תמונה גרפיתראשיתמונה גרפיתמפת האתרתמונה גרפיתהצעות ופניות הציבור
תמונה גרפית
חיפוש  תמונה גרפית
תמונה גרפית
תמונה גרפית
תמונה גרפית
 ראשי
דו"ח הועדה המייעצת לרישוי ולפיתוח סטנדרטים למסגרות חינוכיות לגיל הרך הוגש למנכ"ל משרד התמ"ת
הארכת שעה נוספת במעון - מתן סבסוד מטעם משרד התמ"ת לילדים המשתמשים בשירות
הבהרה לרכזות משפחתונים בנושא ההנחיות לטיפול בדרגות הזכאות של ההורים
הודעה להורים - מבצע עופרת יצוקה
הנחיות מס רכוש בדבר פיצויים במעונות -מבצע עופרת יצוקה
הרשמה למעונות יום ומשפחתונים לשנה"ל תשע"א תתקיים בין התאריכים 27.4.2010-21.5.2010
חברת "מלל סינאל" - שינוי כתובת החל מיום 29.5.2008
חדש באתר האינטרנט - ברור דרגת הנחה במעונות ומשפחתונים
מחוז תל אביב והמרכז -עבר למשרדים חדשים
מידע לגבי מימוש תמיכה מאושרת בבניה, שיפוצים ו/או רכישת ציוד במעונות יום לשנת 2008
מכתב הבהרה לקליטת שאלונים בתשס"ט (החל מאפריל 2009 ) ותש"ע
משרד התמ"ת מפרסם את חוברת ההנחיות להרשמה למעונות יום ומשפחתונים לשנת לימודים תשע"א
נוהל הכרה בצהרונים נוסח מעודכן
פורסם נוהל הכרה לצהרונים לשנה"ל תשע"א
רענון נהלי בטיחות במסגרות לגיל הרך
רענון נהלי הפעלה למעונות יום
תוכנית שילוב אמהות במעגל העבודה - הטבות במעונות יום ומשפחתונים
אגף מעונות יום ומשפחתונים מפרסם עדכון ללוח חופשות משפחתונים במגזר החרדי תשע"א
הודעה לארגונים ולרשויות על תחילת רישום לשנת הלימודים תשע"ה
הודעה להורים ולארגונים המפעילים – מידע והנחיות בנושא עבודת המוקד
הודעת מנכ"ל משרד התמ"ת אודות שיפור השירות במוקד הטלפוני – מעונות יום
הזמנה לשמיעת הציבור בנושא תעריף מעונות היום
החלה ההרשמה למעונות יום ומשפחתונים לשנת תשע"ד
חריגה מסל השירותים
למשרד הכלכלה דרוש/ה: מ"מ לחופשת לידה לתפקיד ממונה (צהרונים ארצי)
מצגת לאנשי חינוך- פוליו
משרד הכלכלה מגייס סטודנטים/יות לאגף מעונות יום ליחידת תכנון ותקצוב – תל אביב
משרד התמ"ת מגייס סטודנטים/יות לאגף מעונות יום ליחידת תכנון ותקצוב – תל אביב
משרד התמ"ת מודיע על ויתור חובת צירוף כתב ויתור סודיות כחלק מהתהליך הרישום למעונות משפחתונים וצהרונים
משרד התמ"ת מפרסם את מחירי שכר הלימוד במעונות ובמשפחתונים לשנת תשע"א וטבלאות השתתפות המשרד בתשלום עבור צהרונים ו"שעה נוספת" במעון
משרד התמ"ת מפרסם תשובותיו להערות הציבור לתמיכה בבניה, הרחבה והסבת מבנים שישמשו למטרת מעון יום
משרד התמ"ת עדכן את מבחני התמיכה בסבסוד ילדים במעונות יום לשנת תשע"ב בשני נושאים:חישוב מספר הנפשות במשפחה ובנושא חופשת לידה
ניתן למלא את טפסי ההרשמה של משרד התמ"ת עבור שנת תשע"ג במעונות משפחתונים באמצעות האינטרנט – למילוי הטפסים לחץ כאן
עדכון תעריפי מעונות יום ומשפחתונים החל מיום 1.12.2012
פורסם נוהל היערכות והפעלת מעונות יום בשעת חירום
פורסם נוהל המשך סבסוד ילדי מפוני חבל עזה וצפון השומרון – תשע"ד, תשע"ה ותשע"ו
פורסמה חוברת הנחיות לשנת תשע"ה
פורסמו טבלאות שכר לימוד לשנת לימודים תשע"ד
פורסמו טבלאות שכר לימוד לשנת תשע"ב
פורסמו טבלאות שכר לימוד לשנת תשע"ב עבור מחירי מעונות יום ומשפחתונים שיכנסו לתוקף החל מיום 1.11.2011
פורסמו לוחות חופשה לשנת לימודים תשע"ב
פורסמו מבחני התמיכה / קריטריונים לקבלת זכאות לשנת תשע"ד
פורסמו מבחני תמיכה למעונות ומשפחתונים שנת לימודים תשע"ה
פיצוי הורים עקב סגירת מעונות יום במבצע "צוק איתן"
פרוסמה חוברת ההנחיות לשנת לימודים תשע"ג
שירות חדש באתר - מידע למפעילי מסגרות
תמיכות לגופים אחרים למטרת שיפוצים והצטיידות במעונות יום
תמיכות למוסדות ציבור למטרת שיפוצים והצטיידות במעונות יום
תמיכות לרשויות מקומיות למטרת שכירות מבנים שישמשו כמעונות יום ושיפוצם
תרשים תהליך ועדות קבלה לשנת לימודים תשע"ה
ראשי > תעסוקת נשים ומעונות יום
משרד התמ"ת מפרסם תשובותיו להערות הציבור לתמיכה בבניה, הרחבה והסבת מבנים שישמשו למטרת מעון יום

פניה מס' 2

 

א.  הטיוטה קובעת שתמיכה עברו רשויות באשכול 1-4 לא תעלה על 85% מן ההוצאה בפועל. בדיונים שהתקיימו בפני הוועדה לקידום מעמד האישה והם דיון האחרון שהתקיים 3.11.2010, הובטח ע"י מנכ"ל משרד התמ"ת מימון של 95% למעונות יום בישובים באשכולות סוציו אקונומים נמוכים.

 

                                 א.         בהתאם לאישור שקיבל המשרד מן החשב הכללי, תתאפשר תמיכה עד 95%, במקרים כפי שיוגדרו במבחנים.

 

ב. לכלול את עליות הפיתוח והתכנון הגובה התמיכה הניתנת לרשויות מקומיות.

 

                                 ב.         במסגרת התמיכה הניתנת, עלות הבנייה – כוללת הן את הוצאות פיתוח השוטף הוצאות קבלת היתרים וכל היוצא בכך. ולכן, הקושי לגביו מתייחסת ההערה – איננו קיים.

 

ג. לאפשר תמיכה ממשלתית של 100% באשכולות סוציו אקונומים 1-4, ובמיוחד ביישובים שאין בהם מעון יום כלל.

                                  ג.          תמיכה בשיעור של 100% לרשויות באשכולות 1-4:  בעקבות פעולת המשרד , יועלה  כאמור שיעור התמיכה המקסימאלי. עם זאת, ישנה חשיבות להשתתפות הרשות המקומית במימון העלויות – דבר אשר תורם לרמת מחויבות גבוהה מצד הרשות, השקעת מאמצים לצורך הוזלת עלויות הבנייה כיו"ב.

 

ד. החלטת ממשלה 1539 מיום 21.3.10 בעניין תוכנית חומש, ההחלטה מפרטת את שמותיהם של 12 יישובים מהמגזר הערבי בהם יש לפעול להעלאת שיעור התעסוקה.

קיימת החלטת ממשלה המאפשרת מתן תמיכה גבוהה יותר מ- 95% (בהתאם להמלצות ועדת אקשטיין) לגבי יישובים ערביים.

 

                                  ד.         החלטת ממשלה מס' 1539 מיום 21.3.2010 איננה קובעת תקציב מיוחד לטובת המגזר הערבי. משכך, פעולת המשרד במסגרת מבחנים אלו – היא המענה הניתן אף לצורך יישום החלטת ממשלה זו. איננו מקבלים הפרשנות שניתנה על ידך להחלטת ממשלה זו לפיה נקבע בה  שיעור תמיכה בגובה העולה על 95%. במקרים כאלו – נקבעת הוראה ברורה במסגרת ההחלטה ביחס לכך. ראי למשל, החלטת ממשלה מס'.1185(בניית מעונות יום ממוגנים בישובי עוטף עזה(

 

ה. לגבי מוסדות ציבור מן הראוי לתת את מלוא התמיכה האפשרית לפי החוק, קרי 90%, על מנת לעודד מוסדות אלו לבנות מעונות יום ביישובים באשכולות 1-4.

 

                                 ה.         מאחר ומדובר על תמיכה במבנה שיישאר  רכוש העמותה (לאחר מספר השנים הנדרשות במבחנים) וכחלק מההון של העמותה, נראה לנו  כי דרישה של  רק 15% השתתפות עצמית  הינה דרישה  נדיבה ביותר .

 

ו. הפרש של 5% בלבד בין התמיכה שתינתן ליישובים מאשכולות 1-4 ובין התמיכה שתינתן ליישובים מאשכולות 5-8, קיימת הצדקה לקבוע פער גדול יותר.

 

                                  ו.          בעקבות ההערה הוחלט לשנות  את אחוז ההשתתפות של המשרד ביחס לאשכולות, כפי שיוגדר במבחנים

 

ז. מתן התמיכה, יהיה קושי לגייס משאבים על מנת לממן במימון ביניים מן הראוי לתת להן את התמיכה מראש.

יש לציין קיימת הנחייה בסעיף 6.2.5 שיש למנוע את "הצורך המימון ביניים" ככל הניתן. מאחר והתקציב לתמיכה כבר ישנו במשרד התמ"ת, מן הראוי לתת את התמיכה מראש בהתאם להתקדמות שלבי הבנייה.

 

                                  ז.          על מנת להתמודד עם בעיית מימון הביניים אפשר המשרד :

§        תשלום בהתאם להתקדמות ביצוע הבניה ( לאחר גמר שלב השלד)

§        קבלת מקדמה  כנגד ערבות בנקאית

 

 ח. הטיוטה קובעת התן מקדמה של 10% בלבד, סכום קטן יחסית. סביר שלרשויות במצב סוציו אקונומי קשה לא יהיה את הסכום הנדרש להפקיד בערבות בנקאית ואילו היה להן היו משתמשות הו לבנייה מבלי צורך בקבלת מקדמה. יצוין כי במבחני השכירות ניתנה אפשרות למקדמה בגובה מחצית דמי השכירות תמורת הפקדת ערבות בנקאית על סך – 10% מסכום זה.  

 

                                 ח.         תיבחן העלאת המקדמה ל 20%

 

ט.התחשבות במס' הילדים במשפחתונים – היחס בין מס' הילדים במעונות יום ביישוב לבין מס' הילדים בגילאים הרלוונטיים מהווה את אמת המידה בעלת המשקל המכריע ביותר בשאלת הענקת התמיכה.

במבחנים שפורסמו בעבר (במבחני השכירות) בחישוב זה נכללו רק מעונות יום בפיקוח משרד התמ"ת.

ואילו בקריטריונים המוצעים נכללים גם משפחתונים, נתון המעלה את אחוז הילדים ברשויות מסוימות בהן אין מעונות כלל או ישנם מעונות מעטים בלבד, ובכך מוריד מהעדיפות של אותן רשויות לקבלת תמיכה.

התחשבות במשפחתונים, שהם בביתן של מטפלות ולא דורשות השקעה כספית של המדינה במבנה קבוע, תביא לחלוקה לא שוויונית של תקציב, ולהיעדר עדיפות לבנייה במקומות שבהם אין מעונות יום כלל בכך יימנע תיקון של עוול מתמשך.

המתבטא בכך שבמשך שנים נבנו מעט מאוד מעונות יום בפריפריה ובמיוחד בישובים ערבים. יצוין כי מס' המשפחתונים הוא גמיש ויכול להשתנות משנה לשנה לפי החלטת משרד התמ"ת, ואילו מעונות היום הם פתרון ארוך טווח, אשר יהוו משאב עבור הקהילה שישרת אותה לאורך זמן. משפחתונים שנפתחו כפתרון ביניים זול ונוח למדינה במקומות בהן היה מחסור במעונות יום, אינם יכולות להוות שיקול להימנעות מבניית מעונות יום קבועים באותם יישובים. יודגש כי אין משפחתונים כדי לייתר הקמה של מעונות יום, המהווים מסגרת חינוכית מפוקחת, יציבה, ואיכותית יותר מאשר המשפחתונים. ההבדלים בין מעונות יום למשפחתונים הם ברמת הפיקוח, ברמת ההכשרה, ההשכלה בתחום החינוך לגיל הרך וההשתלמויות הנדרשות מהמנהלת ומהצוות,  ברמת התאמת המבנה והציוד שעומד לרשות הילדים ועוד. ניתן לומר כי מעונות יום מהווים מסגרת חינוכית מיטבית לילד, בעוד משפחתונים מהווים מסגרת בעלי מאפיינים טיפולים יותר.

יצוין כי אמירה, הנשמעת רבות ממשרד התמ"ת כי בישובים ערבים הפתרון העדיף כסידור לילדים בגיל הרך הוא משפחתונים, שוללת מאמהות בישובים ערבים את האפשרות לבחור את המסגרת המתאימה לילדיהן ואת האופציה לבחור המסגרת מפוקחת יותר, אשר שמה דגש רב יותר על היבטים חינוכיים התפתחותיים.

 

                                 ט.         ראשית הרינו לדחות את הטענות המובאות במכתב זה ביחס להבדלים הקיימים  ברמת הפיקוח, רמת השירות ורמת הטיפול , רמת ההכשרה וההשכלה, רמת המבנה  וכיו"ב בין שירות המשפחתונים  לבין השירות הניתן  במעונות יום.

שירות המשפחתונים פועל ברחבי הארץ בישובים שונים ובכל המגזרים. השירות נועד לספק להורים מענה נוסף במקומות בהם הביקוש למעונות עולה על ההיצע   או במקומות בהם אין כדאיות כלכלית להפעלת מעון, וכן מאפשר להורים לבחור   בין מסגרת המעון לבין משפחתון במקומות בהם קיים היצע של שני סוגי המסגרות. שירות משפחתונים מהווה אף הוא מסגרת חינוכית מיטבית לילד בה היבטים  חינוכיים התפתחותיים תופסים מקום חשוב לא פחות מהמאפיינים הטיפוליים יותר, ונהנים מרמת פיקוח והדרכה  ברמה שאינה נופלת מזו הקיימת במעונות יום. אין לשכוח גם, כי חלופה זו מהווה אף מענה בהיבט התעסוקתי לנשים המתקשות לצאת למקומות עבודה מחוץ לביתן . מעבר לכך, חלופה זו מספקת יותר מקומות עבודה לאמהות עובדות ( משרה על 5 ילדים) מאשר במעונות יום .

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, בעקבות הערתכם שוקל המשרד  לתת ביטוי  באמות המידה לישובים שבהם לא קיים מבנה מעון יום  כהגדרתו במבחנים.

 

י. בקשה אחת לכל הרשות הדבר פוגע באפשרות לצמצום פערים.

 

                                  י.          במסגרת המבחנים נקבע מנגנון לדיון בבקשות מעבר לבקשה הראשונה כאשר גם במסגרת דיון זה מובא בחשבון הניקוד אותו קבלה כל רשות בהתחשב באמות המידה.

 

יא. סעיף 9(ג) למבחנים המתייחסים למוסדות ציבור שמעבר מדרגה 6 לדרגה 4 לא יכול להיחשב במעבר של "יותר מדרגה אחת"  מכיוון שדרגה 5 אינה רלוונטית ליישובים גדולים המשתייכים לדרגה 6.

 

                                יא.        בעקבות הערתכם אנו נפעל לתיקון המבחן בסעיף זה

 

יב. ההתייחסות ליחס בין מס' הילדים במעונות יום ביישוב לבין מס' הילדים בגילים הרלוונטיים צריכה להיות אנליטית.

שהמדרגות של יחס הילדים בנויות בצורה רחבה מדי.

מן הראוי להכניס לפחות עוד מדרגה אחת, כך שהרשויות שיחס הילדים בהן עומד על– 50% יקבלו ניקוד גבוה יותר מאשר רשויות בהן היחס הוא בין 5-10%.

 

                                יב.        בעקבות הערתכם אנו נפעל לתיקון המבחן בסעיף זה

 

יג. שיעור אבטלה ברשות המקומית הינו קריטריון בעל משקל ניכר של 20%. גם במדד של שיעור האבטלה קיימת בעיה של מדרגות רחבות מידי, רשות עם אבטלה של 9.1% תקבל אותו ניקוד כמו רשות עם אבטלה של 20%. אנו סבורים שנכון ליצור מדרגה נוספת.

 

                                 יג.         עקב קשיים בקבלת נתונים ביחס לשיעור האבטלה בכלל רשויות במדינה, אמת מידה זו הוסרה .

 

יד. חשוב לתת משקל מהותי גם לנתון שיעור הנשים הבלתי מועסקות, שיעור תעסוקת הנשים צוין גם בדו"ח ועדת אקשטיין. מן הראוי לבחון גם הכנסת קריטריון זה.

 

                                 יד.        לא קיימים היום באופן זמין למשרד נתונים אודות שיעור נשים הבלתי מועסקות בכל ישובי הארץ .ולפיכך לא  ניתן לקבוע אמת מידה בהתאם לפרמטר זה

 

טו. אחוז המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה ביישוב.

 

                                טו.        אין רלוונטיות לנתון אחוז המשפחות מקבלות הבטחת הכנסה בישוב מאחר ומבחני תמיכה אלו  נועדו עידוד יציאה לעבודה ללא קשר למצב הכלכלי של המשפחה.

 

טז.אמת מידה בס' 8(ג) נותנת עדיפות להרמת מעון ליד מקום עבודה ע"י הענקת 10% מהניקוד. הנוסף כדאי לעודד הקמת מעונות בשכונות עניות ברשויות המקומיות.

 

                                טז.        המשרד אינו ערוך ליצירת דיפרנציאציה  לפי שכונות ואף לא ברור לנו אם ועד כמה  נתונים אלו הינם נתונים איכותיים ליצירת אמות מידה ( עד כמה נתון זה רלוונטי למטרה הקבועה במבחן תמיכה זה ).

מעבר לכך, המשרד סבור כי באחריות רשות מקומית לקבוע  באילו מקומות ייבנו מעונות יום וקביעה כזו צריכה להתבצע משיקולים ענייניים,בהתחשב בצרכים הקיימים בתוך הישוב.

 

 יז. נכון לסעיף 8 (ג) עידוד הקמת מעונות יום במקומות עבודה – ס' 8(ג) קובע דרישה נוספת: קבלת נקודה מותנית בכך שבמקומות העבודה שבסמיכות להם יוקם מעון יעבדו 150 נשים לפחות, מקשה על רשויות מקומיות בהן אחוז הנשים העובדות הוא קטן.

 

                                 יז.         אמת מידה זו נקבעה לאור העובדה כי במרכזי תעסוקה גדולים קיים צורך מיוחד במסגרת שתתן מענה לילדי הנשים העובדות באותם מקומות. על פי ידע  שהצטבר במהלך השנים יש חשיבות רבה לסמיכות  מעון יום ליד מרכזי תעסוקה גדולים של נשים מחד, ומאידך מבחינת משך תקופת "חיי" המעון והפעלתו חשוב שהוא ימוקם באזור שלאורך שנים יהיו  בו היקפים משמעותיים של נשים עובדות להן ילדים בגילאים הרלוונטיים . ההצדקה לדרישה כמותית נובעת מכך כי על מנת שמעון יהיה מאוזן כלכלית נדרשת כמות מינימאלית של ילדים. אחוזים במקרה זה  לא יתנו לנו את  המדד הנכון לבחינת הנחיצות.

 

יח. דרישה זו מתעלמת מכך שגם גברים מועסקים במקום עבודה, שהם הורים לילדים קטנים יכולים לעשות שימוש במעון, וכך לאפשר לנשותיהם לצאת לעבוד במקום אחר.

יצוין כי תנאי זה מנוגד לרוחו של סעף 4 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

 

                                יח.        לאור העובדה כי במציאות הקיימת היום, נטל סידור הילדים במסגרת כתנאי ליציאה לעבודה נופל ברוב המקרים (יותר מ 50%) על האם , נראה נכון להתמקד באזורי תעסוקה בהן שיעור גבוה של נשים עובדות. יחד עם זאת הזכות לשירות איננה ניתנת רק לנשים העובדות במקום אלא כלל ההורים לילדים.

 

יט. ריבוי הטפסים הדרושים, המצטרף למחסור בכוח אדם ברשות המקומית מהווים חסם בירוקראטי המונע מרשויות שונות להגיש בקשת תמיכה או לעמוד בתנאי הסף.

מן הראוי לאפשר לרשויות שלא הגישו את כל הטפסים במועד, להשלים את העברתם במועד מאוחר יותר,

 

                                יט.        ראשית נציין כי הטפסים הנדרשים ברובם מחויבים על פי  הנחיית החשב הכללי  היצורות חוברות טפסים שונות לפי סוגי הישויות המשפטיות.מתן האפשרות להשלמת מסמכים לאחר התאריך שנקבע נעשית במקרים מיוחדים ובהתאם לשיקול דעת ועדת התמיכות. ישנה חשיבות מיוחדת לעמידה במועד שנקבע להגשת מלוא המסמכים שכן,  על פי ניסיון העבר כאשר בקשות מוגשת בחסר תהליך האישור וניצול התקציב מתעכב ( לעיתים אפילו במשך שנים), דבר המסכל את יכולתה של המדינה לנצל את התקציב המיועד באופן מיטבי.

בימים אלו , נערך החשב הכללי לביצוע שינויים בנהליו השונים לצורך הגשת בקשות לתמיכה . מומלץ כי תתבצע על ידכם פניה ישירות אל החשב הכללי על מנת להביא בפניהם הסתייגויותיכם השונות בסוגיה זו. נדגיש כי אף המשרד ביצע פניה  אל החשב הכללי בנדון.

 

כ. ניתן להקל על הרשויות המקומיות ולא לחייב אותן בהגשת טפסים רבים.

 

                                  כ.          כפי שצוין לעיל, מסובר על דרישה שמקורה בהנחיות החשב הכללי. המשרד פנה על מנת לבחון האם ניתן להקל הדרישות ביחס לרשות מקומית בפרט וישויות משפטיות אחרות בכלל. . מומלץ כי תתבצע על ידכם פניה ישירות אל החשב הכללי על מנת להביא בפניהם הסתייגויותיכם השונות בסוגיה זו

 

כא. בס' 6(ג) ההתייחסות ל"גורם מפעיל" ובנוסף הרשויות המקומיות יכולות להיחשב כגורם מפעיל לצורך בקשת התמיכה המיועדת להן.

 

                                כא.        הגדרת "גורם מפעיל" מופיעה במבחנים בפרק ההגדרות :" בעל סמל ארגון מטעם האגף, אשר מפעיל מעון יום בעל סמל מעון" – איננו רואים צורך בחידוד הגדרה זו. במבחן התמיכה לגופים אחרים ( המיועד גם לרשויות) – תוכנס התייחסות מיוחדת לפיה כל רשות מקומית תהיה רשאית להגיש בקשה ללא קשר לשאלה האם היום היא " גורם מפעיל".

 

כב. סעיף6(ח) מחייב המוסד המבקש תמיכה להוכיח כי הקרקע עליה ייבנה המעון בבעלותו, או נחכרה על ידו ל-10 שנים לפחות. מין הראוי להוסיף על שני אלו גם קרקע שהיא בבעלות הרשות המקומית .

 

                                כב.        יש  במבחנים התייחסות לגבי הקרקע שהיא בבעלות הרשות וניתנה לגוף המפעיל על פי נוהל הקצאת הקרקעות

 

כג. מן הראוי לאפשר בניית מעון אף הקרקע משועבדת.

 

                                כג.        ביחס להערתך בעניין הצורך לאפשר בנית מעון יום גם כאשר הקרקע של רשות מקומית משועבדת – המשרד פנה לקבלת עמדת החשב הכללי בסוגיה .

 

כד. בסיפא של ס' 6(ח) צריך לכלול שני גופים נוספים: הכנסייה והוואקף, שיש בבעלותם קרקעות בערים ערביות.

 

                                כד.        ביחס לטענה כי יש לכלול ברשימת הגופים לגביהם לא נדרש המבקש להוכיח כי עד לסיום החכירה נותרו 10 שנים לפחות גם את הכנסייה והווקף אשר בבעלותם קרקעות – מברור שערכנו נמסר לנו כי בניגוד למינהל מקרקעי ישראל אשר בו נהוגים סוגים שונים של הסכמים ( הסכם פיתוח, הסכם משבצת הסכם שכירות וכד') בגופים אלו נוהגים לחותם על  הסכמי חכירה לתקופות ארוכות ( לעיתים 99 שנה) ולכן דרישה של מספר שנים  שנותרו עד לסיום הסכם החכירה רלוונטית וברת בדיקה במקרים אלו.

 

כה. יש לכלול בס' 6(ח) גם קרקעות שהופקעו ע"י הרשות המקומית לצורכי ציבור. עפ"י סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה רשאית הועדה המקומית להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור. צרכי ציבור לעניין סעיף זה כוללים גם גנים או מבנים לצרכי חינוך, דת או תרבות. יום הינם מבנים לצרכי חינוך, ונוכח המחסור בהם מן הראוי שיופקעו קרקעות לצורך בנייתם.

 

                                כה.        הנושא הוצף לראשונה ביחס לסוגיה זו ומחייב בחינה מעמיקה של הנושא אשר בעל השלכות רוחב לכלל התמיכות הניתנות למטרות בניה. לאור הדחיפות בפרסומם של מבחנים אלו, לא ניתן לתת מענה לסוגיה זו בשלב הנוכחי.

כו. סעיף 6(יב) קובע לתמיכה כי בסיום ביצוע ההרחבה, על כל מבנה המעון לרבות חלקים שלא נבנו במסגרת ההרחבה, לעמוד בדרישות הפרוגראמה.

 

                                 כו.         על מנת לעמוד במטרה של הגדלת היצע המסגרות הבטוחות לילדים ועל פי הפרוגראמה, הוגדלו סכומי התמיכה על מנת להקל על הגופים השונים לעמוד בהוצאות הכרוכות בכך.

 

 

פניה מס' 3

 

          א.         בסעיף 8 "אמות מידה" הבקשה הינה להוסיף קריטריון הנותן עדיפות לרשויות מקומיות בהן שיעור האמהות החד הוריות גבוה:

 

א.   איננו סבורים כי יש מקום במסגרת מבחנים אלו לכלול עדיפות לאוכלוסיית האמהות החד הוריות . עם  זאת המשרד מפעיל כלים אחרים במסגרתם ניתנים כלי עידוד שונים לצורך שילובן בשוק העבודה.

 

          ב.         הבקשה הינה להתחשבות בשיעור המענים לגיל הרך פר אזור או שכונה ולא בהתייחס לשיעור הממוצע בכלל הרשות:

 

ב.   במצב אופטימאלי של הדברים, נכון היה לרדת לרמת הרזולוציה המוצעת .

      עם זאת , אין כיום נתונים איכותיים וזמינים  ( ביחס הנתונים  במדינה) שיאפשרו בנית אמת מידה ספציפית .

 

          ג.          לא קיימות עתודות קרקע מתאימות ולפיכך מבוקש לעבות את השירות באמצעות הקמת "אשכול משפחתונים"

 

ג.    החלטת הממשלה קבעה בפרוש שיש להגדיל את ההיצע על ידי בנית מעונות יום. אשכול המשפחתונים הינה מסגרת חריגה שאין לה פרוגראמה כתובה ואין הנחיות ברורות לגבי הבניה הנדרשת במקרים אלו ולכן לא ניתן להכניס בשלב זה לקריטריונים במסגרת מבחני התמיכה לבניית מעונות יום.

 

          ד.         הארגונים המפעילים (ויצ"ו נעמ"ת וכיו"ב) אכן מעוניינים לקבל רשות שימוש במקרקעין העירונים, והתחייבו בכתב לשאת בעלויות ההקמה וההפעלה, אך התנו הסכמתם כאמור בקבלת התמיכה ממשרד התמ"ת, שתממן ולו חלק מעליות ההקמה. לכן אין כל בהקצאת מקרקעין העירונים לגופים המפעילים, טרם שידוע האם תתקבל תמיכת משרד התמ"ת, ובהתייחס לכמה מגרשים/מעונות.

 

בנוסף מבוקש כי מבחני התמיכה יאפשרו הגשת בקשה ע"י גורם מפעיל, המציג אישור הרשות המקומית בדבר התחייבותה להעמיד לרשותו את המקרקעין לתקופה של מעל 10 שנים, בכפוף לאישור ההקצאה בהתאם לנוהל משרד בדבר הקצאת מקרקעין, תוך פרק זמן ריאלי, לאחר אישור התמיכה (למשל חצי שנה).

כאמור לעיל, מפעיל שיציג התחייבות הרשות המקומית יוכל להגיש בקשת תמיכה אף טרם הצגת הסכם חכירה או רשות שימוש (אשר יחתמו רק לאחר אישור ההקצאה כדין). המפעיל יחוייב להציג הסכמים אלה, כתנאי לקבלת התמיכה בפועל, אך לא כתנאי להגשת בקשת התמיכה ו\או אישורה ע"י ועדת התמיכות.    

 

ד.         במודל אותו אנו ראינו לעינינו העירייה רשאית לבקש תמיכה אף אם אין בכוונתה להפעיל בעצמה את המעון או להיות הגורם אשר מבצע בניה בפועל.

כלומר: העירייה, שהיא הבעלים, מבקשת  את תמיכה. המשרד נותן לה תמיכה אם עמדה בתנאי הסף וצירפה לבקשה את המסמכים המפורטים בנספח מס' 1 .

העירייה בשלב זה לצאת יכולה לבצע תהליך הקצאת הקרקע למפעיל ולהטיל עליו לבצע את הבניה עבורה.

מבחינתנו העירייה היא הגורם מולו המשרד עומד בקשר חוזי וכלפיה יבוא המשרד בדרישות לעמידה בלוחות הזמנים ובתנאים הקבועים במבחן. ( מהעבר השני העירייה יכולה, אם היא רוצה, להגן על עצמה ולקבוע בהסכם בינה לבין המפעיל דרישות שונות בהתאם למחוייבותיה כלפי משרד התמ"ת).

 

בהתאם להערותיכם , המשרד יהיה נכון ,בכל הקשור למבחני תמיכה לגופים אחרים שהם רשויות, לבחון הארכת לוחות הזמנים כפי שהועלו:

           ·מרגע קבלת אישור התמיכה תינתן תקופה של שנה  לסיום ההליכים( הקצאה והיתר בניה) .

           ·התקופה הכוללת הנדרשת מרגע קבלת אישור ועדת התמיכות ועד לסיום הבניה וקבלת סמל מעון תוארך ל 36 חודשים.

 

פניה מס' 4

 

א. אנחנו כיישוב (הר ברכה) מנהלים מעון. סמל המעון הוא של המועצה, ולפי המשתמע מסעיף 6 א' לא נוכל להגיש בקשה כיוון שאיננו עמותה. אבקש שגם רשות שמפעילה מעונות תוכל הגיש בקשה.

 

א.         המשרד מתעתד לפרסם שני מבחני תמיכה : מבחן תמיכה למוסדות ציבור  ומבחן תמיכה לגופים אחרים . במסגרת מבחן התמיכה לגופים אחרים תיכלל התייחסות מיוחדת לרשויות מקומיות . ישוב הנכלל במועצה אזורית  ואינו בעל "סמל ארגון"  אינו עומד בתנאי הסף להגשת  בקשה לתמיכה  גם אם הוא הבעלים של המקרקעין. במקרים אלו על המועצה האזורית לפנות בבקשה לקבלת התמיכה ביחס למעון זה  בהתאם להנחיות שייקבעו  לעניין זה במבחנים.

 

 

פניה מס' 5

 

א. מהתבחינים שהעלתם עולה כי הרשויות המקומיות וכן המתנ"סים לא יכולים להגיש בקשות בעניין הנ"ל ישנן רשויות רבות הרוצות לבנות מעונות נוספים. ע"פ תבחינים המוצעים הדבר לא יתאפשר אבקשכם לתקן את התבחינים לעניין זה. 

 

א.         ראה תשובה למספר 4

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פניה מס' 6

 

א.         מדוע לא לפתוח את התמיכה לגופי שלא הפעילו מעונות עד היום ובכך לדחוף עוד גופים להפעיל מעונות, במיוחד הדבר הנכון לגבי עמותות שהן ללא כוונת רווח והן כבר מפעילות מסגרות לגלאי מעון והן רוצות להיות חלק מתוך המערכת של התמ"ת.

 

א.   על פי הנחיות היועץ המשפטי  ( הנחיה מס' 1.2005 סעיף 12 ) על המשרד לקבוע במסגרת התנאים למתן תמיכה דרישה לפיה למבקש ניסיון של שנתיים לפחות בתחום הפעילות המבוקשת.

עם זאת בעתיד ובהתחשב בתקציב שיועמד לטובת הנושא, המשרד ישקול  מתן אפשרות לתמיכה ( בהתאם למבחני תמיכה מיוחדים שיוכנו ויאושרו לנושא זה)  אף ביחס לגופים אשר הפעילו מעונות יום ללא סמל  ארגון או סמל מעון.

 

 

 

פניה מס' 7

 

א.       לא ברור ממה שכתוב מה לגבי הרשויות המקומיות? האם הם יכולים להגיש או לא?

 

א.   ראה תשובה למספר 4

 

 

 

פניה מס' 8

א.       ע"פ הטיוטה, על מנת לקל תמיכה בבניית/הרחבת מעונות צריך שתהיה הקרקע בבעלות המוסד הציבור. ע"פ החלופות שצוינו בטיוטה ישנה חלופה שלא נכתבה בטיוטה למבחני התמיכה אשר קיימת אצל רבים ממוסדות הציבור. והיא הקצאת הקרקע מהרשות המקומית לצורך בניית מוסדות ציבור, שזאת קרקע שבעצם אינה רשומה במנהל ולא בטאבו על שם המוסד בציבורי, אלה הקרקע ניתנת בהקצאה ע"י הרשות המקומית הנוהל הקצאות של משרד הפנים עבור עמותה.

נקודה זאת חשובה בהחלט מפני שע"י מוסדות הציבור יכלו להגיש בקשות לתמיכה, ותצא תועלת אמיתית.

 

א.   ביחס למעון המיועד להיבנות   על קרקע  השייכת לרשות המוניציפאלית  הבקשה

            לתמיכה תוגש על ידי הרשות המקומית.

ראה גם תשובה למס'  3 ד.

 

 

 

 

 

 

פניה מס' 9  

 

א.       באפשרויות שונות הנוגעות לבעלות לא מופיע מצב (שלדעתי מתאים לרוב המעונות המיועדים להרחבה) עמותה שהיא בר רשות בקרקע שהוקצתה לה ע"י הרשות המקומית (הקרקע רשומה ע"ש הרשות) והעמותה מעוניינת להרחיב את המבנה והוסיף בו כיתות, במקרה כזה:

כהוכחת זכות יש להציג את הסכם בר הרשות עם הרשות המקומית. אין צורך ברישום הערת אזהרה, יש צורך בהצגת היתר בניה החתום ע"י הרשות.

 

א.   ראה תשובה לשאלה במס' 8

 

 

 

פניה מס' 10

א.         ע"פ סע' 6 א' רשות מקומית לא יכולה לבקש תמיכה עבור מעון שהיא מפעילה.

 

א.   ראה תשובה למס' 4

 

ב.         ע"פ סע' 6 ב' גם מתנ"ס עירוני שמפעיל מעון, אך אין הפעלת מעונות עיקר פעילותו, לא יוכל להגיש בקשה.

אם זאת אכן כוונתכם הרי שהיא לא מוצדקת, ויש לאפשר גם לרשויות מקומיות ומתנ"סים להגיש בקשות תמיכה.

 

ב.   בסעיף 6 ב' מצוין:" אחת ממטרותיו העיקריות הרשומות בתקנון או במסמכי היסוד שלו היא הפעלת מעון יום;  . אין הכרח  מבחינת המשרד כי פעילות של הפעלת מעון הינה הפעילות היחידה או העיקרית.  מאחר והשאלה  נשאלה ביחס למתנ"ס עירוני יש לשים לב כי בין התנאים לתמיכה נקבע כי על המבקש  להיות בעל סמל ארגון ורק במקרה של רשות מקומית המגישה בקשה לא תהיה דרישה זו.

 

 

 

פניה מס' 11

בס' 6 ג' מובא בתנאי הסף כי הגשת הבקשה תתכן רק לגבי ארגון המפעיל מעון יום לפחות שנתיים ימים. כארגון המפעיל עשרות רבות של מעונות יום אנו יודעים כי אינה דומה המקצועיות והמומחיות של ארגון גדול וותיק לנתונים דומים אצל ארגון קטן וחדש לכן אנו מציעים כי תנאי הסף לקבלת תמיכה יהיה: ארגון הפועל לפחות 10 שנים ומפעיל לפחות 10 מעונות בפיזור ברחבי הארץ.

 

א.   במסגרת יעדי המשרד להגדלת היצע המעונות פעל המשרד בהתאם למינימום הנדרש בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

 

א.       בס' 12 מצוין כי תחולת המבחנים לתמיכה תהיה עם פרסומם אנו חושבים כי דבר אינו נכון וראוי שהרי הובטח לנו כי תמיכות אלו תינתנה מזה זמן רב. אשר על כן אנו מציעים כי תחולת המבחנים לתמיכה תחול על כול המעונות אשר הסתיימה בנייתם החל מ- 1.1.10 

 

ב.   המשרד ( בדרגיו השונים החל מהשר וכלה באחרון עובדיו הבהיר לאורך כל הדרך כי התמיכות תינתנה אך ורק עם פרסומם של מבחני תמיכה ובהתאם לתנאים שייקבעו בהם. עם זאת, הצעתכם לפיה תחילת המבחנים לתמיכה תחול על כל המעונות אשר הסתיימה בנייתם החל מיום 1.1.2010 תובא לבחינה בפני הגורמים השונים.

 

פניה מס' 12

  א.         האם יש הדגשה כלשהי לכך שישנה עדיפות ליישובים פריפריאליים או\ו ישובי מיעוטים? האם בקול קורא יש אמירה האומרת שיש העדפה לישוב בפריפריה או במגזר מיעוטים?? אם, מדוע לא?

 

א.   מתן עדיפות לישובים פריפריאליים באמות המידה- תישקל הכנסתה של  אמת מידה המבוססת על מדד הפריפריאליות למבחנים.

 

ב.       מה שאני מבין – ישובים באשכול 1-4 יקבלו תמיכה של 85% (למרות שכל הזמן דובר על תמיכה של 95% ), רציתי לדעת מה רמת התמיכה שניתנה לישובים אלו בקולות קוראים לבנייה שהיו בעבר? 

 

ב.   עבור תמיכה במוסדות ציבור אחוז במימון לא יעלה על 85%. עבור מבחני תמיכה לגופים אחרים , ורק במקרה שהתמיכה מיועדת לרשות מקומית, אחוז התמיכה המקסימאלי יהיה 95%.

 

ג.        האם ישובי המיעוטים יכולים לקבל ניקוד על סעיף 8 ד'?

האם לא חשבתם על "פאקטור" שיפצה ישובים ערבים שלא יעמדו בתנאי זה?

ג.    מתן עדיפות למבקשים בעלי היתר בניה  נובע מכך כי המשרד מעוניין כי תהליך הבניה יהיה קצר ככל הניתן . על בסיס הניסיון שהצטבר  אחוז הגופים המגישים בקשה לתמיכה בטרם החלו בהליכי התכנון הנדרשים  לא מסיימים את הבניה  (בכלל או בפרק זמן סביר) גבוה בהרבה מאחוז במבקשי התמיכה אשר יש בידיהם היתר בניה בזמן הגשת הבקשה.

לגבי ישובים במגזר הערבי לא מוכרות לנו בעיות מיוחדות .

 

 

ד.         בס' 8 ג', האם הכוונה לכך שמעון יהיה מרוחק של 1 ק"מ אווירי ממקום העבודה? אם כן, אתם לא חושבים שסעיף זה מקפח את הישובים הערבים שבכולם אין מקומות עבודה המעסיקות 150 נשים לפחות במרחק של 1 ק"מ אווירי – הרי ישובים הערבים אין אזורי תעשיה ואין עסקים גדולים המעסיקים כמות כזו גדולה של נשים. אם לא חשבתם על "פאקטור" שיפצה ישובים ערבים שלא יעמדו בתנאי זה?

 

 

ראה תשובה למס' 1 סעיפים י"ז-י"ח

 

 

 

פניה מס' 13

 

א.       מה עמדתכם בקרקע שניתנה לגביה זכות שימוש ע"י הרשות המקומית לשם בניית מעון יום.

 

א.   ביחס למעון המיועד להיבנות   על קרקע  השייכת לרשות המוניציפאלית  הבקשה לתמיכה תוגש על ידי הרשות המקומית.

ראה גם תשובה למס'  3 ד.

 

ב.       מה עמדתכם לגבי מעון בדירה שכורה שהותאמה למעון יום, או ברכישת דירה.

 

ב.   דרישות הוכחת בעלות בסעיף 6(ח) מתייחסות לכל המצבים האפשריים. יתכנו מצבים  בהם תינתן תמיכה להסבת  דירה על מנת שתשמש מעון  ב"דירה שכורה"  ובלבד כי על פי הסכם השכירות נותרו 10 שנים לפחות .

 

 

פניה מס' 14

 

א.       בעבר שיווק מינהל מקרקעי ישראל שטחים "כתומים" לשם בניית מעונות יום ישירות לגופים ציבוריים, אולם הוא כמעט חדל מכך וכיום לא ניתן בניית מעון יום מתבצעות באמצעות הקצאה מטעם העירייה.

 

א.   לא ברורה השאלה

 

ב.       במקרה של הקצאה מעירייה הקרקע נשארת בבעלות העירייה והגוף הציבורי הינו בר רשות בקרקע לתקופה של כמה שנים. 

 

ב.   ראה תשובה למספר 3 (ד)

 

ג.        העירייה זו שתגיש את הבקשה לתמיכה והעמותה תשלים את יתרת העלות הבנייה, לא יכול להתקיים מכיוון שעפ"י נוהל הקצאת קרקע על העירייה להקצות קרקע\רשות שימוש בקרקע, במבנה או בחלק ממנו רק באמצעות הליך ההקצאה (כעין מרכז), ובמידה והעירייה מעורבת בבניית התוספת היא תאלץ לקיים את הליך גם בנוגע לבניה זו. יווצר מצב שעמותה אחת תפעיל מעון תיקני בן שלוש כיתות ואילו בתוספת ובו כיתה אחת תזכה עמותה אחרת.

·         לכן אנחנו מבקשים שתאפשרו לגופים ברי רשות בקרקע מאת העירייה להגיש בקשות לתמיכה והמסמכים והפעולות הנדרשים יהיו:

1)       הסכם בר הרשות מהעירייה.

2)       היתר בניה חתום על ידי הרשות או הסכמה מאת הרשות לבנייה ע"י הגוף בר הרשות.

3)       רישום שיעבוד\הערת אזהרה ע"י העירייה.

 

                      ג.          ראה התייחסות לפניה מס' 3 (ד)

 

 

 

 

 

 פניה מס' 15

 

מדד הסוציו-אקונומי.

א.         רמת מינוע

1)       המדד מתעלם מנושא המרחקים, הן היחס למרכזים עירוניים והן בין היישובים עצמם, וכן מההוצאות היתרות הנגרמות לתושבים בצריכת מוצרים ושירותים בסיסיים כתוצאה ממרחקים אלה.

2)       צרכי התחבורה האלמנטאריים של משפחה בערבה גדולים.

3)       אין תחבורה ציבורית סדירה בערבה ובדבר משפיע באופן ישיר על רמת המינוע.

4)       המדד שהינו יחסי, אינו נותן מענה להבדלים הין ההתיישבות הקיבוצית להתיישבות הכפרית בהקשר של אחזקת כלי רכב.

הכנסה ממוצעת לנפש  

רובה של האוכלוסייה בערבה הינה חקלאים המפעילים משק עצמאי המוצאים את פרנסתם בגידול ושיווק ירקות ופירות. ההכנסה השנתית נתונה להשפעות חזקות מצד גורמים חיצונים. מדידת הנתון בשנה ספציפית בלבד עלולה לספק נתון חריג, רחוק מהממוצע, ולא לשקף את המצב הסוציו-אקונומי האמיתי.

נושא ההוצאות

הקורלציה המונחת בבסיס השימוש במדד, בין מצבו בסוציו-אקונומי של הפרט לבין מצבה של הרשות (התושבים העשירים = רשות עשירה) פשוט אינה נכונה.

 

המדד אינו יכול לשמש כאבן בוחן בלעדית לחוסנה של הרשות המקומית.

ביום 17.8.08 פירסם הלמ"ס מדד חדש למדרג הרשויות המקומיות לפי מידת הפריפריאליות שלהן, המדד החדש נכון וקביל לשימוש באותה מידה כמו המדד הסוציו – אקונומי ולא ברור לנו מדוע אתם נמנעים מלכלול אותו בקריטריונים של משרדכם.       

 

א.   לעניין בקשה להכללת מדד הפריפריאליות במסגרת אמות המידה- ראה התשובה לפניה מס' 12 (א)

 

 

 

 פניה מס' 17+16

 

א.         מכורח המציאות צריך לאפשר שילוב פונקציות ציבוריות שונות כגון: מעון, בית כנסת, מועדון נוער וכו' במגרש אחד ובמקומות שונים, צריך לבחון את האפשרות לבניית מעונות לגיל הרך במשולב עם מבני מגורים.

בנוסף במבחני התמיכה יש צורך לאפשר בעלות\חכירה\שכירות המפלסים או שכבות ולא לדרוש כתנאי בעלות\חכירה וכד' על מגרש שלם, יש איפה צורך להתאים את האמור בס' 6(א) בטיוטת מבחני התמיכה ואת המסמכים שיידרשו ע"י לאפשרות של איגום משאבי קרקע ותקצוב.

 

א.   הדרישות הקיימות במבחנים להוכחת בעלות על הקרקע, אינן  מחייבות כי כל השטח ישמש רק לנושא מעון יום לילדים. קיימת אפשרות לבנות מבנה מעון בקומה נוספת  של מבנה קיים בשימוש אחר, כל זאת במידה והבניה נעשית על פי הפרוגראמה ובהתאם להוראות כל דין.

 

 

 פניה מס' 18

 

א.         לפי סעיף 6 וסעיף 12 הח"מ שותף להבטחות שניתנו הן ע"י השר והן ע"י המנכ"ל לביצוע התמיכות לשנת 2010 בעקבות כך נערכה הרשת לביצוע שינויים בשנה זו אשר על כן מוצע כי תחילת המבחנים אלו יחולו על כל ביצוע במעונות החל 1.1.10.

 

א.   לעניין  הבקשה להחלת התמיכה על התחלות בניה החל מיום 1.1.2010 ראה תשובתנו במספר 11 (ב)

 

ב.         סעיף 10 ב' מחייב השגת היתר בניה תוך 6 חודשים, אך לא כך הדבר, ישנם רשויות אשר הדבר בלתי אפשרי עקב התנהלות רשלנית , אשר על כן, מוצע כי סעיף יחייב הגשת כל המסמכים הנדרשים לקבלת היתר תוך 6 חודשים.

 

ב.   בעקבות הערות הציבור שהתקבלו בסוגיה זו יוארך משך הזמן הנדרש להגשת היתר בניה ל שנה אחת. ובהתאם יוארך גם פרק הזמן לגמר הבניה וקבלת סמל המעון.

 

ג.          סעיף 6 ח' מחייב חוזה ל- 10 שנים, במבנים המיועדים להסבה גם תקופה של חמש שנים רלוונטית לביצוע שיפוצים נדרשים מוצע כי סעיף יוסב לחמש שנים בלבד.

 

ג.    מדובר על השקעה של תקציב גדול ואין הצדקה למתן התמיכה בתחומים אלו  לפרק זמן קצר יותר.

 

ד.         סעיף 6 ג' מוצע להרחיב את תנאי הסף כדלהלן: ארגון הפועל לפחות 10 שנים ומפעיל מסגרות מעונות יום בפריסה ארצית לפחות ב- 5 יישובים ובכללם ישובי ספר או ערים בקו העימות. הח"מ סבור כי הערות אלו ישמשו את המטרה אשר לשמה נועדו מבחני התמיכה אלו.

 

ד.   במסגרת יעדי המשרד להגדלת היצע המעונות פעל המשרד בהתאם למינימום הנדרש בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה כאמור בתשובה למספר 6

 

 פניה מס' 19  

 

 

                                                        אין הערות או המלצות

 

 

 

 

פניה מס' 20  

 

א.         לפי סעיף 6(ג) צריך להיות ברשותו של מפעיל המעון סמל ארגון, עיריית מעלה אדומים אינה גורם מפעיל שברשותו סמל ארגון, לא יתכן שהעדר הסמל לעיריית מעלה אדומים יפסול אותנו מלהגיש את הבקשה.

 

א.   ראה תשובה למס' 2 סעיף כ"א

 

ב.         ע"מ סעיף 7(ב) מציין שהסכום מרבי לתמיכה האשכול 5-8 עומד על 590,000 ₪ לכיתת מעון אחת ובכל מקרה לא יותר מ- 80% מעלות בניית כיתה בפועל.

אתם גורמים ע"י תקצוב חלקי של בניית המעון לסבסוד של כ-מליון ₪ מתקציב עיריית מעלה אדומים. האם זו כוונתכם?

 

ב.   השתתפות הרשות המקומית נקבעה באופן דיפרנציאלי בהתאם לרמה הסוציו אקונומית  של כל רשות ורשות. בשונה בניית מוסדות חינוך על פי חוק לימוד חובה , בינוי מעונות היום נעשה ככלי סיוע ובהתחשב במגבלות התקציב הקיימות. קביעת השתתפות במימון בנית מעון על ידי השלטון המקומי מבטאת את השותפות לאחריות ביצירת מענים בתחומי החינוך לגיל הרך והן הפעילות לעידוד התעסוקה בישוב. מעבר  לכך, ישנה חשיבות להשתתפות מבקש התמיכה במימון העלויות – דבר אשר תורם לרמת מחוייבות גבוהה מצד המבקש , השקעת מאמצים לצורך הוזלת עלויות הבנייה כיו"ב.

 

 

 

 פניה מס' 21

 

א.         סעיף 6(ג) – סעיף זה מוצג כי ארגון המפעיל מעון שנתיים יהיה רשאי להגיש בקשה. תנאי זה אינו מתיישב עם היתרון היחסי שיש להקנות למשתנים כמו מס' המעונות שמפעיל הארגון, מס' שנות ניסיונו, פריסתו הגיאוגרפית.

לדעתנו תנאי הסף המינימאלי הינו עמידה ב- 10 שנות ניסיון לפחות והיקף פעילות של 10 מעונות לפחות.

 

א.   במסגרת יעדי המשרד להגדלת היצע המעונות פעל המשרד בהתאם למינימום הנדרש בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

 

ב.         סעיף 6(ח) ונספח 1(ב) – הפונה  מבקש, כי סעיף 6(ח) למבחנים שפורסמו יכלול בסיפא את התוספת הבאה: "הסכם בר רשות להפעלת מעון יום מול רשות מקומית (אשר הינה הבעלים\חוכרת של המקרקעין או בעלת זכות להיות בעלים\ חוכרת) ואשר הסכם הרשות הינה לתקופה הפחותה מ- 10 שנים אך נהוג לחדשו העת לעת – ייחשב גם הוא כחכירה לתקופה של 10 שנים".

 

ב.   ביחס למעון המיועד להיבנות   על קרקע  השייכת לרשות המוניציפאלית  הבקשה  לתמיכה תוגש על ידי הרשות המקומית.ראה גם תשובה למס'  3 ד.

 

ג.          יש לתקן בהתאם את נספח 1(ב) למבחנים ולתת התייחסות מתאימה למעונות המצויים בקרקע עירונית אשר לארגונים יש בהם רשות שימוש בלבד. לגבי מעונות אלה- לא ניתן לרשום הערות אזהרה או כל זכות אחרת (לרבות, זיקת הנאה) הואיל ולארגון אין זכות במקרקעין בין רשומה בטאבו ובין לא רשומה.

הבהרה נוספת – בהתאם לנספח 2 למבחנים שפורסמו, לא תוכל לקבל את התמיכה הן בשל העובדה שיתרת זכות השימוש המעונות אלה קטנה מ- 10 שנים והן בגלל ויצו (כבת רשות בלבד) לא תוכל לספק את הביטחונות הנדרשים.

 

ג.    ביחס למעון המיועד להיבנות   על קרקע  השייכת לרשות המוניציפאלית  הבקשה  לתמיכה תוגש על ידי הרשות המקומית.ראה גם תשובה למס'  3 ד.

 

ד.         סעיף 8 – לגבי אחוז הילדים עד גיל 3 הנמצאים במסגרות בעלות סמל מעון\משפחתון- מכיוון שמדובר במסגרת יומית לילדים, שמיקומה בשכונות מגורים משמעותי הרי שראוי שיחידת ההתייחסות תהיה שכונת מגורים. 

 

ד.   ראה תשובה לשאלה מס' 3 (ב) 

 

 

פניה מס' 22  

 

הגדרות הצורך

א.         היות וחלק מן האוכלוסייה מוצא מענה לגילאי 0-3 גם במסגרות פרטיות, יש לקבוע מענה ל-% מהצריכה הכללית.

 

א.   מומלץ לעיין בשנית באמות המידה שנתנו ביטוי למוצע

 

תקציב

ב.         מוצע לקבוע מפתח למימון וסיוע, כפי שקיים במשרד החינוך בהתאם לאזורי הארץ ופרמטרים שונים.

 

ב.   סכומי הסיוע הקבועים במבחנים אלו נקבעו על פי מפתח שנבנה על בסיס הניסיון המצטבר במשרד. 

 

ג.          חוזה חכירה: לוקח לעיתים זמן של שבועות חודשים, ולא יהיה זה סביר להפסיד את הסיכוי  לקבלת סיוע בשל העדר מסמך זה בשלב הבקשה- אי לכך, מומלץ לדרוש זאת לאחר אישור הסיוע וכתנאי להמשך הליכי אישור של הפרויקט למימוש בסיוע.

 

ג.    ראה תשובה למס' 2 (יט)

 

זמינות מיידית

ד.         רשויות מקומיות כמועצה מקומית, בד"כ אין להם את המשאבים לבצע תכנון פרויקט מסוג זה ללא מימון הסיוע כולו או חלקו לכן לא יהיה זה נכון לבצע ולתכנון מפורט ללא זמינות מימון, כאשר אין לו"ז לביצוע בשל העדר מקורות מימון.

 

ד.   בשלב הגשת הבקשה נדרשה הערכת מהנדס בלבד . ביחס למבקש שהינו רשות מקומית, הערכה זו יכולה להינתן על ידי מהנדס הרשות המקומית.

 

 

פניה מס' 23

 

א.         הסכום המופיע בתקנה התקציבית הרלוונטית כ-19 מליון שקלים, מתוכו מיועדים למטרה שלעיל 30% בלבד (6 מליון ₪ ) לא יתן מענה אמיתי למצוקה הקיימת בשטח, שכן יש בו כדי להספיק לתוספת של כ-6 כיתות בכל רחבי הארץ בלבד! לפיכך, נעמת מצפה כי משרד יפעל להגדיל משמעותית את הסכום המיועד למטרה זו, מתן תמריץ גדול יותר לארגונים המפעילים להוסיף כיתות מעון, ין על הדרך של בנית מעונות יום חדשים, בין דרך של הוספת כיתות מעון למעון קיים ובין בדרך של הסבת מבנים לשמש כמעונות יום.

 

א.   ההחלטה בדבר מתן האפשרות להענקת תמיכות למוסדות ציבור הינה פרי יוזמתו של מנכל המשרד . המשרד פועל בהתאם לתקציב שהוקצה לו לנושא זה ובהמשך יבחן אפשרויותיו לגיוס תקציבים נוספים.

 

ב.         סעיף 6 ג' – בקשה לתמיכה צריך שתוגש ע"י מפעיל בעל 5 שנות ניסיון, ולא ע"י מפעיל בעל ניסיון של שנתיים כמוצע בטיוטה

 

ב.   על פי הנחיות היועץ המשפטי  ( הנחיה מס' 1.2005 סעיף 12 ) על המשרד לקבוע במסגרת התנאים למתן תמיכה דרישה לפיה למבקש ניסיון של שנתיים לפחות בתחום הפעילות המבוקשת.

 

 

ג.           סעיף 6 ח' – הדרישה כי הקרקע עליה יבנה המבנה ו\או תוסף בו כיתה לא יהיה משועבד לגורם כלשהו אינה ריאלית, נכון להיום הארגונים המפעילים משעבדים נכסים פעילים שלהם לטובת קבלת אשראי מהבנקים, יש לסייג את האמור בכל הקשור למשכנתאות מהבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים ולמצוא דרך אחרת להבטחת זכיות המדינה בקרקע בגין מתן התמיכות.

 

ג.    הבעיה המועלית הינה בעיה מורכבת המחייבת פתרון ברמה מערכתית . לאור הדחיפות הקיימת בפרסומם של מבחנים אלו לא יבוצע תיקון בסוגיה זו , בשלב זה, עם זאת המשרד יפנה לגורמים הרלוונטיים לבחינת פתרונות אפשריים בעתיד.

 

 

ד.         סעיף 7 – לא קיים תמריץ אמיתי של הארגונים לבנות מעונות חדשים או להוסיף כיתות לימוד דווקא באזורי הפריפריה, לפיכך על המשרד למתן תמריץ משמעותי לעידוד בנית ו\או הוספת כיתות מעון דווקא בפריפריה.   

 

ד.   ראה תשובה לפניה 12 (א)

ה.         לפי ניסיונה המצטבר של הפונה  לאורך השנים, לרבות השנים האחרונות, בבניית מעונות חדשים, הוספת כיתות לימוד והסבת מבנים – המחירים הנקובים בסעיף 7 אינם ריאליים. נעמת בדעה כי אין מקום להבחין בין עליות בנית\תוספת כיתה לפי אזורים שונים ברחבי הארץ (שכן כאמור העלות הינה זהה הכול הארץ)  אלה יש מקום דווקא לבצע הבחנה בין סוג הבניה כדלקמן:

 

1.       בנית מעון חדש לפי הדרישות הפרוגראמה החדשה – כ- 1,060,000 ₪ לכיתה (סכום הנגזר מתוך תחשיב של בניית מעון פרוגראמה חדש בן 3 כיתות ברעננה אשר הסתכם לסך של כ- 3.2 מליון ₪ )

2.       הוספת כיתת מעון על הדרך הרחבת מעון ישן בקומת קרקע (בו נדרשות עבודות התאמה של כל המבנה המעון לדרישות הפרוגראמה) – כ- 1,150,000 ₪ לכיתה (מצ"ב אמדן) ונוסך כ- 350,000 ₪ עלות ממוצעת לצורך התאמת כל יתר שטחי המעון לפרוגראמה.

3.       הוספת כיתת מעון על דרך הרחבת מעון פרוגראמה בקומת הקרקע – כ- 1,150,000 ₪.

4.       הוספת כיתת מעון על דרך בנית קומה נוספת מעל מעון ישן (בו נדרשות עבודות התאמה של כל מבנה המעון לדרישות הפרוגראמה)- כ- 1,400,000 ₪ ובנוסף כ- 350,000 ₪ עלות ממוצעת לצורך התאמת כל יתר שטחי המעון לפרוגראמה.

5.       הוספת כיתת מעון על דרך בנית קומה נוספת מעל מעון פרוגראמה – כ- 1,400,000 ₪ .

6.       הסבת מבנה קיים שאינו משמש כמעון למעון יום לילדים – כ- 2,000,000 ₪ לשם הסבתו למעון פרוגראמה.

 

ה.   המשרד יבחן עדכון הסכומים בהתאם להצעתכם

 

ו.          סעיף 10 ד' – יש להאריך את המועד להגשת הבקשה להיתר בניה ל- 9 חודשים מיום אישור בקשת התמיכה ע"י המשרד.

 

ו.    בעקבות הערות הציבור שהתקבלו בסוגיה זו יוארך משך הזמן הנדרש להגשת היתר בניה ל שנה אחת. ובהתאם יוארך גם פרק הזמן לגמר הבניה וקבלת סמל המעון.

 

ז.          סעיף 10 ד' – יש לקבוע כי השלמת הבניה תעשה תוך 24 חודשים מיום קבלת היתר הבנייה ולא מיום אישור הבקשה שכן לגופים המפעילים אין שליטה על הקצב עבודת רשויות  התכנון.

 

ז.    בעקבות הערות הציבור שהתקבלו בסוגיה זו יוארך משך הזמן הנדרש להגשת היתר בניה ל שנה אחת. ובהתאם יוארך גם פרק הזמן לגמר הבניה וקבלת סמל המעון.

 

ח.         סעיף 10 א' 2 – לא ברורה הדרישה לרישום זיקת הנאה בנוסף להערת אזהרה.

 

ח.   זיקת הנאה שונה מהערת אזהרה ונועדה לענות על צורך אחר. הערת אזהרה – נועדה להבטיח כי  עסקאות בנכס הנבנה יעשו בהתאם למגבלות שבמבחנים. זיקת הנאה לטובת הציבור נועדה להבטיח כי לא יעשה שימוש למטרה אחרת במבנה הנבנה, בין אם היא אגב העברת הזכויות בנכס לאחר ובין אם לאו.

 

 

 פניה מס' 24

 

א.         ישנה אחריות ישירה למשרד התמ"ת על אופן יישום המבחנים והגשתן לקהל היעד. ייתכן ואילו פנה המשרד  ישירות לכלל הרשויות המקומיות, ערך ימי עיון והדרכה, נפגש עם רשאי הרשויות או האגפים הרלוונטיים, פרסם כראוי את המבחנים ואפשר מתן ייעוץ לגבי אופן הגשת הבקשות, התוצאות בוודאי היו אחרות לחלוטין.

 

א.   ההערה נכונה. אולם עקב מגבלות כוח אדם הקיימות כיום במשרד יש קושי בביצוע ימי עיון והדרכה כמוצע. עם זאת יודגש כי שר התמ"ת קיים מפגש עם ראשי רשויות והציג את הכלים העומדים לטובת הרשויות המקומיות ובכלל זה את האפשרות להגשת בקשות לתמיכה לפי מבחני התמיכה שיפורסמו. זאת ועוד, המשרד נותן מענה שוטף לפניות שונות המגיעות עליו ביחס ל מבחני התמיכה עצמם בכלל ובפרט לאופן בקשת הבקשות .

 

ב.         על המשרד לשקול בחיוב בקמת מעונות במימון מלא ובתוך כך לפעול בקרב האחראים לפשט את תהליך קבלת היתרי בנייה ואישור תוכניות מתאר.

 

ב.   המשרד פעל להקטנת הנטל הכספי  הנדרש  מרשויות מקומיות . ראה תשובה הפניה מס' 2 (א). ביחס לבקשה כי המשרד יפעל בפישוט תהליך קבלת היתרי בניה ואישור תוכניות מתער- סוגיה זו הינה מורכבת ביותר עליה שוקדים כיום מספר גופים ובראשם מינהל מקרקעי ישראל במסגרת הליכי הרפורמה המקודמת שם. 

 

עניין תנאי הסף

הרחבת תנאי הסף

ג.          תנאי הסף קובעים כי הקרקע עליה ייבנה היא בבעלות המבקש או חכורה על ידו לתקופה שעד לסיומה נותרו 10 שנים לפחות. תנאי זה מגביל את הרשויות שאין בבעלותן קרקעות. לכן האפשרות היחידה שנותרה בידיהן היא הפקעת אדמות לצרכי ציבור (לפי סעיף 188 לחוק התכנון והבנייה) במידה ותנאי זה יתווסף, אזי ישנו צורך במתן אורכה מעבר לשישה חד' הקבועים הנהלים, שכן תקופה אינה מספקת להגשת אישורים בנדרשים עפ"י החוק התכנון ובנייה, והפרקטיקה הוכיחה כי הפקעה שכזו דורשת זמן רב יותר.

 

ג.    ראה תשובה מפניה מס 2 (כה)

 

ד.         סעיף 6 (ח) – מן הראוי כי התנאי האוסר בניית מבנה על הקרקע משועבדת המקרה של רשות מקומית יבוטל, שכן מדובר ברכושה של הרשות המקומית שאין חשש ממשי למימוש השעבוד. לעומת זאת דומני כי רבים מהקרקעות שבבעלות הרשויות המקומיות משועבדות לבנקים, כך שתנאי זה מגביל רבות מהן מעמידה בתנאי הסף.

 

ד.   הסוגיה הוצפה בפני הגורמים הנדרשים על מנת לקבל אישור ביצירת חריג זה ביחס לרשויות מקומיות

ה.         סעיף 6 (יד) ההיגיון העומד מאחרי תנאי זה מובן. יחד עם זאת, הטלת תקופה התחייבות כה ארוכה עלולה להרתיע רבים מהמוסדות להגיש בקשות לתמיכה כשאין באפשרותם לחזות מראש מה צופן להם לעתיד הלא כל כך קרוב. אי לכך הפחתת התקופה האמורה עשויה לעודד ולתמרץ מוסדות ציבור ובפרט רשויות המקומיות להגיש בקשות לקבלת תמיכה ללא חשש מהעתיד הלא נודע.

 

ה.   הטענה איננה מקובלת עלינו. השקעה כספית כל כך גדולה בבניית מבנה למעון יום מחייבת כי מסגרת זו תמשיך ותפעל לתקופה המינימאלית כפי שנקבע

 

ו.          סעיף 7 ההבחנה בין אשכול 1 לאשכול 8, עומד הטיוטה על 5%, אינו נתרגם בצורה ראויה את ההבדל הכלכלי בין הרשויות הנמנות על אותם אשכולות.

 

ו.    על פי הערות ציבור דומות יבוצע תיקון המבחנים על מנת לתת ביטוי גדול יותר לשונות.

 

ז.          על כן  מין הראוי לתקצב את הרשויות הנמנות על האשכולות הנמוכים יותר מעבר ל- 85% הקבועים הטיוטה, והעמידם על לפחות 95% כפי שהובטח ע"י מנכ"ל משרד התמ"ת, מר.שרון קדמי.

 

ז.    ראה תשובה לפניה מס' 2 (א).

 

ח.         סעיף 7 (ד) דומני כי הסבת מבנים קיימים למעונות יום הנה אפשרות מעשית יותר מאשר בניית מעון יום חדש. ולכן מן הראוי הוא לקבוע גם בסעיף הנ"ל מדרוג לפי אשכולות כפי שמפורט לעיל, ולא להעניק תמיכה באופן אחיד לכלל המוסדות.

 

ח.   בעקבות הערה זו ייווצר מדרוג לגבי גובה התמיכה אף ביחס להסבת מבנים

 

ט.         סעיף 8 (א) מן הראוי הענקת משקל רב יותר לרשויות בעלות שיעורי אבטלה גבוהים יותר.

 

ט.   ראה תשובתנו לפניה 2 סעיף י"ג

 

י.          סעיף 8 (ב) בבואכם לקבוע אמות מידה לתמיכה, קבעתם כי הן שיעורי האבטלה והן החישוב ביחס לילדים המועצות אזוריות ייחשבו כממוצע שיעורי האבטלה ומס' הילדים המועצה האזורית. אמות המידה זה מפלה לרעה יישובים רבים הנמצאים התחום שיפוטה של מועצה אזורית ובה יישובים מבוססים כלכלית. כך שלמשל רמת צבי או גן ניר אשר בתחום שיפוטה של מועצה אזורית גלבוע נבדלים האופן משמעותי ביותר מכפר טייבה או מוקיבלה. עריכת ממוצע בין היישובים תפגע בסיכוייהם של יישובים החלשים לקבל תמיכה רק בשל סמיכותם ליישובים חזקים. ולע כן, מן הראוי כי תנאי זה יבוטל.

 

י.                ראה תשובתנו לפניה 2 סעיף י"ג

 

יא.         סעיף 9 בסעיף הנ"ל הדן באופן חישוב הניקוד לצורך קביעת קדימות בחלוקת התקציב, לוקח בחשבון תרחיש מציאותי בו התקציב לא יאפשר מענה לכל הבקשות העונות על שרישות הסף, ועל כן הועדה " לא תאפשר תמיכה לפי מבחנים אלו ביותר מבקשה אחת לכל רשות מקומית מבקשת" גם תנאי זה אינו הוגן, שכן רשות שהגישה יותר מבקשה אחת, ענתה על דרישות הסף וקיבלה ניקוד גבוה, היא רשות בה המחסור הוא קריטי והצורך בבניית מס' רב של מעונות הוא אקוטי ביותר. על כן מוצע כי החלוקה תתבצע לפי העדר מעונות יום ולא לפי מבחן הקדימות על פי אמות מידה הקבועים.

 

יא.   האמות המידה כבר ניתן משקל רב לרשות בה יש מחסור  קריטי במסגרות מפוקחות ולכן אנו סבורים שסעיף 9 (ג) נותן מענה הולם לסוגיה שהוצגה.

 

יב.         סעיף 11 (ד)3 תשלום מקדמה על סך 10% מהתמיכה אל מול ערבות בנקאית באותו סכום. קביעת תנאי הערבות מייתר את הצורך התשלום המקדמה מחד ולא מהווה תמריץ לאותם מוסדות להגיש בקשות לתמיכה מאידך, שכן המקדמה זו לא תועיל המקרה של הוצאה רבה. על כן מוצע להגדיל את גובה המקדמה ולהפחית את אחוז הערבות בנקאית, בדומה למבחני השכירות.  

 

     

 

תמונה גרפית
© כל הזכויות שמורות 2014 . מדינת ישראל. © Copyright 2014 . State of Israel. All rights reserved.