הנתונים המפורטים בדף המידע המצ"ב נאספו במסגרת סקר מיוחד שצורף למעקב המעסיקים השוטף ונותחו ע"י ד"ר שוקי הנדלס במינהל תכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

הרקע לעבודה

בשוק העבודה החדש, הגלובלי והדינמי חשיבות רבה לדרכי חיפוש ומציאת עבודה.  לרוב, מדובר מנקודת ראותו של הפרט, כיצד אנשים פועלים על מנת לחפש עבודה וכיצד מוצאים עבודה בפועל. אולם, קיימת חשיבות רבה לבחינת שאלות אלה מנקודת ראותם של מעסיקים.

לכאורה, עבור מעסיקים כיום קיימים נתיבים מגוונים לחיפוש ומציאת עובדים הן בהרחבת מצבת כוח האדם והן בשגרת תחלופה קבועה. כיום, מעבר ללשכות התעסוקה הממלכתיות בהן יכולים מעסיקים להיעזר, עומדים לרשותם אמצעים נוספים כגון חברות השמה פרטיות, הפצת מודעות בעיתונים באינטרנט ואמצעי תקשורת אחרים וכמובן האפשרות הנפוצה של "חבר מביא חבר".

השאלה היא האם בפועל מעסיקים אכן עושים שימוש במגוון הכלים הללו ואם כן באילו יחסים. תחת ההנחה כי מעסיקים בסקטור הפרטי פועלים בהגיון כלכלי נצפה שהכלים הנפוצים ביותר הם כלים אשר מניבים מקסימום תועלת במינימום זמן ועלות. מכאן, שלהבנת אמצעי החיפוש ואופן  מציאת העובדים על ידי מעסיקים חשיבות רבה הן מבחינת מידע לארגונים המחפשים עובדים אך בעיקר כמידע למחפשי העבודה אשר בעזרת מידע זה יכולים לייעל את אופני חיפוש העבודה ולפנות לצינורות המרכזיים אליהם פונים מעסיקים למציאת עובדים.   

לידע על הדרכים באמצעותן מצליחים מעסיקים לאייש משרות פנויות חשיבות רבה מאחר ומדובר בנתונים ייחודיים המתייחסים לכלל המשרות שאוישו הן על ידי מובטלים והן על ידי מועסקים שעברו ממקום עבודה אחד למשנהו בלא שיצאו משוק העבודה. הנתונים הכוללים תורמים  להבנה טובה יותר של שוק העבודה, החסמים בכניסה אליו והאמצעים הנדרשים להגמשתו.

ממצאים עיקריים:

·       80% מכלל המשרות הפנויות במגזר העסקי אויישו על ידי עובדים שגויסו באמצעות מודעות דרושים או באמצעות קשר ישיר שנוצר בין מקום העבודה ומחפשי עבודה.

·       התרומה של חברות השמה לגיוס עובדים היא קטנה ומגיעה רק ל- 7% מכלל המשרות שאויישו.

·       שירות התעסוקה מהווה מקור גיוס משני לאיוש משרות פנויות במגזר העסקי- 6% בלבד, וחלקו בולט יותר בגיוס עובדים בלתי מקצועיים- 15% מכלל המשרות שאויישו.

·       כמחצית המגויסים באמצעות שירות התעסוקה וחברות השמה היו בעסקים גדולים המעסיקים 100 עובדים ויותר. העסקים הקטנים המעסיקים פחות מ- 20 עובדים מגייסים יותר עובדים באמצעות קשר אישי עם מועמדים. קרוב למחצית המגויסים בעסקים קטנים גויסו באמצעות קשר ישיר.

·       גיוס עובדים לאיוש משרות באמצעות מודעות דרושים איפיין במיוחד את מחוז תל אביב ופחות את מחוזות הדרום והצפון. 55% מכלל ההשמות שהתבצעו באמצעות מודעות דרושים היו במחוז תל אביב. אזורי הפריפריה- בעיקר במחוז הצפון, נעזרו יותר בשירות התעסוקה. מחצית מההשמות של שירות התעסוקה היו במחוזות הצפון והדרום.

·       ענפי התעשייה נטו לעשות שימוש רב יחסית בשירות התעסוקה. 32% מהמשרות שאויישו באמצעות שירות התעסוקה היו בתעשייה, כמו גם 29% מהמשרות שאויישו באמצעות חברות השמה. בשירותים העסקיים בלט השימוש במודעות דרושים, ואילו ענפי הבנייה והאירוח והאוכל נטו יותר להתבסס על השגת עובדים באמצעות קשר ישיר.

·       רוב הגיוס של עובדים באמצעות שירות התעסוקה היה של עובדים בלתי מקצועיים (52% מכלל משרות שירות התעסוקה) ושל עובדים מקצועיים (35%).

·       השכר ההתחלתי הממוצע לחודש הנמוך ביותר- 3,700 ₪, היה של העובדים שגויסו באמצעות שירות התעסוקה לעומת הממוצע בכלל המשרות שאויישו שעמד על 4,640 ₪. השכר ההתחלתי הגבוה ביותר ניתן לעובדים שגויסו באמצעות מודעות דרושים- 5,900 ₪. השכר הנמוך במשרות שירות התעסוקה קשור לשיעור הגבוה של עובדים בלתי מקצועיים שגויסו באמצעות שירות התעסוקה.

מצ"ב דף המידע

במסגרת קידום אפשרויות התעסוקה של מובטלים מבוגרים , משרד התעשייה המסחר והתעסוקה בשיתוף המוסד לביטוח לאומי השתתפו בפרוייקט של הקמת מרכז לתעסוקת מבוגרים אשר ייעודו לסייע למובטלים ודורשי עבודה מבוגרים להיקלט מחדש בתעסוקה . המרכז לתעסוקת מבוגרים פועל להגברת המפגש בין מציעי עבודה מבוגרים בגילאים  45+ לבין מעסיקים המעוניינים לקלוט עובדים עתירי ניסיון בשוק העבודה ובעלי מומחיות וידע בתחומים מגוונים .

בימים אלו הושק בסיוע משרד התמ" ת אתר אינטרנט למרכז לתעסוקת מבוגרים .אתר האינטרנט של המרכז לתעסוקת מבוגרים פועל בשיטה המאפשרת הזמנת עובדים ישירות על ידי מעסיקים המזינים את מאפייני התפקיד ונתוני העובד הנחוצים להם . המרכז לתעסוקת מבוגרים ממיין את בקשות העבודה המוזמנות על ידי מעסיקים ומציע דורשי עבודה המתאימים ביותר למילוי התפקיד באמצעות העברת קורות החיים של רשומים במאגר דורשי העבודה . באופן דומה , גם דורשי עבודה יכולים להזין את נתוניהם באתר האינטרנט ולהגביר באמצעות כך את סיכוייהם למצוא עבודה התואמת את כישוריהם . המרכז לתעסוקת מבוגרים אחראי לטיפול ומיון הבקשות של דורשי עבודה ושל מעסיקים תוך ניסיון לסייע בהתאמה הטובה ביותר בין שני הצדדים .

השירות ניתן ללא כל תשלום הן למעסיקים והן לדורשי עבודה .

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאתר המרכז להשמת מבוגרים באתר האינטרנט: www.amutat50.co.il  

מעסיק ,מחפשעובדים בעליכישורים וניסיון ?

אתר אינטרנט של המרכז לתעסוקת מבוגרים יכול לעזור לך למצוא

עובדים מיומנים בלחיצת כפתור אחת וללא תשלום .

לפרטים אנא פנו: www.amutat50.co.il

במהלך שנת 2005 הוקם במשרד התמ"ת המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח לצד המינהל לתכנון ומחקר.

המטה פעל בשנה האחרונה ליצירת כלים לקידום שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק הפתוח, לרבות הפעלת תקנות שכר מינימום מותאם.

תקנות שכר מותאם לאנשים עם מוגבלות נחקקו במהלך שנת 2002 אולם לא הופעלו מאז. הטיפול באנשים עם מוגבלות במסגרת השוק הפתוח הועבר לאחריות משרד התמ"ת. במהלך התקופה הצטברו במשרד התמ"ת פניות להתאמת שכר מאנשים עם מוגבלות. הדו"ח המתפרסם בימים אלו הינו דו"ח ראשוני הסוקר את מאפייני האוכלוסייה הצפויה לפנות להתאמת שכר וממנו ניתן ללמוד על מאפייני האוכלוסייה וצרכיה בתחום התעסוקה.

הסקירה מבוססת על ראיונות טלפוניים שנערכו עם הפונים למשרד התמ"ת לשם התאמת שכר, אולם טרם קיבלו את השירות המבוקש. במהלך הרבעון השני של שנת 2006 המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות יחל במתן השירות.

 הדו"ח שחובר על ידי ד"ר רונית נדיב  מציג ממצאים בשלושה נושאים עיקריים:

          א.         מאפיינים המתארים את אוכלוסיית הפונים להתאמת שכר מינימום כגון: סוג המוגבלות וחומרת המוגבלות של הפונים להתאמת שכר, מאפיינים סוציו – דמוגרפים כגון: מגדר, אחוז עולים, אחוז נשואים, ומאפיינים השכלתיים של הפונים להתאמת שכר.

          ב.         השוואה בין מאפיינים של פונים עם מוגבלות אשר התמידו בעבודתם ועבדו בממוצע כשנה לאחר הפנייה לבין פונים עם מוגבלות אשר נשרו משוק העבודה במהלך שנה בממוצע מיום הגשת הפנייה.

          ג.          מאפיינים המתארים את התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, כגון: משלח היד והענף הכלכלי של הפונים, שעות עבודה וימי היעדרות, התאמות שבוצעו במקום העבודה.

להלן עיקרי הממצאים:

א. מאפיינים סוציו דמוגרפים

• 30% מכלל הפונים הנם בעלי מוגבלות נפשית, ואח"כ בסדר יורד מוגבלים שכלית, מוגבלים לוקומוטוריים (פיסיים), מוגבלים פנימית (בריאותית), מוגבלים חושית ובעלי לקות למידה[1]. לא קיים הבדל בין התפלגות המוגבלות ביחס למגדר הפונים. 
• סה"כ אחוז הצעירים עד גיל 34 מקרב הפונים עומד על כ – 60%, אחוז זה פוחת בקרב בעלי מוגבלות פיסית ובריאותית (כלומר הלוקים במגבלות פיסית הם מבוגרים יותר) וגבוה יותר בקרב מוגבלות שכלית ובעלי לקות למידה (כלומר הלוקים במגבלה זו צעירים יותר). 
• מרבית הפונים (כ – 55%) הנם בעלי 11-12 שנות לימוד, למעט מוגבלים שכלית המרוכזים באחוזים גבוהים גם ברמה הנמוכה של עד 8 שנות לימוד (35% מהמוגבלים שכלית). 18% מכלל הפונים הם  בעלי  השכלה גבוהה יחסית של למעלה מ – 13 שנות לימוד, אחוזים אלו אף גבוהים יותר בקרב מוגבלים פנימית (21%), ובקרב מוגבלים לקויי למידה (25%).
• רק 30% מבין הפונים מדווחים על מוגבלות חמורה מאד שבאה לידי ביטוי בקושי רב בתפקוד יומיומי עצמאי כתוצאה מהמגבלה. אחוז הסובלים ממוגבלות חמורה מאד משתנה בהתאם לסוג המוגבלות. לדוגמא, בקרב מוגבלים לוקומטורית 33% מדווחים על מוגבלות חמורה מאד, בעוד שבקרב לקויי למידה 25% מדווחים על מוגבלות חמורה מאד.

ב. התמדה בעבודה

• כ – 70% מהפונים להתאמת שכר נמצאו עובדים לאחר שנה בממוצע מיום פנייתם, בעוד ש – 30% מהפונים נשרו במהלך התקופה שחלפה מיום הגשת הבקשה ועד קיום הסקר. קיים מתאם  מובהק בין חומרת המגבלה לבין מצב התעסוקה,כך שאנשים עם מוגבלות חמורה נוטים יותר לפרוש משוק העבודה כעבור פרק זמן ממוצע של שנה מיום הגשת הבקשה להתאמת שכר.
• אחוז המתמידים (עבדו ביום הראיון בממוצע שנה לאחר הגשת הבקשה להתאמת שכר) בתעסוקה משתנה מאד בהתאם לסוג המוגבלות. בקרב מוגבלים בעלי לקות למידה שיעור ההתמדה הינו הגבוה ביותר ועומד על כ – 90%, בעוד שבקרב בעלי מוגבלות לוקומוטורית שיעור ההתמדה עומד על 50% בלבד, שיעור ההתמדה של מוגבלים נפשית עומד על כ – 60%.
• מבין ה"נושרים" (כ – 30% מכלל הפונים), 70% הפסיקו את עבודתם ביוזמת המעסיק (פיטורין) מסיבות כגון צמצומים במקום העבודה, סיום חוזה העבודה ופיטורין בשל בעיות בריאות.

ג. מאפיינים תעסוקתיים

• מרבית הפונים עובדים בענפי התעשייה, ובענפי המסחר והשירותים - 40% בכל אחד מן הענפים הנ"ל. במגזר הציבורי מועסקים בממוצע פחות מ – 15% מסה"כ העובדים עם מוגבלות. בענפים "תחבורה אחסנה ותקשורת" ו"בנקאות ושירותים עסקיים" קיים ייצוג נמוך מאד של מועסקים עם מוגבלות.
• 70% מהפונים להתאמת שכר מועסקים במשלח יד של עובדים בלתי מקצועיים, וחלק נוסף ניכר מקרב הפונים מועסק במשלח יד של עובדים מקצועיים (כ – 14%). מבין כלל הפונים, מוגבלים שכלית הנם המרוכזים ביותר במשלח היד של עובדים "בלתי מקצועיים".
• שעות העבודה ליום של הפונים נמוכות בממוצע משעות העבודה היומיות בכלל המשק ועומדות על 6.5 שעות לעומת  7.8 שעות בהתאמה. לא נמצאו הבדלים גדולים בשעות העבודה הממוצעות ליום בקרב אוכלוסיית בעלי מוגבלות שונה. מרבית העובדים עם מוגבלות עובדים בין 25-30 שעות שבועיות (המוגדרת לרוב משרה חלקית), בהשוואה ל – 37-42 שעות שבועיות בקרב סה"כ העובדים במשק.  
• סה"כ בוצעו התאמות[2] במקום העבודה ל – 17.2% מהפונים. קיימת שונות בביצוע התאמות במקום העבודה לעובדים עם מוגבלות ביחס לסוג המוגבלות וחומרתה.  בקרב מוגבלים נפשית בוצעו התאמות ל – 24% עובדים, וכך בסדר יורד – מוגבלים בעלי לקות למידה 21%, מוגבלים לוקומוטורית – 16% ומוגבלים שכלית ופנימית – 8% מהעובדים.
• סה"כ 49% מהפונים לוו  על ידי חונך במקום העבודה. אחוז העובדים המלווים בחונך נע בין 36% בקרב מוגבלים לוקומוטורית ועד ל – 59% בקרב מוגבלים נפשית.

מצורף בזה הדו"ח המפורט.

רקע כללי

תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות במקומות העבודה נועדו לסייע במימון  שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בשוק העבודה הטבעי. כלי זה עשוי לעודד מעסיקים, אשר נרתעו עד כה מלהעסיק עובדים עם מוגבלות בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בהתאמת מקום העבודה לעובד עם מוגבלות, להגביר את שעור העסקת אנשים עם מוגבלות בעסקיהם.

תקנות אלו מהוות נדבך נוסף בארגז הכלים אותו מפעיל משרד התמ"ת לטובת שילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, ומצטרפות לתקנות שכר מינימום מותאם אשר יופעל על ידי משרד התמ"ת במהלך הרבעון השני של שנת 2006.

תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה מאפשרות למעסיקים לקבל השתתפות במימון  במגוון  רב של התאמות הדרושות לשם קליטתו של עובד מוגבל, כגון: מכשירים, עזרים, התקנים, אמצעי מחשוב של חומרה ותוכנה, וכל אביזר הנדרש לעובד עם מוגבלות במקום העבודה, עקב צרכיו המיוחדים ולשם ביצוע העבודה ולשם תפקוד יומיומי במקום העבודה ככלל העובדים.

תקנות השתתפות המדינה במימון ההתאמות כוללות גם שירותי תרגום ותמלול לעובדים בעלי לקות שמיעה, לצורך קליטתם הראשונית במקום העבודה וכן עלויות הדרכה למעביד עם מוגבלות שכלית, קוגניטיבית או נפשית בששת החודשים הראשונים לעבודתו של העובד. 

גובה השתתפות המדינה במימון התאמות במקום העבודה נע בין 3000 ש"ח , להתאמות הכרוכות בהדרכה ראשונית במקום העבודה, ועד ל-19,000 אלף ₪. מעביד של עובד עם מוגבלות שנקבעו לו – 75% מוגבלות בניידות רשאי לבקש השתתפות המדינה במימון עלות התאמה במקרקעין במימון מוגדל של עד 60 אלף ₪.

השימוש בהתאמות ועלותן

כללי

ע"פ המקורות הסטטיסטיים העומדים לרשותנו, בישראל שיעור התעסוקה של סה"כ האנשים עם מוגבלות נמוך מסה"כ שיעור התעסוקה הממוצע במדינות ה – OECD  (OECD, 2002).

שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלויות נמוך בעיקר בקרב אוכלוסיית מקבלי הקצבאות ועומד על כ – 20% בלבד (ראה לוח ). הנתונים בלוח מתייחסים לשנת עריכת הסקר( 1999) ואין בידינו נתונים עדכניים יותר.

לוח 1: מקבלי קצבת נכות כללית לפי מצב תעסוקתי 1999 , באלפים ובאחוזים[1]

מקור: מחקר על מקבלי קצבאות, מאיירס ג'וינט מכון ברוקדייל והמוסד לביטוח לאומי, טרם פורסם.

להערכתנו, הכניסה לשוק העבודה של אנשים עם מוגבלות תתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון: כניסה לעבודה במסגרת של תעסוקה נתמכת, ואח"כ: מעבר לתעסוקה בשוק החופשי. לפיכך אומדני העלות המוצגים כאן מבוססים הן על אומדני ועדת לרון והן על הערכות היקפי הכניסה לשוק העבודה מקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות בעלי מוגבלות קלה יחסית. 

סה"כ אומדן היקף השימוש בתקנות מימון המדינה בהתאמת מקום העבודה לאנשים עם מוגבלות בהתבסס על  שני המקורות העיקריים נאמד בכ – 10,500 אנשים עם מוגבלות על פני טווח זמן של חמש שנים, ע"פ הפירוט הבא:

א.       המלצות ועדת לרון - ע"פ המלצות הוועדה צפויים להיכנס לשוק העבודה כ – 8,500 אנשים עם מוגבלות לתעסוקה נתמכת ב- 5 שנים.

ב.       אנשים עם מוגבלות קלה יחסית – 2,000 אנשים לערך עם מוגבלות צפויים לנסות ולהשתלב בעבודה מקרב בעלי מוגבלויות קלות יחסית ואשר אינם במסגרת אוכלוסיית מקבלי הקצבאות בביטוח הלאומי.

מתוך ניתוח ראיונות עם מעסיקים, ובחינת המצב התעסוקתי של אנשים עם מוגבלות בקרב פונים להתאמת שכר עולה כי כיום נכונות מעסיקים לקלוט עובדים עם מוגבלות הנה נמוכה ביותר. לפיכך קביעת היעד הכמותי של כניסת 2,100 אנשים עם מוגבלות בממוצע לשנה לתעסוקה בשוק הטבעי בשני הנתיבים לעיל הינה הערכה מקסימאלית.

על מנת לעמוד ביעד זה תידרש עבודה רחבת היקף של הסרת חסמי קליטה בעבודה של אנשים עם מוגבלות בקרב מעסיקים. מתוך הניסיון הבינלאומי אנו למדים כי הנכונות של מעסיקים לקלוט עובדים עם מוגבלות נמוכה מאד, גם במדינות בהן נקבעו קביעות מנהליות של מכסות להעסקת אנשים עם מוגבלות והטלת קנסות על מעסיקים שאינם עומדים במכסות אלו.

בהתבסס על הערכת מקסימום של מספר נכנסים מדי שנה לתעסוקה מקרב אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות, סה"כ עלות מימון ההתאמות במקומות  העבודה נאמד  ע"פ המפורט בלוח 2.

חשוב להדגיש כי רק חלק מהאוכלוסייה עם מוגבלות שתשתלב בעבודה בשוק הטבעי זקוקה להתאמה במקום העבודה. כך לדוגמא מתוך סקר שערך המוסד לביטוח לאומי רק כ – 20% מקרב מקבלי הקצבאות דיווחו כי הנם זקוקים לביצוע התאמות במקום עבודה על מנת שיוכלו לצאת לעבודה. מתוך סקר אחר שנערך לאחרונה ע"י המינהל לתכנון מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בקרב פונים להתאמת שכר מינימום   עולה כי ל- 20% מהפונים בוצעו התאמות במקום העבודה לרבות התאמות בשעות עבודה.

בהתבסס על הנחה שלכל היותר בממוצע כ – 30% מקרב העובדים המוגבלים זקוקים לסיוע בהתאמות במקום העבודה, מוצג בלוח 2 אומדן מרבי לעלות השתתפות המדינה בהתאמות במקומות עבודה. בחלק מסוגי המוגבלויות נקבע שיעור שימוש גבוה יותר בהתאם לנסיבות והערכות הקיימות. כמו-כן בלוח מפורטים הערכותינו בדבר עלויות התאמה ממוצעות. 

לוח 2 : אומדן היקף השימוש בתקנות ההתאמה במקום העבודה לאנשים עם מוגבלות

ועלות השתתפות המדינה לשנה בש"ח