טיפול לגיל הרך.
מצ"ב סקירתה של אסנת פיכטלברג-ברמץ, חוקרת במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בנושא הפיקוח על מסגרות קבוצתיות לילדים בגיל הרך.