חברות חממה גייסו אשתקד 250 מיליון דולר, עלייה של 43% בהיקפי השקעות בחברות חממה לעומת שנת 2005 בה גויסו 175 מיליון דולר
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת:
תוכנית החממות לייזמות טכנולוגית היא כיום יצרנית הסטארט-אפ מספר 1 בישראל
רנה פרידור, מייסדת ומנהלת תוכנית החממות:
למעלה מ-60% מהחברות שבגרו בשנת 2006 מהחממות הצליחו לגייס השקעה פרטית בסכום מצטבר של למעלה מ- 70 מיליון דולר
לקראת האירוע החגיגי השנתי של תוכנית החממות הטכנולוגיות של לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת, פרסמה מינהלת תוכנית החממות סיכום נתונים לגבי שנת 2006.
שנת 2006 הייתה שנת שיא עבור תוכנית החממות הטכנולוגיות, המתנהלת בלשכת המדען הראשי במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. גופי ההשקעה, שחזרו לפעילות של השקעות בשנה שעברה, לאחר שנות המשבר, גילו היצע מבורך של מייזמים חדשניים ומבטיחים בתוכנית החממות והתוצאות מדברות בעד עצמן:
178 חברות חממה (צעירות וותיקות) גייסו בשנת 2006 סכום מצטבר של 250 מיליון דולר, לעומת 112 חברות חממה שגייסו הון פרטי בשנת 2005 (עליה של כ- 60%).
93 מתוכן גייסו סכום מצטבר של כ- 70 מיליון דולר במסגרת סבב גיוס ראשון בלבד, לעומת 54 חברות שגייסו הון פרטי במסגרת סבב גיוס ראשון בשנת 2005 (עליה של כ- 72%).
יש לציין כי בנוסף על כך, 2 חברות חממה ביצעו אקזיטים משמעותיים:
- חברת סייטליין המפתחת מכשור רפואי לאיתור מוקדם של גידולים בדרכי העיכול ואשר יצאה מחממת אלת"ם בשנת 1996, נרכשה על ידי ענקית המכשור הרפואי, סטרייקר האמריקנית תמורת 150 מיליון דולר, במזומן ומניות.
- חברת אורי-דנט המפתחת כתרי שיניים חדשניים מחומר פלסטי עבור ילדים ואשר יצאה מחממת אשקלון בשנת 2005, נרכשה על ידי ענקית בתחום הדנטאלי, DentsPly בעסקה הנאמדת בסכום של 100 מיליון דולר בתמלוגים לאורך 10 שנים.
בנוסף עליהם, חברת פרוטליקס המפתחת תרופה לטיפול במחלת הגושה התמזגה עם השלד הבורסאי אורתודונטיקס והחלה להיסחר בנאסד"ק בסוף שנת 2006.
תחומי פעילות
בשנת 2006 אישרה ועדת החממות מענקים ל- 78 מייזמים חדשים.
במשך שנת 2006 פעלו בחממות 232 מייזמים, בתחומים הבאים:
- מכשור רפואי – 39%
- ביוטכנולוגיה – 19%
- תוכנה – 19%
- אלקטרוניקה – 9%
- איכות סביבה – 4%
- מכונות – 3%
- חקלאות – 3%
- חומרים – 2%
- תקשורת – 2%
הגרף הבא משקף זאת:החממות עוסקות בכל התחומים הטכנולוגיים. בשנים האחרונות, תחום מדעי החיים נמצא במגמת עלייה והגיע השנה לכ- 60% מהיקף הפעילות בחממות.
ד"ר אלי אופר, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אומר כי תוכנית החממות לייזמות טכנולוגית היא תוכנית חשובה ומוצלחת, והיא כיום יצרנית הסטארט-אפ מספר 1 בישראל. התנהלותה הנכונה, הסתגלותה לצרכים ולתנאים המשתנים ויציבותה לאורך השנים הפכו אותה לכלי חיוני לפיתוח התעשייה המתוחכמת במדינת ישראל. שנת 2006 מעידה על כך ללא עוררין.
רנה פרידור, מייסדת ומנהלת תוכנית החממות, מרוצה מן ההישגים אליהם הגיעה התוכנית בשנת 2006: למעלה מ-60% מהחברות שבגרו בשנת 2006 מהחממות הצליחו לגייס השקעה פרטית בסכום מצטבר של למעלה מ- 70 מיליון דולר. זאת תוצאה מרשימה ביותר היא אומרת.
לדברי פרידור, הנכונות של הסקטור הפרטי להשקיע במייזמי חממה כבר בסבב ראשון (תוך שנתיים מאז החלו בחממה) למעלה מ-2.5 דולר על כל דולר ממשלתי – מוכיחה את יעילותה והצלחתה של התוכנית.
במסגרת תוכנית החממות פועלות 24 חממות טכנולוגיות. 16 מתוכן הן חממות מופרטות. 15 מתוך 24 החממות ממוקמות באזורים פריפריאליים ו"בעייתיים" ובנוסף עליהן 3 חממות פועלות בירושלים.
במהלך שנת 2006 הופרטו 3 חממות:
- חממת כנרות הפועלת בצמח אשר הופרטה על ידי קבוצת רונלד שטרן מקנדה כשהמטרה היא להתמקד בטכנולוגיות מים.
- חממת ל.נ. יזמות ממפרץ חיפה אשר הופרטה על ידי קבוצת אלטשולר – שחם ומר. זאב ברונפלד שמטרתה להתמקד בטכנולוגיות סביבה.
- חממת מטע מדימונה שמוזגה לתוך חממת מעי"ן מבאר שבע.
מאז היווסדה של תוכנית החממות בשנת 1991 גייסו חברות חממה למעלה מ- 1.5 מיליארד דולר, לעומת 425 מיליון דולר שהשקיעה המדינה בתוכנית החממות, כלומר, כמעט פי ארבעה
כאן יש לומר שבמסגרת תוכנית החממות, המדינה משקיעה ביזמים וברעיונות חדשניים בעלי סיכון גבוה, בשלבים המוקדמים ביותר. ללא ההשקעה הראשונית הזאת, לא היו מוקמות רוב החברות ולא היו מגיעות ההשקעות הפרטיות כפי שמתואר בגרף לעיל.
צריך לזכור שמטרת תוכנית החממות לתת הזדמנות הוכחה לכל מייזם העומד בדרישות התוכנית, כדי שרעיונות טובים לא ילכו לאיבוד רק משום שלא ניתנה להם ההזדמנות להוכיח את עצמם.
הקיצוץ בתקציב המדען הראשי בכלל, ובתקציב תוכנית החממות בפרט פוגעים בהגשמת המטרה החשובה הזאת. תקציב מוקטן משמעותו דחיית מייזמים ראויים. מייזמים ראויים הם אוצר הטבע החשוב שלנו שיש לעשות מאמץ מיוחד כדי לטפחו ולהפוך אותו לכוח כלכלי.