הסכם אירופיים תיכוני לכינון התאגדות

בין מדינת ישראל

מצד אחד ,

לבין הקהילות האירופיות והמדינות החברות בהן

מהצד האחר

 

נציגיה המוסמכים של:

מדינת ישראל ,

שתיקרא להלן "ישראל" מהצד האחד, וכן

נציגיהן המוסמכים של:

 

ממלכת בלגיה ,

ממלכת ד נמרק ,

הרפובליקה הפדרלית הגרמנית,

הרפובליקה ההלנית ,

ממלכת ספרד ,

הרפובליקה הצרפתית ,

אירלנד,

הרפובליקה האיטלקית ,

הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג ,

ממלכת הולנד ,

הרפובליקה האוסטרית ,

הרפובליקה הפורטוגזית ,

הרפובליקה הפינית,

ממלכת שוודיה ,

הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד ,

 

צדדים מתקשרים לאמנה המכוננת את הקהילה האירופית ולאמנה המכוננת את הקהילה האירופית לפלדה ולפחם, שתיקראנה להלן "המדינות החברות", וכן

 

הקהילה האירופית ,

הקהילה האירופית לפלדה ולפחם ,

 

 

שתיקראנה להלן "הקהילה", מהצד האחר,

 

 

בהביאן בחשבון את חשיבותם של הקשרים המסורתיים הקיימים בין הקהילה, המדינות החברות בה וישראל, והערכים המשותפים שהן חולקות,

 

בהביאן בחשבון שהקהילה, המדינות החברות בה וישראל מבקשות להדק את הקשרים הללו ולהקים קשרים בני קיימא בהתבסס על הדדיות ושותפות, וכן קידום המשך שילובה של כלכלת ישראל לתוך הכלכלה האירופית,

 

בהביאן בחשבון את החשיבות שהצדדים מייחסים לעקרון החופש הכלכלי ולעקרונות מגילת האומות המאוחדות, בעיקר השמירה על זכויות האדם והדמוקרטיה, המהווים את עצם בסיסה של ההתאגדות,

 

בהיותן מודעות לצורך לשלב את מאמציהן לחזק את היציבות הפוליטית ואת הפיתוח הכלכלי באמצעות עידוד שיתוף פעולה אזורי,

 

ברצותן להקים ולפתח דו-שיח מדיני סדיר בנושאים דו-צדדיים ובינלאומיים שיש בהם עניין הדדי ,

 

ברצותן לקיים ולתגבר דו-שיח בעניינים כלכליים, מדעיים, טכנולוגיים, תרבותיים, אור-קוליים וחברתיים לתועלת הצדדים;

 

בהביאן בחשבון את המחויבות של הקהילה ושל ישראל, בהתאמה, לסחר חופשי, ובעיקר לקיום הזכויות וההתחייבויות הנובעות מההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT), שהן תוצאות המשא-ומתן של סיבוב אורוגוואי ;

 

בהיותן משוכנעות שהסכם ההתאגדות ייצור אווירה חדשה ליחסים הכלכליים ביניהן ובעיקר לפיתוח הסחר, ההשקעות ושיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי,

 

הסכימו לאמור:

 

סעיף 1

 

1. בזאת מוקמת התאגדות בין הקהילה והמדינות החברות בה, מצד אחד, לבין ישראל , מהצד האחר .

 

2. יעדו של הסכם זה הוא:

 

- לספק מסגרת נאותה לדו-השיח מדיני, שתאפשר פיתוח של יחסים מדיניים הדוקים בין הצדדים; .

 

- באמצעות ההרחבה, בין היתר, של סחר בטובין ובשירותים, ליברליזציה הדדית של זכות הכינון , המשך קידום הליברליזציה של הרכש הציבורי , התנועה החופשית של הון והגברת שיתוף הפעולה במדע ובטכנולוגיה, כדי לקדם פיתוח הרמוני של יחסים כלכליים בין הקהילה לבין ישראל, ולהביא בכך, בקהילה ובישראל, לקידום הפעילות הכלכלית, שיפור תנאי המחיה והתעסוקה, והגברת הפריון והיציבות הפיננסית;

 

- לעודד שיתוף פעולה אזורי במגמה להביא לגיבוש דו-קיום בשלום ויציבות כלכלית ופוליטית;

 

- לקדם שיתוף פעולה בתחומים אחרים שיש בהם עניין הדדי.

 

סעיף 2

 

יחסים בין הצדדים, וכן כל הוראות ההסכם עצמו, יתבססו על כבוד לזכויות האדם ועקרונות דמוקרטיים, המנחים את המדיניות הפנימית והבינלאומית שלהם ומהווים מרכיב חיוני של הסכם זה,

 

שער I

 

דו – שיח מדיני

 

סעיף 3

 

1. דו.שיח מדיני סדיר יכונן בין הצדדים. הוא יהדק את יחסיהם, יתרום לפיתוח שותפות בת קיימא ויגביר הבנה הדדית וסולידריות. ,
2.  דו-השיח המדיני ושיתוף הפעולה, בעיקר:

 

- יפתחו הבנה הדדית טובה יותר והתקרבות גוברת של עמדות בנושאים בינלאומיים, ובעיקר הנושאים שסביר כי תהיינה להם השפעות מהותיות על אחד הצדדים או על האחר;

 

- יאפשרו לכל צד לשקול את עמדתו ואת האינטרסים של האחר;

 

- יגבירו ביטחון ויציבות אזוריים.

 

סעיף 4

 

דו-השיח המדיני יקיף את כל הנושאים שיש בהם עניין משותף, ויעדו יהיה לפתוח את הדרך בפני אופנים חדשים של שיתוף פעולה לשם השגת יעדים משותפים, בעיקר שלום, ביטחון ודמוקרטיה.

 

סעיף 5

 

1. דו- השיח המדיני יקל על החיפוש אחר יוזמות משותפות ויתקיים בעיקר:

 

(א) ברמה המיניסטריאלית;

(ב) ברמת הפקידים הבכירים (מנהלים מדיניים), בין נציגים של ישראל מצד אחד, ושל נשיאות המועצה, ושל הנציבות, מהצד האחר.

 

(ג) על ידי ניצול מלא של כל הצינורות הדיפלומטיים, לרבות תדרוכים סדירים של פקידים, התייעצויות לרגל פגישות בינלאומיות וקשרים בין נציגים דיפלומטיים במדינות שלישיות;

 

(ד) ע"י אספקה לישראל של מידע סדיר בנושאים הנוגעים ל"מדיניות חוץ והביטחון משותפת של הקהילה" (CFSP) . אספקת מידע אשר תמורתה תשיב ישראל גמול לקהילה .

 

(ה) ע"י כל אמצעי אחר אשר יעלה תרומה מועילה לגיבוש, פיתוח וקידום דו-שיח זה.

 

2. יקויים דו שיח מדיני בין הפרלמנט האירופי לבין כנסת ישראל.

 

שער II

 

תנועה חופשית של טובין

 

פרק 1

 

עקרונות יסוד

 

 

סעיף 6

 

1 . אזור הסחר החופשי בין הקהילה לבין ישראל יחוזק בהתאם לדרכיך שנקבעו בהסכם זה ובהתאם להוראות ההסכם הכללי בדבר תעריפים וסחר (GATT) מ-1994 והסכמים רב-צדדיים אחרים לסחר בטובין הנספחים להסכם המקים את אירגון הסחר העולמי (WTO) , להלן ה –" GATT"

 

2 . המינוח המשולב (COMBINED NOMENCLATURE) ותעריף המכס הישראלי ישמשו לסיווג טובין בסחר בין הצדדים.

 

פרק2

 

מוצרים תעשייתיים

 

סעיף 7

 

הוראות פרק זה יחולו על מוצרים שמקורם בקהילה ובישראל שאינם אלה הרשומים בנספח II לאמנה המקימה את הקהילה האירופית, וכן , ככל שהדבר נוגע למוצרים שמקורם בישראל, שאינם אלה הרשומים בנספח 1 להסכם זה.

 

סעיף 8

 

דמי מכס על ייצוא וייבוא, וכן כל היטל שיש לו תוקף מקביל, יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל. הדבר יחול גם על דמי מכס בעלי אופי פיסקלי.

 

סעיף9

 

1.

(א)    הוראות פרק זה לא ימנעו מהקהילה לשמור על הרכיב החקלאי ביחס לטובין שמקורם בישראל הרשומים בנספח 11 להסכם זה, למעט אלה הרשומים בנספח 111.

(ב)    רכיב חקלאי זה יחושב על בסיס ההפרש בין המחירים בשוק הקהילה של המוצרים החקלאיים הנחשבים שהשתמשו בהם בייצור הטובין ומחירי מוצרי הייבוא ממדינות שלישיות, מקום שהעלות הכוללת של מוצרי היסוד שמדובר בהם גבוהה יותר בקהילה. הרכיב החקלאי יכול ללבוש צורה של סכום אחיד או של היטל לפי ערך. במקרים שבהם הרכיב החקלאי היה כפוף לתעריף, הוא יוחלף ע"י ההיטל המסוים המתאים.

 

2.

(א)    הוראות פרק זה לא ימנעו מישראל לשמור על הרכיב החקלאי ביחס לטובין שמקורם בקהילה והרשומים בנספחIV  להסכם זה, למעט אלה הרשומים בנספח V.

 

(ב)    רכיב חקלאי זה יחושב, בשינויים המתחייבים, על בסיס אמות המידה המאוזכרות בס"ק 1 (ב) . הוא יכול ללבוש צורה של סכום אחיד או של היטל לפי ערך .

 

(ג)      ישראל רשאית להרחיב את רשימת הטובין שעליהם חל הרכיב החקלאי , בתנאי שהטובין אינם אלה הרשומים בנספח V והינם כלולים בנספח II להסכם זה. לפני אימוצו, יועבר הרכיב החקלאי לבדיקת ועדת ההתאגדות, אשר יכולה לקבל כל החלטה שתידרש.

 

3. בדרך של גריעה מסעיף 8, הקהילה וישראל רשאיות להחיל על טובין הרשומים בנספחים III ו- V, בהתאמה, את ההיטלים הנקובים ביחס לכל אחד מהטובין .

 

4. מקום שבסחר בין הקהילה לבין ישראל, ההיטל בר ההחלה על מוצר יסוד חקלאי מופחת, או כתוצאה מהקלות הדדיות למוצרים חקלאיים מעובדים, ניתן להפחית את הרכיבים החקלאיים שהוחלו בהתאם לס"ק 1 ו-2.

 

5. ההפחתה המאוזכרת בס"ק 4, רשימת הטובין הנוגעים לדבר, מכסות התעריפים שאליהם מתייחסת ההפחתה, המקום שהם בני החלה, יקבעו על ידי מועצת ההתאגדות.

 

6. רשימת הטובין הכפופים להקלה בצורת רכיב חקלאי מופחת בסחר בין הקהילה לבין ישראל וכן היקף ההקלות הללו קבועים בנספח VI,

 

פרק 3

 

מוצרים חקלאיים

 

סעיף 10

 

הוראות פרק זה יחולו על מוצרים שמקורם בקהילה ובישראל והרשומים בנספח II לאמנה המקימה את הקהילה האירופית.

 

סעיף 11

 

הקהילה וישראל ינהיגו בהדרגה ליברליזציה רבה יותר בסחר ביניהן במוצרים חקלאיים שיש בהם עניין לשני הצדדים. מ-1 בינואר 2000 יבחנו הקהילה וישראל את המצב על מנת לקבוע את האמצעים שיחילו הקהילה וישראל מ-1 בינואר 2001 בהתאם ליעד זה.

 

סעיף 12

 

מוצרים חקלאיים שמקורם בישראל הרשומים בפרוטוקול מס' 1  ובפרוטוקול מס' 3  בדבר ייבוא לקהילה יהיו כפופים להסדרים המפורטים באותם פרוטוקולים.

 

סעיף 13

 

מוצרים חקלאיים שמקורם בקהילה הרשומים בפרוטוקול מס' 2  ובפרוטוקול מס' 3 בדבר ייבוא לישראל יהיו כפופים להסדרים המפורטים באותם פרוטוקולים.

 

 

סעיף 14

 

בלי לפגוע בהוראות סעיף 11 ותוך התחשבות בהיקף הסחר במוצרים חקלאיים ביניהן וברגישותם המיוחדת, הקהילה וישראל יבחנו במועצת ההתאגדות כל מוצר לגופו ועל בסיס מסודר והדדי, את האפשרות להעניק הקלות נוספות זו לזו .

 

סעיף 15

 

הקהילה וישראל מסכימות לבחון , לא יאוחר משלוש שנים לאחר כניסתו .לתוקף של ההסכם, את האפשרות להעניק זו לזו , על בסיס של הדדיות ועניין הדדי , הקלות בסחר במוצרי דיג .

 

פרק4

 

הוראות משותפות

 

סעיף 16

 

הגבלות כמותיות על ייבוא וכל האמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל.

 

סעיף 17

 

הגבלות כמותיות על ייצוא וכל האמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך יהיו אסורים בין הקהילה לבין ישראל .

 

סעיף 18

 

1.                                   מוצרים שמקורם בישראל לא יקבלו עם ייבואם לקהילה יחס מועדף יותר מזה שהמדינות החברות מחילות בינן לבין עצמן .

 

2.                                   בהחלת הוראות הסכם זה לא תהיה פגיעה בתקנת מועצה (EEC) מס'1911/91  מ-26 ביוני 1991 בדבר החלת הוראות דין הקהילה על האיים הקנריים.

 

סעיף 19

 

1. הצדדים יימנעו מכל אמצעי או נוהג בעל אופי פיסקלי פנימי היוצר, באופן ישיר או עקיף, אפליה בין מוצרים של צד אחד לבין מוצרים דומים שמקורם בשטחו של הצד האחר .
2. מוצרים המיוצאים לשטחו של אחד הצדדים לא ייהנו מהחזר של מיסוי פנימי עקיף העולה על סכום המיסוי העקיף שהוטל עליהם באופן ישיר או עקיף.

 

סעיף 20

 

1. במקרה שייקבעו כללים מיוחדים כתוצאה מיישום המדיניות החקלאית שלו או מכל שינוי של הכללים הנוכחיים או במקרה של שינוי או הרחבה כלשהם של ההוראות הקשורות ליישום המדיניות החקלאית, הצד שבו מדובר רשאי לתקן את ההסדרים הנובעים מההסכם ביחס למוצרים שהם נושא הכללים או השינויים הללו.

2. במקרים האמורים, הצד שבו מדובר יתחשב כיאות באינטרסים של הצד האחר. למטרה זו, הצדדים רשאים להתייעץ זה עם זה במסגרת מועצת ההתאגדות.

 

סעיף 21

 

1. ההסכם לא ימנע את קיומם או את הקמתם של איגודי מכס, אזורי סחר חופשי או הסדרים לסחר גבולות, למעט במקרה שהם משנים את הסדרי הסחר שלפי הוראות ההסכם .

 

2. התייעצות בין הקהילה לבין ישראל תתקיים במועצת ההתאגדות בנוגע להסכמים המקימים איגודי מכס או אזורי סחר חופשי , ומקום שנדרש, בנושאים חשובים אחרים הקשורים למדיניות הסחר של כל אחד מהם עם מדינות שלישיות. בעיקר, במקרה שמדינה שלישית מצטרפת לאיחוד האירופי, תתקיים התייעצות כאמור על מנת להבטיח שניתן יהיה להתחשב באינטרסים ההדדיים של הקהילה ושל ישראל.

 

 

סעיף 22

מצא אחד הצדדים שמתקי ים היצף בסחר עם הצד האחר , כמשמעותו בסעיףVI  ל- GATT הוא רשאי לנקוט באמצעים המתאימים נגד פעילות זו בהתאם להסכם בדבר יישום סעיף VI ל – GATT ולחקיקתו הפנימית הנוגעת לדבר, לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25.

 

סעיף 23

 

מקום שמוצר כלשהו מי ובא בכמויות מוגדלות כאמור ובתנאים כאמור הגורמים או העלולים לגרום:

 

- לפגיעה חמורה ביצרנים מקומיים של מוצרים דומים או מתחרים ישירות בשטח ארצו של אחד הצדדים , או

 

- לשיבושים רציניים במגזר כלכלי כלשהו , או

 

- לקשיים העלולים להביא להידרדרות רצינית במצב הכלכלי של אזור, הקהילה ו ישראל רשאיות לנקוט באמצעים מתאימים לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25,

 

סעיף 24

 

מקום שמילוי אחר הוראות סעיף 17 מוביל:

 

1) לייצוא חוזר למדינה שלישית של מוצר, אשר כנגדה הצד המייצא מקיים, ביחס למוצר שבו מדובר, הגבלות ייצוא כמותיות, היטלי ייצוא, או אמצעים שיש להם השפעה שוות-ערך, או

 

(2) למחסור רציני, או לאיום במחסור, במוצר החיוני לצד המייצא;

 

ומקום שהמצבים הנ"ל גורמים, או עלולים לגרום לקשיים מהותיים אצל הצד המייצא, אותו צד רשאי לנקוט באמצעים מתאימים לפי התנאים ובהתאם לנהלים המפורטים בסעיף 25. האמצעים יהיו בלתי מפלים ויבוטלו כאשר התנאים לא יצדיקו עוד את קיומם.

 

סעיף 25

 

1. במקרה שהקהילה או ישראל יכפיפו ייבוא של מוצרים העלולים לגרום לקשיים המאוזכרים בסעיף 23 להליך מינהלי, שמטרתו היא לספק מידע מהיר על מגמת זרימת הסחר, היא תודיע לצד האחר.

 

2. במקרים המפורטים בסעיפים 23 ,22 ו-24, לפני נקיטת האמצעים לפי הוראותיהם, או בהקדם האפשרי במקרים שעליהם חל ס"ק 3 (ד) , הצד שבו מדובר ימציא לוועדת ההתאגדות את כל המידע הנוגע לדבר הדרוש לבדיקה יסודית של המצב במגמה לבקש פתרון המקובל על הצדדים.

 

בבחירת האמצעים המתאימים, יש לתת עדיפות לאלה המפריעים פחות מכל לתפקודו של ההסכם.

 

על אמצעי ההגנה תימסר הודעה מיידית לוועדת ההתאגדות והם יהיו הנושא להתייעצויות תקופתיות בתוך הוועדה, בעיקר במגמה להביא לביטולם מיד לכשיתירו הנסיבות.

 

3. ליישום ס"ק 2 , יחולו ההוראות הבאות:

 

(א) ביחס לסעיף 22, ועדת ההתאגדות תיודע על מקרה ההיצף ברגע שרשויות הצד המייבא פתחו בחקירה. אם לא הושם קץ להיצף או לא הושג פתרון משביע רצון אחר בתוך שלושים יום מתאריך מסירת ההודעה, הצד המייבא רשאי לאמץ את האמצעים המתאימים;

 

(ב) ביחס לסעיף 23, הקשיים הנובעים מהמצב המאוזכר באותו סעיף יופנו לבדיקת ועדת ההתאגדות, אשר רשאית לקבל כל החלטה על מנת לשים קץ לקשיים אלו ;

 

אם ועדת ההתאגדות או הצד המייצא לא קיבלו החלטה השמה קץ לקשיים או אם לא הושג פתרון משביע רצון אחר בתוך שלושים יום מהבאת העניין בפניה, הצד המייבא רשאי לאמץ את האמצעים המתאימים לפתרון הבעיה. אמצעים אלה לא יחרגו מההיקף הדרוש ליישוב הקשיים שהתעוררו.

 

(ג) ביחס לסעיף 24, הקשיים הנובעים מהמצבים המאוזכרים באותו סעיף יופנו לבדיקת ועדת ההתאגדות;

 

וועדת ההתאגדות רשאית לקבל כל החלטה הדרושה כדי לשים קץ לקשיים. אם לא קיבלה החלטה כאמור בתוך שלושים יום מהבאת העניין בפניה, הצד המייצא רשאי להחיל אמצעים מתאימים על ייצוא המוצר הנוגע לדבר;

 

(ד) מקום שנסיבות חריגות המחייבות פעולה מיידית הופכות מתן הודעה או בחינה מוקדמים, לפי המקרה, לבלתי אפשריים, הצד הנוגע לדבר רשאי, במצבים המפורטים בסעיפים 23 ,22 ו-24, להחיל מיד אמצעי זהירות ככל שיהיו נחוצים בהחלט לתיקון המצב, ויודיע מיד לצד השני.

 

סעיף 26

 

כשאחת או יותר מהמדינות החברות בקהילה או ישראל נתונה בקשיים חמורים של מאזן תשלומים או תחת איום בקשיים כאלה, הקהילה או ישראל, לפי המקרה רשאית, בהתאם לתנאים הקבועים במסגרת GATT ולסעיפים VIII ו- XIV של תקנות קרן המטבע הבינלאומית, לאמץ אמצעים מגבילים אשר יהיו לפרק זמן מוגבל ולא יחרגו מן הדרוש לתיקון מצב מאזן התשלומים. הקהילה או ישראל, לפי המקרה, תודיע לצד האחר מיד ותגיש לצד האחר, בהקדם האפשרי, לוח זמנים להסרתם.

 

סעיף 27

 

אין בהסכם זה דבר אשר ימנע איסורים או הגבלות על ייבוא, ייצוא או טובין במעבר, המוצדקים מטעמים של המוסר הציבורי, המדיניות הציבורית או ביטחון הציבור; הגנה על בריאותם וחייהם של בני אדם, בעלי חיים או צמחים; הגנה על אוצרות לאומיים בעלי ערך אמנותי, היסטורי או ארכיאולוגי; או ההגנה על קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי, או כללים הנוגעים לזהב ולכסף. איסורים או הגבלות כאמור לא יהוו , עם זאת, אמצעי של אפליה שרירותית או הגבלה סמויה בסחר בין הצדדים.

 

סעיף 28

 

המושג "מוצרי מקור" להחלת הוראות שער זה והשיטות לשיתוף פעולה מינהלי הקשורות אליהם מפורטים בפרוטוקול מס' 4 .

 

שער III

 

 

זכות כינון ואספקת שירותים

 

סעיף 29

 

1. הצדדים מסכימים להרחיב את היקף ההסכם לכיסוי זכות כינון של פירמות של צד אחד בשטחו של הצד האחר ולליברליזציה של אספקת שירותים ע"י פירמות של צד אחד לצרכני שירותים אצל הצד האחר.

 

2. מועצת ההתאגדות תגבש את כל ההמלצות הנחוצות ליישום היעד המתואר בס"ק 1.

 

בגבשה המלצות כאמור , תביא מועצת ההתאגדות בחשבון את ניסיון העבר ביישום היחס ההדדי של מדינה מועדפת ביותר, ואת התחייבויותיו של כל צד לפי ההסכם הכללי בדבר סחר בשירותים, שייקרא להלן GATS , בעיקר אלו המופיעות בסעיף V של האחרון .

 

3. מועצת ההתאגדות תקיים הערכה ראשונה של השגת היעד הזה לא יאוחר משלוש שנים לאחר כניסת ההסכם לתוקף.

 

סעיף 30

 

1. בראש ובראשונה, כל אחד מהצדדים שב ומאשר את התחייבויותיו, לפי GATS, ובעיקר המחויבות להעניק באופן הדדי יחס של מדינה מועדפת ביותר במגזרי השירותים המכוסים ע"י מחויבות זו.

 

2 . בהתאם ל-GATS , יחס זה לא יחול על :

 

(א) יתרונות המוענקים ע"י מי מהצדדים לפי תנאי ההסכם מהסוג המוגדר בסעיף V ל-GATS  או על אמצעים שננקטו על בסיס הסכם כאמור;

 

(ב) יתרונות אחרים המוענקים בהתאם לרשימת הפטורים של המדינה המועדפת ביותר שכל אחד מהצדדים צירף כנספח ל-GATS.

 

 

שער V I

 

תנועות הון, תשלומים, רכש ציבורי, תחרות וקניין רוחני

 

פרק 1

 

תנועות הון ותשלומים

 

סעיף 31

 

במסגרת הוראות הסכם זה, ובכפוף להוראות סעיפים 33 ו-34, לא תהיינה הגבלות בין הקהילה מצד אחד, לבין ישראל מהצד האחר, על תנועת הון , ולא תהיה אפליה על בסיס הלאום או מקום המגורים של אזרחיהן או המקום שבו מושקע ההון האמור.

 

סעיף 32

 

תשלומים שוטפים הקשורים לתנועת טובין , אנשים, שירותים או הון במסגרת הסכם זה יהיו חופשיים מכל הגבלה.

 

סעיף 33

 

בכפוף להוראות אחרות בהסכם זה ולהתחייבויות בינלאומיות אחרות של הקהילה ושל ישראל, הוראות סעיפים 31 ו-32 לא יפגעו בהחלה של הגבלה כלשהי הקיימת ביניהן בתאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, ביחס לתנועת הון ביניהן הכרוכה בהשקעה ישירה, לרבות בנדל"ן , כינון , מתן שירותים פיננסיים או התרת כניסתן של ניירות ערך לשווקי הון .

אולם העברה לחו"ל של השקעות של תושבי הקהילה בישראל או של תושבי ישראל בקהילה או כל רווח הנובע מהן לא ייפגעו.

 

 

סעיף 34

 

 

מקום שבנסיבות חריגות, תנועות של הון בין הקהילה לבין ישראל גורמות, או מאיימות לגרום, לקשיים רציניים בהפעלת מדיניות שער החליפין או מדיניות המטבע בקהילה או בישראל, הקהילה או ישראל רשאיות, כל אחת מהן , בהתאם לתנאים הקבועים במסגרת GATS  ולסעיפים VIII ו – XIV  לתקנות קרן המטבע הבינלאומית, לנקוט באמצעי הגנה ביחס לתנועות הון בין הקהילה לבין ישראל לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים אם האמצעים האמורים נחוצים בהחלט.

 

פרק 2

 

רכש ציבורי

 

סעיף 35

 

הצדדים ינקטו באמצעים שמגמתם לפתוח הדדית את שווקי הרכש הממשלתי שלהם ואת שווקי הרכש של מפעלים הפועלים במגזרי השירותים הציבורי ים לרכישת טובין , עבודות ושירותים מעבר להיקף של מה שמכוסה הדדית לפי הסכם הרכש הממשלתי

שנכרת במסגרת אירגון הסחר העולמי (WTO).

 

פרק  3

 

תחרות

 

סעיף 36

 

1. הדברים האמורים להלן אינם עולים בקנה אחד עם תפקודו התקין של ההסכם, ככל שיש בהם להשפיע על הסחר בין הקהילה לבין ישראל:

 

(1) כל הסכם בין מפעלים, החלטות של איגודי מפעלים ונהגים מתואמים בין מפעלים אשר יעדם או תוצאתם להשפיע על מניעתה, הגבלתה או עיוותה של תחרות;

 

(2) שימוש לרעה של מפעל אחד או יותר של עמדת שליטה בשטחי הקהילה או ישראל כמכלול או בחלק משמעותי מהן ;

 

(3) כל סיוע ציבורי המעוות או מאיים לעוות תחרות ע"י העדפה של מפעלים מסוימים או ייצור של טובין מסוימים.

 

2. מועצת ההתאגדות תאמץ, בתוך שלוש שנים מתאריך כניסתו לתוקף של ההסכם, בהחלטה את הכללים הדרושים ליישום ס"ק 1

 

עד שכללים אלה יאומצו , הוראות ההסכם בדבר פרשנותם והחלתם של סעיפים VI , XVI ו – XXIII  להסכם ה –  GATT יחולו ככללים ליישום ס"ק 1(3).

 

3 . כל צד יבטיח שקיפות בתחום הסיוע הציבורי , בין היתר , ע"י דיווח שנתי לצד האחר על הסכום הכולל והחלוקה של הסיוע הניתן וע"י מתן , לפי בקשה, מידע על תוכניות סיוע. לפי בקשת צד אחד, הצד האחר ימציא מידע על מקרים פרטיים מסוימים של סיוע ציבורי.

 

4. ביחס למוצרים חקלאיים המאוזכרים בשער 11, לא יחול פרק 3, ס"ק 1(3)..

 

5. אם ייראה לקהילה או לישראל שנוהג מסוים אינו עולה בקנה אחד עם תנאי ס"ק (1) , ואם:

 

- אין מטפלים בו כיאות לפי כללי היישום המאוזכרים בס"ק 2, או

 

- בהעדר כללים כאמור, ואם הנוהג האמור גורם או מאיים לגרום לפגיעה רצינית באינטרסים של הצד האחר, או לפגיעה מהותית בתעשייה הפנימית שלו , לרבות תעשיית השירותים שלו ,

 

היא רשאית לנקוט באמצעים המתאימים אחרי התייעצות בועדת ההתאגדות או אחרי שלושים ימי עבודה לאחר ההפנייה להתייעצות כאמור .

 

ביחס לנהגים שאינם עולים בקנה אחד עם ס"ק 1(3)., אמצעים מתאימים כאמור, כאשר GATT חל עליהם, ניתן לאמץ רק בהתאם לנהלים ולפי התנאים הקבועים ב-GATT  או בכל מסמך אחר הנוגע לדבר שנדון תחת חסותו והוא בר החלה על הצדדים .

 

6. על אף כל הוראה סותרת אחרת שאומצה בהתאם לס"ק 2, הצדדים יחליפו ביניהם מידע תוך התחשבות בהגבלות המוטלות ע"י דרישות הסודיות המקצועית והעסקית.

סעיף 37

 

1. המדינות החברות וישראל יתאימו בהדרגה כל מונופול ממלכתי בעל אופי מסחרי , על מנת להבטיח שעד תום השנה החמישית לכניסתו לתוקף של הסכם זה, לא תהיה קיימת כל אפליה בין אזרחי המדינות החברות וישראל ביחס לתנאים שלפיהם טובין נרכשים ומשווקים.

 

2 . ועדת ההתאגדות תקבל מידע על האמצעים שאומצו ליישום יעד זה.

 

סעיף 38

 

ביחס למפעלים ציבוריים ולמפעלים שהוענקו להם זכויות בלעדיות או מיוחדות, תבטיח מועצת ההתאגדות שהחל מהשנה החמישית שאחרי תאריך כניסתו לתוקף של הסכם זה, אין בחקיקה הקיימת או בנוהג הקיים אמצעים כלשהם המעוותים את הסחר בין הקהילה לבין ישראל במידה המנוגדת לאינטרסים של הצדדים. אל להוראה זו למנוע בחוק או למעשה את ביצוע המטלות המי וחדות שהוטלו על מפעלים אלה .

 

פרק 4

 

קניין רוחני , תעשייתי ומסחרי

 

סעיף 39

 

1.. בהתאם להוראות סעיף זה ונספח VII הצדדים יעניקו ויבטיחו הגנה נאותה ויעילה על זכויות קניין רוחני, תעשייתי ומסחרי בהתאם לאמות המידה הבינלאומית הגבוהות ביותר, לרבות אמצעים יעילים לאכיפת הזכויות האמורות.

 

2. הצדדים יקיימו מעקב סדיר אחרי יישום סעיף זה ונספח VII. אם תתעוררנה בעיות בתחום הקניין הרוחני, התעשייתי והמסחרי המשפיעות על תנאי הסחר, תתקיימנה התייעצויות דחופות בועדת ההתאגדות, לבקשת כל אחד מהצדדים, במטרה להגיע לפתרונות שיניחו את דעת שניהם.

 

שער V

 

שיתוף פעולה במדע ובטכנולוגיה

 

סעיף 40

 

הצדדים מתחייבים להגביר את שיתוף הפעולה במדע ובטכנולוגיה. הסדרים מפורטים ליישום יעד זה ייקבעו בהסכמים נפרדים שנכרתו למטרה זו.

 

 

שער VI

 

שיתוף פעולה כלכלי

 

סעיף 41

 

יעדים

 

הקהילה ו ישראל מתחייבות לקדם את שיתוף הפעולה לתועלתן המשותפת ועל בסיס של הדדיות בהתאם ליעדים הכוללים של ההסכם.

 

סעיף42

 

היקף

 

1 . שיתוף הפעולה יתמקד בעיקר במגזרים הקשורים לקירוב הכלכלות של הקהילה ושל ישראל או המייצרים צמיחה או תעסוקה . מגזרי שיתוף הפעולה העיקריים מפורטים בסעיפים 44 עד 57, בלי לפגוע באפשרות לכלול שיתוף פעולה במגזרים אחרים שיש בהם עניין לצדדים.

 

2. שימור הסביבה והאיזון האקולוגי יילקחו בחשבון ביישום המגזרים השונים של - שיתוף הפעולה הכלכלי שאליהם הם רלוונטיים.

 

סעיף  43

 

שיטות ודרכים

 

שיתוף פעולה כלכלי יישום בעיקר על ידי :

 

(א) דו-שיח כלכלי סדיר בין הצדדים, המקיף את כל תחומי המדיניות הכלכלית, ובעיקר, מדיניות פיסקלית, מאזן תשלומים ומדיניות מוניטרית, ואשר יחזק את שיתוף הפעולה ההדוק בין הרשויות העוסקות במדיניות כלכלית, כל אחת בתחום סמכויותיה במסגרת מועצת ההתאגדות או בכל פורום אחר שהועידה מועצת ההתאגדות:

 

 

(ב) חילופין סדירים של מידע ורעיונות בכל מגזר של שיתוף פעולה, לרבות פגישות בין פקידים ומומחים;

 

(ג) העברת ייעוץ, מומחיות והכשרה;

 

(ד) יישום פעולות משותפות כגון סמינרים וסדנאות;

 

(ה) סיוע טכני , מינהלי ותקינתי ;

 

(ו) הפצת מידע על שיתוף פעולה.

 

סעיף 44

 

שיתוף פעולה אזורי

 

הצדדים יעודדו פעולות שמטרתן לקדם שיתוף פעולה אזורי .

 

סעיף 45

 

שיתוף פעולה תעשייתי

 

הצדדים יקדמו שיתוף פעולה בעיקר בתחומים הבאים:

 

- שיתוף פעולה תעשייתי בין גורמים כלכליים בקהילה ובישראל, לרבות גישה של ישראל אל רשתות של הקהילה לקירוב עסקים ולשיתוף פעולה מבוזר;

 

- גיוון התפוקה התעשייתית בישראל;

 

- שיתוף פעולה בין מפעלים קטנים ובינוניים בקהילה ובישראל;

 

- גישה קלה יותר להון להשקעות;

 

- שירותי מידע ותמיכה;

 

- המרצת חדשנות.

 

סעיף 46

 

חקלאות

 

הצדדים ימקדו את שיתוף פעולה בעיקר:

 

- בתמיכה בקווי מדיניות שהם מיישמים לגיוון התפוקה; .

 

- בקידום חקלאות ידידותית לסביבה;

 

- ביחסים קרובים יותר בין עסקים, קבוצות ואירגונים המייצגים משלחי יד ומקצועות בישראל ובקהילה, על בסיס התנדבותי ;

 

- בסיוע טכני והכשרה;

 

- בהתאמה של תקנים פיתוסניטיים ווטרינריים ;

 

- בפיתוח כפרי משולב, לרבות שיפור שירותים בסיסיים ופיתוח פעילויות כלכליות קשורות;

 

- בשיתוף פעולה בין אזורים כפריים, חילופי ניסיון וידע טכנולוגי בנוגע לפיתוח כפרי .

 

סעיף 47

 

תקנים

 

יעדם של הצדדים יהיה להקטין הבדלים בתקינה ובהערכת התאמה. למטרה זו יכרתו הצדדים, מקום שמתאים, הסכמים בדבר הכרה הדדית בתחום הערכת ההתאמה.

 

 

סעיף48

 

שירותים פיננסיים

 

הצדדים ישתפו פעולה, מקום שמתאים ע"י כריתת הסכמים, באימוץ כללים ותקנים משותפים, בין היתר, לחשבונאות ולמערכות פיקוח וביקורת של הבנקאות, הביטוח ומגזרים פיננסיים אחרים.

 

סעיף49

 

מכס

 

1. הצדדים מתחייבים לפתח שיתוף פעולה במכס על מנת להבטיח את קיום ההוראות בדבר סחר. למטרה זו הם יקיימו דו-שיח בענייני מכס.

 

2. שיתוף הפעולה יתמקד בפישוט ובמיחשוב נוהלי המכס, אשר במיוחד ילבש צורה של חילופי מידע בין מומחים והכשרה מקצועית,

 

3. בלי לפגוע בצורות אחרות של שיתוף פעולה לפי הסכם זה, ובעיקר במאבק נגד הסמים והלבנת הכספים, יעניקו גורמי המינהל של הצדדים סיוע הדדי בהתאם להוראות פרוטוקול מס' 5 .

 

סעיף 50

 

סביבה

 

1. הצדדים יעודדו שיתוף פעולה במטלות למניעת ניוון הסביבה, פיקוח על זיהום והבטחת השימוש הרציונלי באוצרות טבע, במגמה להבטיח פיתוח בר קיימא ולקדם פרוייקטים סביבתיים אזוריים.

 

2. מוקדי שיתוף הפעולה יהיו בעיקר:

-  מידבור ;

 

- איכות מי הים התיכון ופיקוח על זיהום ים ומניעתו ;

 

- ניהול פסולת;

 

- המלחה ;

 

- ניהול סביבתי של אזורי חוף רגישים;

 

- חינוך ומודעות לסביבה;

 

- שימוש בכלים מתקדמים של ניהול סביבתי, שיטות לניטור ולמעקב סביבתי, לרבות השימוש במערכות מידע סביבתי (EIS) והערכת השפעה סביבתית;

 

- השפעת הפיתוח התעשייתי על הסביבה בכלל ועל בטיחות מתקנים תעשייתיים

 פרט;

- השפעת החקלאות על איכות הקרקע והמים .

 

סעיף 51

 

אנרגיה

 

1 . הצדדים סבורים כי התחממות כדור הארץ ודלדול מקורות הדלק המחצבי מהווים איום רציני על האנושות. על כן ישתפו הצדדים פעולה במגמה לפתח מקורות של אנרגיה מתחדשת, להבטיח את השימוש בדלקים במטרה להגביל את זיהום הסביבה ולקדם את שימור האנרגיה.

 

2 . הצדדים ישתדלו לעודד פעולות שמטרתן להעדיף שיתוף פעולה אזורי בעניינים כגון הולכת גז , דלק וחשמל.